לתרומות לחץ כאן

שלשים יום קודם חג הפסח

חובת הבדיקה ביוצא מביתו לפני פסח

היוצא מביתו אחרי פורים ודעתו לחזור אחרי פסח

א.     אדם שיוצא מביתו הוא ובני ביתו, לבית אחר בין פורים לפסח, ובדעתו שלא לחזור עד לאחר הפסח, כגון שנוסע לארץ אחרת, או שנוסע להתארח בבית מלון כבר כמה ימים קודם לפני פסח, וכיוצא בזה, ולא נשאר בביתו אדם שיוכל לבדוק כשמגיע זמן הבדיקה, או שלא אמור להגיע לשם אדם אחר באותם ימים והבית נשאר ריק, חייב לבדוק כל חדריו לאור הנר בלילה שלפני יום יציאתו, ואם שכח ולא בדק בלילה יבדוק ביום לאור הנר.

ב.     מיד אחרי הבדיקה יבטל את החמץ שאינו ידוע לו שלא מצא בבית בשעת הבדיקה ויאמר כל חמירא וכו' דלא חזיתיה וכו' כדרך אמירתו שאומרים בליל בדיקת חמץ.

ג.      על בדיקה זו שבודק קודם יום יד, לא מברכים על ביעור חמץ כיון שלא נעשית בזמן העיקרי שתקנו לה חכמים דהיינו ליל י"ד.

ד.     הדינים דלעיל, הינם אף באופן שיצא מביתו ובדעתו שלא יחזור לביתו לעולם, אלא אם כן אמור אדם אחר להכנס לבית עוד קודם הפסח, אך אם לא אמור אדם אחר להכנס לבית עד לאחר הפסח [והבית לא נמכר לאדם אחר קודם פסח], דינו כדלעיל שחייב לבדוק את החמץ קודם שיצא מהבית.

יוצא מהבית לפני פורים על דעת לחזור אחרי פסח

ה.     אם יוצא קודם יום פורים דפרזין, ובדעתו לחזור לביתו רק לאחר הפסח, או שבדעתו שלא לחזור לבית זה לעולם, צריך להוציא את החמץ שבעין ושידוע לו היכן הוא כגון הדברים הנמצאים בארונות האוכל, ובמקפיא והמקרר, אך אינו חייב לעשות בדיקת חמץ כמו בליל יד ניסן.

ו.       בדיעבד ששכח ויצא מביתו ולא ביער החמץ ממנו ונזכר בדרך, וטורח לו לחזור ולבער אינו צריך לחזור לביתו לבער את החמץ הידוע כיון שיצא קודם שלשים יום.

יצא מביתו על דעת לחזור בפסח

ז.       כל מה שנתבאר שיש חילוק אם יצא קודם פורים או לאחר פורים, היינו דווקא באופן שאין דעתו לחזור עד לאחר הפסח, או שאין דעתו לחזור לעולם, אבל אם דעתו לחזור בתוך ימי הפסח אפילו יוצא מביתו בתחלת השנה [דהיינו אחר פסח העבר] חייב לבדוק קודם יציאתו את כל החדרים הצריכים בדיקה בליל י"ד, שהרי יחזור לביתו בתוך הפסח, ויש לחוש שמא ישכח ויאכל מהחמץ שימצא בביתו ובשאר חדריו שדרך להכניס בהם חמץ לפעמים.

דעתו לחזור קודם הפסח

ח.     אבל אם דעתו לחזור קודם הפסח אפילו אם יש ודאי חמץ הרבה מאד בתוך ביתו אין צריך לבערו קודם יציאתו אפילו יוצא בתוך שלשים יום שהרי יכול לבערו כשיחזור לביתו ואין חוששין שמא יבא לביתו בערב פסח סמוך לחשיכה ולא יהיה לו פנאי לבער קודם יו"ט לפי שמן הסתם כיון שדעתו לחזור קודם הפסח בודאי ימהר ויחיש חזרתו ויקדים לבוא קודם י"ד כדי שיוכל לבדוק חדריו בליל י"ד כתקנת חכמים ולבער החמץ בזמן הביעור.

ט.     ואם לאחר שיצא מביתו והפליג בדרך נמלך שלא יחזור לביתו קודם הפסח אלא בתוך הפסח אין צריך לשלוח שליח לביתו שיבער החמץ שבו אפילו אם יש שם ודאי חמץ הרבה, אלא די לו בביטול שיבטל במקום שיהיה שם כשיגיע ערב פסח כיון שיצא מביתו בהיתר שאז היה בדעתו לחזור קודם הפסח.

יצא למרחקים על דעת לחזור קודם פסח

י.       אדם שיוצא למרחקים, ומגביל את חזרתו לביתו בזמן מצומצם לפני פסח, ולא משאיר בביתו אדם שיוכל לבדוק את החמץ בזמן בדיקת חמץ, חייב לבדוק בלילה קודם יציאתו לדרך.

יא.  במקרה ומגביל את חזרתו לזמן מרובה לפני פסח, ויש תחבורה סדירה בין המקום שיצא לשם לבין ביתו יש לעשות שאלת חכם אם צריך לבדוק את ביתו, אך אם אין תחבורה סדירה ומצויים תקלות בקשרי התעופה וכדו' צריך לבדוק את ביתו קודם יציאתו.

יב.  וכן אדם שיצא לנסיעה ע"י הפלגה ארוכה בים אפילו אם תאריך המשוער של חזרתו הוא זמן רב קודם פסח, יש לו לבדוק את חמצו בלילה קודם יציאתו להפלגה.

יג.    במקרה וקודם שיצא מביתו שכח להוציא את החמץ מהבית ולבער אותו, ונזכר לאחר שיצא והפליג מביתו ואי אפשר לו לפרוש מן הספינה אינו חייב לחזור לביתו וימנה אדם כשלוחו לבדוק את חמצו אם לא יחזור בערב פסח.

יוצא מביתו וחלק מבני הבית נשארים בבית

יד.   אם רק בעל הבית יוצא מהבית, ונשארים שם אשתו ובניו ובני ביתו הגדולים שיש בהן דעת ויכולת לבדוק ככל משפטי הבדיקה, [וכפי שיתבאר בהמשך], אין בעל הבית צריך לבדוק כלום קודם יציאתו, אלא יצוה לאחד מהם וימנה אותו לשלוחו שיבדוק ויבטל החמץ כשמגיע הזמן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *