לתרומות לחץ כאן

חיוב עמלת המרה כשהלווה פרע במטבע זר

אם אדם חייב לנו סכום כסף בשקלים. אך הוא החזיר את הסכום בדולרים. בפריטה קיבלנו סכום הקטן מהשער היציג (כך זה מקובל) האם יש לחשב את ההחזר לפי ערך השער היציג (כך הוא טוען) או לפי התמורה שאנו קיבלנו.

תשובה:

שלום רב,

אם פירטת אצל החלפן הזול ביותר בשכונתך, יש לחשב לפי מה שקיבלת. אבל אם פירטת אצל חלפן יקרן, יש לחשב לפי מה שהיית מקבל אצל החלפן הזול ביותר הידוע בשכונתך.

היית רשאי לומר בשעת הפירעון שאינך מוכן לקבל את הדולרים כתשלום, אלא תלך לכל חלפן שיזדמן לך ראשונה ומה שתקבל ייחשב כתשלום.

מקורות:

תשלום במטבע זר נחשב כפירעון במטלטלין שהמלווה רשאי לסרב לקבל. אפילו אם אין ללווה את המטבע של המדינה, המלווה יכול להמתין עד שיהיה לו ולא לקבל מטבע זר, וכדין לווה שיש לו רק מטלטלין המבואר בשו"ע חו"מ סי' קא סעיף ד ובסי' עד סעיף ו.

לווה הפורע במטלטלין יש לחשב לפי שוויים להימכר באותו מקום ובאותו זמן, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' קא סעיף ט, אלא שיש לברר עד איזה מרחק חייב המלווה לטרוח כדי למכור, לשון השו"ע הוא שיכול למכור בביתו ואינו חייב לטרוח למכור בעיירות ובשווקים. אם ההגדרה היא בבית יוצא שיכול להחליף אצל חלפן שמוכן להגיע בביתו, אבל מההמשך משמע שאינו חייב לטרוח להוליך לעיר אחרת אבל במקומו חייב לטרוח. לשון הערוך השולחן שם סעיף ו שיכול למכור בעירו, משמע שלשון 'בביתו' לאו דוקא. עוד נראה שהיום שהעיירות גדולות אין לחייב לטרוח ללכת לקצה השני של העיר אלא יכול למכור בשכונתו.
ופשוט שהעמלה של ההחלפה היא על הלווה, שהרי המלווה חייב לטרוח חינם להשיג אדם הזקוק לדולרים. וכן מבואר בספר פתחי חושן הלואה פ"ד סוף הערה נב כותב שיש לנכות שכר טרחה של המכירה, ומוכיח כן מהשו"ע סי' עג סעיף יח. ובאמת שיש להשיב על הראיה (מוכיח ממה שיש לשלם שכ"ט כשהמלוה טרח למכור את החפץ במדינה אחרת במחיר יותר יקר, ויש להשיב ששם המלוה לא היה מחויב לטרוח להביא למדינה אחרת וטרח לטובת הלוה בלבד, אבל בנידון דידן המלוה טורח למכור לתועלת עצמו), אבל הדין יכול להיות נכון מסברא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל