כתמים על פד וקינוח

שלום רב,
אשתי ילדה לפני חודש וחצי, ואתמול טבלה במקווה לראשונה מאז הלידה.
היום בבוקר היא ראתה על הפד כתם ורדרד-חום. האם הכתם מטמא? אני זוכר שעל פד יש עניין האם זה מטמא או לא, אבל לא יודע את ההלכה המדויקת. לאחר מכן אשתי ניגבה גם עם נייר, והיה אותו כתם\צבע.
האם צריכים לספור שבעה נקיים או שמא הכתם איננו מטמא כלל?
תודה לכם על זמנכם.

תשובה:

אם הקינוח היה כדי לנקות את עצמה, ודרך אגב ראתה על זה כתם, יש להקל, אך אם סיבת הקינוח הוא מאחר וראתה על הפד, ורצתה לראות אם יש לה על הגוף את הכתם, צריך להראות את המראה לרב, כדי לדעת אם יש בזה שיעור, ואם הצבע טמא.

ראיית כתם יותר מכגריס על פד, נחלקו בזה הפוסקים, והמיקל יש לו על מי לסמוך.

מקורות:

קינוח מיד אחר עשיית מי רגלים, דעת הגר"ש וואזנר להחמיר בזה ע"פ שיטת החוו"ד (סי' קצ סק"א) שיש בזה משום ספק הרגשה ולכן יש בזה חשש דאורייתא, ולכן מחמיר אפילו בפחות מכגריס ועל דבר שאינו מקבל טומאה, וכמ"ש בשיעורי שבה"ל (סי' קצ ס"י סק"ג), שאם הקינוח היה תוך דקה מהטלת מ"ר יש להחמיר, אולם קיבלתי ממורים מובהקים בשם החזו"א ובשם רבי נחמן מספינקא זצ"ל [שהיה מהמורים היותר מובהקים בחו"ל וכאן בא"י], ועוד, שאין צריך להחמיר לאחר הטלת מ"ר בקינוח, מצד חשש הרגשה, אולם יש שכתבו להחמיר בזה אם זה יותר מכגריס, משום דעת הסד"ט (שהביא הפ"ת סי' קצ ס"ק יז) שהכתם נמצא על דבר שאינו מק"ט אך הדבר נמצא על הדבר המק"ט, שנחשב למקבל טומאה, ולדבריהם כל קינוח שנמצא על נייר אע"פ שהנייר אינו מק"ט מ"מ כיון שהיד מקבלת טומאה אין בזה את הקולא של דבר שאינו מק"ט, ואמנם דעת רוב הפוסקים שלא כן, וכן המנהג להקל בזה, (ראה חק וזמן פ"ב הערה כה) אולם אם סיבת הקינוח הוא כדי לבדוק האם יש כתם על הגוף, נחשב מקום המציאה של הכתם על הגוף ולא על הנייר, ובמקרה כזה לכו"ע צריך לבדוק אם יש בזה מראה אסור, ואף אם הוא פחות מכגריס תלוי במחל' הראשונים בכתם שנמצא ע"ג בשרה אם מטמא בפחות מכגריס,.

ולגבי מציאת כתם ע"ג פד, דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א (ה' יחלימו ירפאו ויחזקו) שנחשב לבגד, כמו לבדים, ואם נמצא עליו יותר מכגריס מטמא, ודעת רבים מהפוסקים שנחשב דבר שאינו מקבל טומאה, כיון שנעשה לשם זריקה לאשפה, ולהציל מטינוף ואינו מקבל טומאה, ראה בארוכה בדעות הפוסקים בזה בספר חק וזמן (פ"ב הערה כח, ולא).

Join the Conversation

6 Comments

  1. בס"ד
    שלום לרב וישר כוחכם על האתר!!
    אשתי בסיום שבעה נקיים ולא הייתה לה הרגשה כאשר הלכה להתנות ראתה שעל הפד שהיא שמה יש כתמים הכתמים התרכזו בצדדי הפד אולם מול אותו מקום במרכז נקי לחלוטין. כאשר הורידה את הלבנים יצא נוזל שעבר מהלבנים לרגל שלה רציתי לשאול מה עליה לעשות.
    תודה

  2. כאמור, יש מחלוקת בין הפוסקים לגבי כתם שנמצא על הפד אם הוא נחשב דבר המקבל טומאה [יש להחמיר לגבי הכתם שנמצא בו כאשר הוא גדול יותר משיעור גריס], והמיקל בכך יש לו על מי לסמוך.
    אין כל משמעות לכך שכנגד אותו מקום היה נקי, לפי שדבר מצוי הוא שהבגד עם הפד שעליו זז מעט לצדדים.
    לגבי הכתמים שהיו על גבי הלבנים הבעיה חמורה יותר, שכן כתם שנמצא על בגד כזה והוא גדול בשיעור גריס מטמא בודאי, ולכן יש להראות את הלבנים לרב שיבדוק אם יש בזה שיעור גריס ואם הגוון של הכתם יש בו כדי לטמא.
    בנוגע לליכלוך שנמצא על גופה לא הבנתי היטב את המקרה, והדין הוא כדלהלן: אם האשה ראתה שהגוף נקי ומתלכלך עתה מהכתם שעל הלבנים, אין לכך כל משמעות. אולם, אם כשהסירה את הבגד ראתה שהגוף מלוכלך אף הוא, יש להחמיר יותר, שכן כתם הנמצא על הבגד אינו מטמא עד שיהיה בו כשיעור גריס במקום אחד, ואילו לענין כתמים שעל הגוף מצרפים גם כמה כתמים יחד לשיעור גריס. במקרה שהאשה רואה את ההפרשה יוצאת מאותו מקום שבגופה, אפילו טיפה אחת מטמאת וטומאה זו היא מדאורייתא וחמורה יותר.

  3. שלום וברכה.
    אישתי לקחה גלולות סרזט לאחר הלידה למשך תקופה ולאחר מכן הפסיקה וועכשר לאחר חודש חזרה לקחת שוב.
    היא ראתה כתם על תחתון צבעוני ולכן שמה פד כדי שיספוג את ההפרשות.
    היא שמה פד בעקבות ועל דעת זאת שהיא למדה שפד אינו מקבל טומאה.
    ואכן לאחר ששמה את הפד ראתה כתם דם שגורלו גדול מגריס על הפד.
    מה עלינו לעשות? הנקודה היא שקראתי כרגע בספרו של הרב אליהו זצ״ל שהוא מגדיר את הפד כמקבל טומאה והיא שמה את הפד רק בגלל שלמדה שאינו מקבל טומאה.
    תודה רבה

  4. יש ויכוח על הפד אם הוא מקבל טומאה מדין "לבדים" אני בכלל קיבלתי מרבותי להחמיר ביותר מכגריס גם על ניר קינוח, וכל שכן בפד. מה שהניחה מתוך מחשבה וכו' אינו רלוונטי לעצם השאלה. כל אחד יעשה בענינים אלו כהוראת רבותיו.

  5. על מה שכתבתם בפשיטות שאם קינחה בכוונה לבדוק אם נמצא דם על בשרה או לא שדינו כדין כתם שנמצא על בשרה ואי אפשר להקל בו מצד זה שנמצא על דבר שאנו מקבל טומאה – רציתי לשאול:
    דבשלמא לפי בעל חשב האפוד וסייעתו שסוברים שכל קינוח הוא כנמצא על בשרה אז ממ"נ היא טמאה – אבל כפי שאתם נוקטים כהחולקים וסוברים שאזלינן בתר הזמן שנראה הכתם לפנינו והוא ע"ג הנייר שאינו מקבל טומאה אז בשלמה אם היא יודעת בודאי שיש דם על גופה אז כבר נראה הכתם לפניה על בשרה אבל אם היא לא יודעת בודאי אלא שרוצה לבדוק מה"ת שזה נקרא כתם על בשרה
    וכן מצאתי שני ראיות בספר חוק וזמן פ"ב הערה מ"ד כנגד שיטת בעל חשב האפוד הנ"ל שמהם לכאורה יש להוכיח ג"כ שדינו ככתם גם כשהיתה כוונתה לבדוק את עצמה וז"ל: א' בשועה"ר קו"א לסי' קפ"ג ס"ק ב' ד"ה והנה מאי הוכיח דבבדיקה תמיד הוי ספקא דאורייתא מהא דבודקת בפנים בדבר שאינו מק"ט ומצאה בו דם דטמאה דאל"ה אמאי תטמא הא אין העד מק"ט עכ"ד ולדברי המחמירים הנ"ל הא בלא"ה טמאה כיון דקנחה את הדם מעל בשרה המק"ט ואין להוכיח כלום אע"כ דלא ס"ל להרב בעל התניא כוותייהו. ב' ממה שכתב בסי' ק"צ ס"ק ע' בבדקה עצמה בעד שאינו בדוק דמקילינן בו עד שיעור כגריס ועוד דמ"מ לא מקילינן בו מצד אינו מק"ט דשמא ארגשה ומשמע מזה דרק משום הרגשה החמיר הא בדליכא שאלה דהרגשה והוי ודאי דרבנן מקילים תמיד באינו מק"ט ואף בקנחה מעל בשרה
    תודה רבה

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל