לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הבערת אש בשבת והקשר לתאורה חשמלית

תאורה חשמלית לנרות שבת ושאר מצוות

בפרשת השבוע, פרשת ויקהל, אנו מוצאים את ציווי התורה להימנע מהבערת אש בשבת: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות לה, ג).

כיום, האיסור על הבערת אש בשבת הפך לאיסור רחב הכולל רבים מתוך מעשי החול השגורים, מנהיגה ברכב ועד כיבוי האורות. האחרונה – הנורה החשמלית – כבר נידונה (בגרסתה הראשונית) על-ידי גדולי הפוסקים של דורות קדומים כאש, וכמי שנכללת בצו התורה "לא תבערו אש".

במאמר הנוכחי נדון במעמד ההלכתי של תאורה חשמלית – התחליף המודרני לאש, המאפשר הספקת אור בדרך קלה ונקייה. האם ניתן להשתמש בתאורה חשמלית לצורך הדלקת נרות שבת? האם תאורה חשמלית כשרה כנר הבדלה? האם ניתן להדליק נרות חנוכה בתאורה חשמלית? בשאלות אלו ועוד נדון בהמשך הדברים.

תאורה חשמלית לנרות שבת

שלשה טעמים נאמרו בהדלקת נרות שבת, ונבארם בקצרה:

א. משום עונג שבת. במדרש תנחומא מבואר שתיקנו חז"ל שיהיה נר דלוק בביתו משום מצות עונג שבת: "דתנו רבנן, מניין שחייב אדם להיות זהיר וזריז בהדלקת הנר בשבת  – שנאמר (ישעיה נח): וקראת לשבת ענג זו הדלקת הנר בשבת". בתוספות (שבת כה, ב, ד"ה הדלקת) ביארו שאדם מתענג בזה שסועד במקום מואר, ומכאן החובה הבסיסית להדליק נרות שבת.

טעם זה מפורש אף בשולחן ערוך (או"ח סימן רסג, סעיף ב): "אחד האנשים ואחד הנשים, חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת; אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת הוא". גם במשנה ברורה (ס"ק א) ציין שחובת הדלקת הנר היא מפני עונג שבת.

ב. משום כבוד שבת. מעבר לעונג שבת שיש בהדלקת הנר, נרות שבת גם מכבדים את השבת. כך ביאר רש"י על דברי הגמרא הנ"ל ש"הדלקת נר בשבת חובה": "חובה, כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא". טעם זה נאמר כבר בדברי חז"ל בילקוט שמעוני (במדבר פרק ח, סימן תשיט): "וכבוד השבת – נרותיה הן כבודה". כידוע גם כיום, סעודה מכובדת, כיאה לכבוד השבת, דורשת תאורה בהתאם.

ג. משום שלום בית. טעם שלישי לתקנת הדלקת נרות שבת הוא כדי שלא יכשלו אנשים בעצים ובאבנים, דבר שעלול לגרור לקטטה בין בני הבית. כך נאמר בגמרא (שבת כג, ב): "נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו". רש"י פירש שבני ביתו מצטערים לישב בחושך, ועוד פירש (כה, ב ד"ה הדלקת): "דבמקום שאין נר אין שלום, שהולך ונכשל, והולך באפילה". ב'שולחן ערוך הרב' הדגיש שמפני טעם זה יש להדליק נר בכל חדר וחדר (סימן רסג, סעיף א): "תיקנו חכמים שיהיה לכל אדם נר דולק בשבת בכל חדר וחדר שהולך שם שבת, משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן".

ייתכן שטעם זה של "שלום בית" כלול בטעם של "כבוד שבת", שכן מכבודו של יום השבת הוא שתשרה אווירת שלום על הבית, ולא ייכשלו בעצים ובאבנים. ראה בדיון ארוך בכך בשו"ת אז נדברו (ח"ה, סימן א). מנגד, בערוך השולחן (סימן רסג, סעיף ב) כתב שהטעם של שלום הבית הוא בכלל "עונג שבת", ואילו הטעם של "כבוד שבת" מחייב הדלקת הנרות דווקא במקום הסעודה.

לכאורה, תאורה חשמלית מקיימת את כל הטעמים הנ"ל. ואמנם, בספר 'שמירת שבת כהלכתה' (פרק מג, הערה כב) מצויינים כמה וכמה פוסקים (ובתוכם ה'בית יצחק' ח"א, סימן קכ, אות ה ו-ח"ב, סימן לא, אות ח) שהקלו, במקום צורך, את השימוש בתאורה חשמלית לצורך הדלקת נרות שבת.

הסתייגות מתאורה חשמלית לנרות שבת

עם זאת, כמה פוסקים הביעו הסתייגות משימוש בתאורה חשמלית לצורך הדלקת נרות שבת.

בספר 'אור לציון' (ח"ג, עמ' קפט) כתב שאין להשתמש בחשמל לצורך נרות שבת, מפני שבניגוד לשמן שבנר, החשמל אינו קיים בתאורה בשעת ההדלקה, אלא זורם לתוכה רק לאחר ההדלקה. מסיבה זו, ניתן לומר שאין כאן "מעשה הדלקה", ואין אדם מקיים את מצוותו בכך.

טיעון דומה מועלה על-ידי הגרש"ז אוירבך זצ"ל (הו"ד ב'שמירת שבת כהלכתה', שם), ומכוח זה מציע לחלק בין מנורה המופעלת על-ידי מצבר (שכל החשמל כבר נמצא) לבין מנורה המופעלת על-ידי חיבור לחשמל.

אנו מוצאים הסתייגות נוספת בספר 'זכרון יעקב' (סימן יד, אות ב), המעלה חשש שבניגוד לנרות שבת, בתאורה חשמלית אין היכר של הדלקה לכבוד השבת. כיון שמשתמשים באותה תאורה לאורך כל השבוע, הרי שאין להשתמש בתאורה חשמלית, אלא באופן שמייצר "נרות חשמליות" שיש בהם ייחוד לכבוד שבת.

אולם, יש להעיר על כך שאמנם בזמננו יש בהדלקת נרות (שעווה) ייחוד והיכר לכבוד שבת, אך בזמני חז"ל הרי תאורת החול הייתה אף היא על-ידי נרות, וסביר להניח שלא היה הבדל משמעותי בין נרות שבת לבין נרות החול. הבדל שכזה, על כל פנים, אינו מוזכר בדברי חז"ל והפוסקים.

בשל חששות אלו, ועוד חששות (כגון החשש להפסקות חשמל – חשש שכיום הופחת ברמתו), יש שפסקו שאין לברך ברכת "להדליק נר של שבת" על תאורת חשמל (ראה שו"ת שרגא המאיר ח"ה, סימן יא; ראה גם שו"ת מהרש"ג ח"ב, סימן קז). בשו"ת יביע אומר (ח"ב, סימן יז) אינו מתייחס לברכת המצווה, אך מעלה כמה חששות, ומסיק שאף שאין בהם די לפסול תאורה חשמלית לנרות שבת, עדיין בהחלט יש להעדיף הדלקת נרות שמן.

עם זאת, ולמרות החששות השונים שהועלו, רוב גדולי הפוסקים מסכימים שניתן להדליק ולברך על תאורה חשמלית (יש להקפיד ולהדליק שני גופי תאורה, על דרך שני נרות שבת, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור") – על אף שבוודאי יש להדליק בנרות שמן כאשר הדבר אפשרי. גם נודע שכששהה הגר"מ פיינשטיין במלון, ולא יכול היה להדליק נרות שבת, בירך על הדלקת פנס חשמלי.

הסרת כיסוי מתאורה לצורך הדלקת הנר

בהנחה שניתן להשתמש בתאורה חשמלית, עולה שאלה מעניינת: האם צריכים להפעיל את התאורה לכבוד שבת, או שמא די בזה שמסירים כיסוי הנתון על התאורה לכבוד שבת?

לכאורה, התשובה תהיה שדרוש מעשה הדלקה חיובי, ולא די במעשה הסרת הכיסוי. מצוות נר שבת היא של הדלקה, ויש צורך במעשה חיובי, ולא מעשה שלילי של הסרת כיסוי. על דרך זו דן בספר 'הר צבי' (על הטור, או"ח סימן רסג).

הגרש"ז אוירבך זצ"ל (הו"ד ב'שמירת שבת כהלכתה', פרק מג, הערה כג) כתב להוכיח כן (שלא די בהסרת כיסוי) מזה שאילו היה אפשרי לקיים את המצוות בדרך זו, אזי היה אפשר "להדליק" נרות שבת בשבת עצמה, שכן אין מלאכה בהסרת הכיסוי. כיון שסביר להניח שאין דרך להדליק נרות שבת ביום השבת, יש להסיק שהמצווה דורשת מעשה אקטיבי, ולא די בהסרת הכיסוי.

תאורה חשמלית לצורך נר הבדלה

מעמדה של תאורה חשמלית לצורך נר הבדלה תלוי בשיקולים נוספים. כדי להבינם על בוריים, נקדים את המקור להדלקת נר הבדלה במוצאי שבת.

בגמרא (פסחים נד, א) מבואר בשם הברייתא: "אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחילת ברייתו הוא". בהמשך הגמרא מבואר ש"אור היוצא מן העצים ומן האבנים" נברא במוצאי שבת. כיון שנברא האש, נתקנה ברכת "מאורי האש" במוצאי שבת.

כיון שברכת "מאורי האש" נתקנה על האש, ברי שאין לברך ברכה זו אלא על האש, ולא על אור שאינו מוגדר הלכתית כאש. לפי הסכמת פוסקים רבים, נורה חשמלית אכן נחשבת כאש, ולכן ניתן להשתמש בה לצורך נר הבדלה (ראה 'שערים המצויים בהלכה' ח"ב, צח, ו; גדולי הפוסקים, כגון ה'אחיעזר', ה'בית יצחק', ה'חלקת יעקב', ועוד, כבר הכריעו שלנורה חשמלית (של זמנם) יש דין של אש).

יתרה-מזו, כמה פוסקים מביאים שהגרח"ע גרודזינסקי ועוד פוסקים (כך מסופר על הרב מבריסק ועל הגאון רגאטשובר) נהגו לברך במוצאי שבת על נורה חשמלית, כדי להוציא מלב הטועים שאמרו שאין החשמל כאש, ורצו להתיר הדלקתו בשבת.

אולם, הוראה זו נכונה רק בנוגע לסוג הישן של נורה חשמלית, ולא לנורת פלורוסנט מפני שאורה נובע מגז ולא מחוט לוהט (שש"כ סא, לב).

בנוסף, יש פוסקים שהסתייגו משימוש בנורה חשמלית לצורך נר הבדלה, מפני הזכוכית המבדילה בין האדם לבין האש. אך להלכה, בזכוכית שקופה אין חוששים לכך, אבל יש לחוש להפסק הזכוכית בזכוכית צבעונית (על-פי שו"ע סימן רצח, סעיף טו, וראה באר היטב ס"ק טז; 'שערים המצויינים בהלכה', שם).

יש להעיר שמצווה מן המובחר לברך על "אבוקה" – נר בן שתי פתילות משולבות זו בזו. אולם, מעלת אבוקה היא שאורה מרובה וחזק (כמבואר ב'ערוך השולחן' רצח, ו). בשל עוצמת הנורה החשמלית, יחד עם זה שגם לה יש שתי קצוות, לכאורה מתקיים בה מעלת האבוקה (ראה 'אור חדש', עמ' ט).

נר חשמלי לנרות חנוכה

פוסקים רבים כותבים שאין להשתמש בנר חשמלי לנרות חנוכה. הסיבה לכך היא שיש להדליק נרות חנוכה בנר ופתילה, זכר לאורות המנורה (הר צבי, או"ח ח"ב, סימן קיד). העקרונות של תאורה חשמלית הם כמובן שונים בתכלית, ולכן אין בהם קיום תקנת נרות חנוכה.

סיבה נוספת לכך היא שכאמור, לנורה חשמלית יש דין של אבוקה, שאינה דומה לנר רגיל, ואינה כשרה להדלקת נרות חנוכה. טיעון זה, וכך טיעונים אחרים, מועלה על-ידי הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר (ח"ג, סימן לה).

טיעון נוסף, שהעלה בשו"ת מלמד להועיל (ח"א, סימן מו) וכך בספר מקראי קודש (חנוכה סימן כ, ע"ש בשם הגאון רוגוטשובר), הוא שייתכן שהדלקת נר חשמלי לא נחשב ל"מעשה הדלקה", ולכן אין בכך קיום מצווה (ע"ש שהדיון העיקרי סביב נקודה זה נאמר לעניין נרות שבת).

מפני סיבות אלו, אין להדליק נרות חנוכה בתאורה חשמלית אלא בשעת הדחק גדול, גדול חייל שאין לו אפשרות להדליק במשהו אחר (ראה קונטרס על דיני חנוכה מאת הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שכתב כן).

בדיקת חמץ

האם מותר להשתמש בפנס חשמלי לצורך בדיקת חמץ, או שמא יש להשתמש בנר שעווה?

בניגוד להבדלה, אין הלכה של "אש" בבדיקת חמץ. הגמרא (ריש פסחים) מבארת שיש הלכה של "אור", ומשתמשים בנר בליל בדיקת חמץ לא מפני הצורך באש, אלא מפני התאורה האפקטיבית שנוצרת על-ידי ניגוד אור הנר לחושך הלילה.

משום כן, אין סיבה כלשהי שלא להשתמש בפנס חשמלי לצורך בדיקת חמץ, ובתנאי שהוא מספק תאורה טובה (ולא גרועה מן הנר). יתרה-מזו, יש גם יתרון לפנס חשמלי, שאינו נוטף – לפעמים השימוש בנר שעווה מונע מאנשים לדחוק את הנר לתוך פינות הבית, עקב נטיפת טיפות שעווה.

אין סיבה אפוא להעדיף סוג פנס אחד על משנהו, וגם פנס שפועל על בסיס LED כשר ומהודר לצורך בדיקת חמץ.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *