שלו' כבוד הרב,
האם אוכל שנמוח בדבש מתבטל?
לדוגמא האם טיפת חלב הנופלת בדבש תהפוך אותו לחלבי (או בשר)
וכן האם פרור חמץ הנופל לדבש יאסור אותו לפסח?
תודה
תשובה
שלום וברכה
לעניין חמץ יש להחמיר, ואם נפל חמץ לתוך דבש אסור לאוכלו בפסח. ולעניין חלב שנפל לתוך דבש ואין בדבש שישים כנגדו, אפשר להקל ולהחשיב את הדבש כפרווה, אולם כדי להתיר את הדבש צריך שיעבור שיעור זמן שיודע שהחלב נהפך לדבש, ולא מצאתי בפוסקים שביארו כמה זמן לוקח לדבש להפוך את המאכל שמתערב בו לדבש, ומאחר שאינני יודע מהו שיעור הזמן, לכן לעניין מעשה כל שאיננו בטוח שהחלב כבר נהפך לדבש אין להקל.
נימוק
עיין ברא"ש בברכות פרק ו' סימן ל"ה שהביא שדעת רבינו יונה שמאכל אסור שנופל לתוך דבש, מותר לאכול את הדבש משום שהמאכל נהפך לדבש, אמנם הרא"ש חולק וסובר כדעת הבעל המאור שאיסור שנופל לדבש נשאר אסור, אמנם הנידון שלהם הוא ביחס לאיסור שנתערב בדבש, אבל בנידון שלנו לעניין חלב שנתערב בדבש, מאחר וחלב זהו דבר המותר יש לדון שאולי גם לדעת הרא"ש שוב אין לו דין של חלב, וזהו משום שיש לעיין האם הוא חולק עם רבינו יונה במציאות האם דבש הופך מאכלים לדבש או לא, או שגם הרא"ש מסכים שהדבש הופך את המאכל שנתערב בו לדבש, אלא שהוא סובר שאיסור שנהפך לדבש נשאר באיסורו, אבל דבר המותר כמו חלב גם לדעת הרא"ש שוב אין לו דין של חלב, ועיין בש"ך יו"ד סימן פ"ד ס"ק ל"ז שסובר שהרא"ש ג"כ מסכים שדבש הופך מאכלים שמתערבים בו לדבש, ולפי זה נמצא שחלב שנתערב בדבש יש להקל ולאוכלו עם בשר, אולם כבר כתבנו שאינני יודע מהו שיעור הזמן שצריך לעבור כדי שיהפך לדבש.
ולעניין חמץ שנתערב בדבש עיין ברמ"א או"ח סימן תס"ז סעיף ח' שכתב שיש מחמירים שלא לאכול דבש שקנו מגוי מכיון שחוששים אולי נתערב בו סולת, ועיין בפמ"ג או"ח סימן רט"ז באשל אברהם סק"ג שהקשה שחמץ לפני פסח נחשב לדבר המותר ואם כן למה אוסר הרמ"א לאכול דבש של גוי הרי אפילו אם נתערב בו סולת מותר באכילה אפילו לדעת הרא"ש וכמו שכתבנו שהרא"ש מודה שדבר שמתערב בדבש נהפך לדבש ועיין שם שמיישב שמכיון שחמץ אוסר אפילו במשהו יש לחוש שגם אם נהפך כבר לדבש, נשאר משהו של חמץ שעדיין לא נהפך לדבש, ולכן יש לאסור דבש שנתערב בו סולת, ועיין שם שתירץ עוד תירוץ. ולכן כתבנו שעל אף שלגבי חלב שנתערב בדבש אם ידוע שנהפך לדבש יש להקל ולאוכלו ביחד עם בשר מכל מקום לעניין חמץ יש להחמיר,
(ובעיקר העניין עיין בחק יעקב בהלכות פסח שם שכתב שבשעת הדחק ובמקום הפסד יש להקל כדעת רבינו יונה שאפילו אם יודע שנתערב חמץ בדבש אפשר להקל ולאכול בפסח עי"ש).
ועיין בחזו"א יו"ד סימן י"ב.
ויש לציין שמה שכתבנו שמאכלים שמתערבים בדבש נהפכים לדבש זה רק במאכלים חתוכים אבל דבר שלם כמו למשל נמלה שנופלת לדבש אינה נימוחה, וכפי שמבואר בשו"ע יו"ד סימן פ"ד סעיף י"ב.
ובפוסקים לא נתבאר כמה זמן לוקח עד שנהפך המאכל לדבש, ומסתבר שלא נתנו בזה שיעור מפני שהדבר תלוי בגודל המאכל שנתערב ובכמות הדבש, ולכן לעניין מעשה כל שאינו בטוח שלא נהפך לדבש אין להקל.
האם ככה זה במציאות שחתיכת אוכל הנופלת לתוך דבש מתהפכת לדבש?
אינני יודע ומבין את הגדרתו של הכותב, והוא כבר לא איתנו כדי לשואלו.
השאר תגובה