דחיית פדיון הבן בכמה ימים

רבני בית ההוראה
כ"א אדר ה'תשע"ב

אבי הילד יהיה בחו”ל עד 35 ימים לאחר לידת הבן הבכור. האם אפשר לדחות את פדיון הבן עד שובו של האבא, ואם לא, מי פודה אותו?

תשובה:

אין לדחות את זמן קיום פדיון הבן, אלא לעשותו מיד לאחר שלשים יום מלידתו.

אם האב נמצא בחו”ל עליו לפדות את הבן במקום שנמצא, פדיון הבן אין חובה לעשותו כשהבן יהיה יחד עמו בזמן הפדיון, אם כי וודאי רצוי לעשות את הפדיון כפי המקובל.

במקרה ואין כהן במקום שהאבא נמצא, יעשה האב שליח לפדות את הבן, ויתן לו ממון משלו ולא משל השליח [או שיאמר לו בטלפון וכד’ שיקח כסף מהבית או שישלח לו כסף מהמקום שנמצא שם], והשליח יעשה את כל טקס פדיון הבן, עם ברכה.

את סעודת המצוה יערוך האב במקום שהותו, וכן המשפחה במקום שהותה.

מקורות:

שו”ע יו”ד סי’ שה סעיפים י-יא וט”ו, ואמנם נחלקו שם הפוסקים אם יכול לפדות ע”י שליח וכתב החת”ס (שו”ת יו”ד סי’ רצד) שלהלכה קיי”ל שפודין על ידי שליח, אולם עדיף שהאב יפדה בעצמו במקום שנמצא, ולא יעשה על ידי שליח, כיון שמצוה בו יותר מבשלוחו.

3 תגובות

  • מאת יורם תם:

    לבן נולד בן בכור חודשיים לפני המועד והוא ימצא בפגיה כחודש ימים לפחות , מתי עלינו לעשות את פדיון הבן? אם הפדיון הוא 30 יום לאחר הלידה יתכן והפדיון יקדם לברית המילה?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    פדיון הבן נעשה 30 יום לאחר שיצא מהאינקובטור, וויש שסוברים שאם כבר נגמר גידולו למרות שהוא עדיין באינקובטור פודים אותו בזמנו. ראה על כך בס’ אוצר פדיון הבן פרק ג סעי’ י – יא בשם הגרש”ז אויערבך. שו”ת חלקת יעקב (ח”ב סי’ קעח), ובתורת היולדת פנ”ז הערה ח, וחשוקי חמד פסחים מא ע”ב, וילקוט יוסף (שובע שמחות ח”ב) וראה עוד בברית יצחק (ויצמן, ח”א עמ’ קסז). להלכה, נראה שהואיל וסיבת ההמתנה עד ליום השלושים ללידה הוא כדי שיצא מכלל נפל, אף כאן, כל זמן שהרופאים חוששים לבריאותו לא יצא עדיין מכלל דין זה ויש להמתין ולא לפדותו עדיין. נמצא שזמן הפדיון 30 יום לאחר שלדעת הרופאים אינו בכלל סכנה, והוא באינקובטור רק לחימום בלבד.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    פדיון הבן נעשה 30 יום לאחר שיצא מהאינקובטור, וויש שסוברים שאם כבר נגמר גידולו למרות שהוא עדיין באינקובטור פודים אותו בזמנו. ראה על כך בס’ אוצר פדיון הבן פרק ג סעי’ י – יא בשם הגרש”ז אויערבך. שו”ת חלקת יעקב (ח”ב סי’ קעח), ובתורת היולדת פנ”ז הערה ח, וחשוקי חמד פסחים מא ע”ב, וילקוט יוסף (שובע שמחות ח”ב) וראה עוד בברית יצחק (ויצמן, ח”א עמ’ קסז). להלכה, נראה שהואיל וסיבת ההמתנה עד ליום השלושים ללידה הוא כדי שיצא מכלל נפל, אף כאן, כל זמן שהרופאים חוששים לבריאותו לא יצא עדיין מכלל דין זה ויש להמתין ולא לפדותו עדיין. נמצא שזמן הפדיון הוא לאחר שלדעת הרופאים אינו בכלל סכנה, והוא באינקובטור רק לחימום בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>