בס"ד
לעיון בפרטי השאלה לחץ כאן
לכבוד הגאון ר' מרדכי רלבג שליט"א
שלום רב.
בדבר האשה שנתקדשה, וידיעת הקידושין היא על ידי שיש לפנינו כתובה חתומה ע"י שני עדים, ואח"כ הולידה בן בלי גט כשר ויש כאן שאלת ממזרות. מאידך, יש הרבה ספיקות אם העדים היו כשרים כמבואר בשאלת כת"ר שליט"א.
נראה פשוט, דמותר בלי שום שאלה, ובלי רינון נגד העדים.
1. ידיעת הקידושין על ידי שטר כתובה אינה כנחקרה עדותן בבי"ד כשאר שטרות בממון. עיין ברמ"א אבה"ע סי' מב סעי' ד' מצא כתוב בשטר פלוני קידש פלונית, ועדי חתימה בו, כל זמן שאין השטר מקויים אין לחוש לקידושין. משמע אם השטר מקויים חוששין לקידושין.
אך עיין בח"מ סק"י דחולק על הרמ"א משום שני טעמים, דהשטר לא נתנה להכתב,דאין שטר ראיה על קידושין. ורק בשטר קידושין חידשה התורה שיש בו תורת שטר, והיינו רק שטר שנקנית בו האשה, אבל אין שטר ראיה על קידושין. ועי' בב"ש ובח"מ שם טעם נוסף, שבשטר של הרמ"א חסר דעת האשה המתחייבת בזה, וכן הביאו מתשובת הרשב"א.
וא"כ בנידון דידן הכתובה אינה כנחקרה משום שני הטעמים 1. שאין שטר ראיה בקידושין, אא"כ זהו השטר שניקנית בו. 2. שאפי' היה שטר בקידושין, הכתובה נכתבה מדעתו ולא מדעתה, דהיינו שאין כאן דעת המתחייב.
אבל עדיין יש לאוסרה משום האומדנא, הרי בחו"ל כותבים כתובה ואח"כ מקדשים, ואין אומדנא.
ונראה יותר מזה, דאפילו במקום שמקדשין ואח"כ כותבים כתובה זה רק בנוגע לאוסרה בתורת אשת איש, אבל הולד לא יהיה ממזר. דאומדנות לא עושים ממזרות, כמבואר בכ"מ, דמכיון דיש צד אחד, אחד מיני אלף שיוצא מהכלל של האומדנא, הוי ספק ממזר, ומותר.
דעי' באבה"ע סי' ד' סעי' יד דאמרינן דאישתהי העובר י"ב חודש, ואין לחוש אפילו לכתחילה לממזרות, וכן פסק הרמ"א שם. ואע"פ דאומדנא בחז"ל ביבמות דרוב מולידות לט' ומיעוטא לז' (וא' מיני אלף לי"ב חודש) מ"מ מותר להתחתן לכתחילה. א"כ ראיה ברורה דאין הולכים אחר האומדנות בממזרות.
וכן עיי"ש בב"ש דהמתירים (אחר י"ב חודש) אומרים שמא הגיע הבעל ע"י שם, ואע""ג דבמכות הורגים עדים זוממים, ולא אמרינן דהגיע ע"י שם. דממזרות שונה מכל התורה, דכל צד בעולם מתיר אותו.
וכן כאן אפילו בלי רינון על העדים והרב אין לאסור את הולד. 1. דאין שטר ראיה בקידושין. 2. אומדנות לא עושים ממזרות.
ומותר הבן להתחתן לכל בת ישראל כשרה, וזה ברור ופשוט.
בידידות,
מיכל שורקין
