שלום כבוד הרב ?
להלן שלוש שאלות שצמאה נפשי ללמוד.
א.האם מותר לאישה לתת צדקה ללא ידיעת בעלה .
ב.כשאין סנהדרין היושב בלשכת הגזית ,האם מותר לחלוק על רב בדרך של לימוד בדיקה ובאם נמצא הרב שוגה להראות לו היכן. הרי אין בימינו " מופלא בתורה " כבתקופת הסנהדרין . האמנם גם חובה על כל יהודי לבדוק בעצמו כל פסק ופסק ולא לסמוך על סופר כי אם על ספר .
והשאלה הכי קשה :
ג.שאלת הנושא , תרם ערך כלי או מטלטלין להקדש ולא היה בידו הסכום הכספי של ערך הכלי או המטלטלין ,האם מותר למכור הכלי או המטלטלין לגוי ?, אמנם אין כאן היקש ישיר למושג מעלין בקודש ולא מורידין ,כי התורם תרם הערך הכספי ולא את הכלי ,יחד עם זאת כספי הגוי אולי נולדו לו מזנות גזל ועושק , כי כסף זה יהיה להקדש .ועוד שאלה משנית ,אם ערך הכלי היה לדוגמא 1000 דולר , וכאשר בא למכור הכלי שהוקדש וערכו ירד ,האם עליו להוסיף לערך שהיה ביום שתרם , ואם ערך הכלי דווקא ערכו עלה האם כל הכסף יהיה להקדש או עליו לקזז הפרש . הרי כוונתו היתה לערך הכלי ביום שתרם ערך הכלי .
אודה על תשובה .
בכבוד רב ותודה מאר
תשובה
שלום וברכה
1. אם הבעל לא אסר על אשתו לתרום כסף לצדקה, מותר לה לתרום סכום קטן בלי לבקש ממנו רשות, אבל סכום גדול אסור לתרום רק כשיש רשות מהבעל. אולם יש אומרים שאם יש לה קרובים עניים ויש להם יכולת לעזור להם, אין לבעל זכות למנוע ממנה לתת להם צדקה לפי מעמדה של האשה.
יש אומרים שאם האשה מפרנסת את בעלה, מותר לה לתרום גם סכום גדול של כסף לצדקה.
2. אדם ששואל שאלה לרב מוסמך, הוא יכול לסמוך עליו ולעשות כפי שהוא הורה, ואינו בודק אחריו לברר אם הוא צודק או לא, [זה גם חוצפה לעשות כך], אבל אדם שיודע הלכות, והוא שומע מרב פסק שסותר את הידיעות שלו, ויש לו ראיות כנגד פיסקו של הרב, פשוט וברור שהוא יכול לבא לרב ולשאול אותו [בדרך ארץ כמובן] אם לא מבואר בפוסקים הפוך ממנו, ותדון איתו בעניין עד שתגיעו לאמת.
3. לא הבנתי מה בדיוק את שאלתך, הרי אם לא הקדשת את הכלי רק את השוויות של הכלי, למה שיהיה אסור לך למכור את הכלי? ומה ששאלת במי שמקדיש כלי וערכו ירד לפי איזה זמן הוא צריך לשלם להקדש: התשובה היא שמשלם לפי השוויות שהיה בזמן שהוא הקדיש, ומכיון שבשעה שהקדיש, הכלי היה שווה אלף, הרי הוא חייב אלף.
מקורות
עיין שו"ע יו"ד סימן רמ"ח שמותר לאשה לתת מתנה מועטת בלי רשות בעלה אבל לא מתנה מרובה, ומה שכתבנו שי"א שאין הבעל יכול למחות לתת צדקה לקרובים שלה העניים כן מבואר בשו"ת מהרש"ם ח"א סימן מ"ה ועיין בשו"ת רב פעלים אהע"ז ח"ב סימן ל"ב. ומה שכתבנו שכשמפרנסת את בעלה יש לה זכות לתת מתנה מרובה עיין בערוך השולחן [רמח,יב].
שלום רב !
תודה לרב על התשובה לשלושת שאלותיי.
לגבי תשובות הרב לשאלות 1 ו-3 יישבת את רוחי.
אשר לשאלה 3 עודני אוחז ראשי !!!
לא עסקנו במי שפונה לרב וכמבון כשפונים לרב מן הסתם סומכים עליו.
אני מדבר על רב שנשא שיעור בתוך קהל ושם העלה הלכה או פסק שלא תואמים הידע האישי שלי המגובה בכתובים.
לנימוס והדרך כיצד לפנות לרב ולהראות ולחלוק עליו כל בן תורה יודע.
רציתי לשייך השאלה והיא-האם הדבר דומה במותר ואסור לחלוק על רב שייך גם לפסק בית-דין בימינו.
הרי אין " מופלא " בימינו ,אין סנהדרין ואין לשכת גזית שרק שם אסור היה לחלוק וחובה היה לקיים.
אשר לימינו אינני מדבר על גזירה או תקנה אם וחלילה תבא.
פשוט ,האם מותר לחלוק על פסיקת בתי דין .
אוסיף ואומר , בימינו הדיינים בבואם לדון הם חותמים ומחתימים הנתבע והתובע כי אם בית הדין יכשלו ישגו ויטעו בפסיקת הדין וייגרם נזק לאחד הצדדים ,הרי שהניזוק לא תהיה לו תביעה לדיינים או לבית דין . מכאן ראיה שבין הדין גם לא סומך על פסיקותיו . כי אני בונה הבנה זו , כי בזמן שהיה בית המקדש , סנהדרין ולשכת הגזית , שם הדיינים היו חייבים לפצות הנתבע או התובע באם הדיינים כשלו וטעו וגרמו לאחד מהצדדים נזק .
בענייני ממון מכיסי הדיינים , בנפשות בימי שמיים.
נצמצם- האם מותר בתנאי תשובת הרב , לחלוק גם על פסק בית דין בימינו .
תודה וברכה וחג שמח וכשר
שלום וברכה
אדם שהוא תלמיד חכם והגיע להוראה ולמד את העניין ויש לו ראיות כנגד פסיקתו בית הדין, יכול להציע את הראיות שלו ולדון איתם בנושא, אולי ביחד הם יגיעו לעמק השווה, ואם לבסוף לא הגיע לעמק השווה, מותר לו לחלוק עליהם.
השאר תגובה