סעודת פדיון הבן/יין שנגע מחלל שבת/זמן תפילין ותפילין שנפלו

1)שמעתי שבחב"ד אומרים שפדיון הבן שווה ל42 תעניות, אמת הדבר?
2)יין נסך שאדם שלא שומר שבת נגע בו, גם ביום חול היין נטמא?
3)אם נפלו לי התפילין מהיד, צריך לצום?
4)עד איזה שעה אפשר להניח תפילין?

תשובה:

1. לא ידוע לי שסעודת פדיון הבן זה כנגד 42 תעניות, מקובל לומר שסעודת פדיון הבן היא כנגד פ"ד [-84] תעניות, אך כבר כתבו הספרים שהכוונה שעל ידי כך אפשר לקבל התעוררות לצורך תשובה, ואין הכוונה שזה נחשב כאילו התענה בפועל.

2. יין שנגע בו מי שמחלל שבת בפרהסיא, אוסר את היין בשתיה.

3. תפילין שנפלו לרצפה, צמים באותו היום או למחרת, ואם קשה הדבר, יש לפדות את התענית בנתינת דמי הסעודות של אותו יום לצדקה.

4. עד שקיעת החמה, זמן זה משתנה לפי עונות השנה.

מקורות:

1. בפרי צדיק (פרשת בא ענין פדיון הבן אות א) הביא בשם הרה"ק ר"מ בשם רבותינו הקדושים (עי' אוסרי לגפן חי"א עמ' שמב אות ד בהגהה, שכתב שכפי הנראה מדובר על מהר"ם מנעשכיז, שכן בספרי המהר"ם מרימנוב לא נמצא רמז לזה), שפדיון הבן כנגד פד תעניות וביאר שם שמאחר וזה סעודת מצוה יש אפשרות על ידי כך לתקן את פגם הברית שנאמר על זה שצריך לצורך תיקונו להתענות פ"ד תעניות, וכן הביא שכן מקובל בידינו בספר זוכר הברית (סי' לה אות ד), ובשו"ת הד"ר (סי' לט) הביא שהעולם אומר שהסעודה הזו מכפרת על מה שנאמר בהם "כאילו" כל הכועס כאילו עובד וכו', וכן ע"ז הדרך, וכן בזה האוכל מסעודה זו הרי זה כאילו התענה, ובספר שארית מנחם (רש"י בורנשטיין, ח"ד חלק המועדים, בהקדמה הביא תשובת רש"ת הלוי רובינשטיין זצ"ל שכתב את זה בשם האדמו"ר מאוסטרובצה שידוע שהיה צם כל ימיו, ושאלוהו מדוע לא אוכל בפדיון הבן שזה כנגד פ"ד תעניות, וענה שזה רק על העבירות של ה"כאילו" ולא על העבירות ממש, ובשדי חמד מערכת הפ' (כלל נד) ציין שאמרו לו ענין זה ולא ידע מכך, ושוב הביא דברי השו"ת הד"ר, אך כתב שלפי דעתו היא רק שיחה נאה בפי  הבריות, ועי' שו"ת יביע אומר (ח"א סי' כז) שציין לעוד ספרים בזה, ועי' שו"ת שם משמעון (מהר"ש פאלק ח"א יו"ד סי' כט) ובטעמי המנהגים (מהדו' אשכול עמ' שצט, שהביא דבר זה בשם המהר"פ מקוריץ זצ"ל), ועי' אג"ק (ח"י עמ' פה) שציין שהגם שבספרות חב"ד לא מופיע ענין זה גם ספרים הנ"ל ראוים לסמוך עליהם, וראה בספר פדיון הבן כהלכתו אובערלנדער ירושלים תשנ"ג פ"ח אות מ שהאריך להראות מקורו טהור בספרי חסידות ומשם תקחנו.

כיון שהיום הוא יום תענית אסתר, ראיתי מליצה נאה שאמרו לפרש לפי זה את מה שאמרה אסתר המלכה למרדכי היהודי "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום", ולכאורה קשה שאם יצומו, הרי בוודאי שלא יאכלו ומדוע אמרה שיצומו ולא יאכלו, ופירשו בזה, שבקשה שיצומו ממש, ולא יאכלו בסעודות כאלו שנאמר עליהם שנחשב כאילו צמים בהם, (קובץ בית אהרן וישראל קובץ קיז עמ' קסג, מאמר ר"י דנדרוביץ) והדברים נאים.

2. עי' בזה בברכ"י יו"ד סי' קכ"ד דהמחלל שבת קודש בפרהסיא עושה יי"נ במגעו ועי' שו"ת בנין ציון (החדשות סי' כ"ג) שו"ת יהודה יעלה (סי' נ) שאסר דוקא אם חילל שבת בפני עשרה מישראל והעידו ע"ז בבי"ד. שו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב קו"א סי' כג, וחלק אבהע"ז ח"ב סי' סה)  ושו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קכא) ובשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' עד שו"ת שבט הלוי ח"א סי' כ' וח"ב סי' נא ונג, שו"ת יבי"א ח"א יו"ד סי' יא, ולכתחילה יש להקפיד בזה כמו שכתבו שם הפוסקים אם כי במקום הדחק המיקל יש לו על מי לסמוך ראה בדברי הפוסקים שציינתי.

3. משנ"ב סי' מ סק"א.

4. שו"ע או"ח סי' כט ס"א.