ראשית אודה על האפשרות לשאול …
קודם שאנסה להינות מעיצה ותושיה בדרך זו רציתי לדעת איך צריכה להיות ההתיחסות לתשובות אני מתכווין מצד הענין ששמעתי שיש בעיה לשאול רב נוסף אחרי שקיבלו תשובה
האם גם בזה זה כך ?
תודה רבה
תשובה:
בענין חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר, נאמרו בראשונים שני טעמים. א. משום שקיבל על עצמו את פסקו של הראשון, וממילא שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא. ב. משום כבודו של החכם הראשון. שני הטעמים הובאו בשלטי גיבורים (ע"ז א,ב). ובש"ך (יו"ד סי' רמב ס"ק נח) הביא רק את הטעם הראשון.
א"כ באופן שאינך מקבל את פסקו של הראשון אלא רק 'כעיצה ותושיה' כהגדרתך. ודאי לא שייך הטעם של שוויא אנפשיה שהרי לא קיבלת על עצמך את פסקו. וגם הטעם השני, נראה שלא שייך במקום שהחכם עצמו יודע שאין זה יותר מהגדר הנ"ל.
