לתרומות לחץ כאן

הפסק בין נטילת ידים לברכת המוציא

שאלה:

שלו' כבוד הרב

מי שנטל ידיו ובירך ענ"י וטרם שברך המוציא התעורר לו איזה צורך, כגון שיחת טלפון או איזה עניין אחר כיצד ינהג?

האם חייב לברך המוציא קודם?
האם לא חייב אבל עדיף (אפילו במקרה הפסד ממון או צער)?

(מה הגדר, שכן מלשון השו"ע קסו' נראה שאפשר להקל ורק במשנה ברורה קסה' שכתוב שנהגו להחמיר לא ברור לי מה פירוש בדיוק)

תודה

תשובה:

יש להחמיר ככל האפשר שלא להפסיק בין נטילת ידים לברכת המוציא בכל הפסק כלשהו, וכן מנהג העולם, ובמקום הפסד ממון או צער אם מוכרח יכול להקל בהפסק מועט, אבל הפסק גדול לכל הדיעות אסור.

וראה במקורות שהרחבנו בענין ובביאור השיטות.

מקורות:

הגמ' אומרת ברכות (מב, א) תיכף לנטילת ידים ברכה, ונחלקו הראשונים האם הכוונה לנטילת ידים מים ראשונים ולברכת המוציא, ולאסור כל הפסק בין נט"י לברכת המוציא, או שמא כוונת הגמ' למים אחרונים שאין להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון בשום הפסק, והטור הביא שתי הדיעות, דעת הרי"ף רמב"ם ורבינו יואל שהכוונה למים אחרונים, ודעת הרא"ש שהכוונה למים ראשונים, והטור כתב שכן משמע מהירושלמי. ובמשנ"ב ריש קסו מפרש עוד בדעת הרי"ף ודעימיה, שתיכף לנטילת ידים ברכה נאמר גם במים ראשונים וברכת המוציא, אך אין הכוונה להפסק כלשהיא אלא הכוונה לעסק גדול או מעשה שמסיח דעת וכן בהרבה שיחה וכיוצא, ובזה כו"ע מודו דאסור [פירושו ע"פ המבואר בב"ח ט"ז ומג"א עיי"ש היטב, וזו כהוספה לדברי הטור], ולכן השו"ע שנמשך אחר דעת הרי"ף והרמב"ם כתב רק 'טוב ליזהר'. אבל המשנה ברורה סוף קסה נמשך יותר אחר הרא"ש וכמו שמשמע ברמ"א סי' קסו, וכן בהרבה אחרונים המובאים בשערי ציון בסי' קסה וקסו, עיי"ש בדבריהם. ועוד דדברי המשנ"ב בסי' קסה נאמרו על דעת הרא"ש שהעתיק המחבר, והרא"ש סובר דאין להפסיק במים ראשונים. אמנם יצויין שהמג"א בסוף סי' קסה נקט שאף לדעת הרא"ש מותר להפסיק במילה שתים בין נט"י לברכת המוציא, אך המשנ"ב חולק ע"ז להלכה וכמו שביאר במשנ"ב ושעה"צ סוף סי' קסה. ובמקום צער והפסד יש להקל בהפסק מועט של דיבור מתרי טעמי, דעת הרי"ף וסייעתו, ודעת המג"א הנ"ל.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. הבנַתי היא שגם למאן דאמר שמדובר במים ראשונים הרי שהנמנע מלהפסיק עפ"י הירושלמי אם אינני טועה, אינו ניזוק (מקבל שמירה) באותה הסעודה.

    אז ודאי שכדאי להחמיר (כפי שמציין הרב) אך נראה מכלל המקורות שאין בפעולה קצרה כגון לענות תשובה לטלפון דחוף וכיוב משום איסור לכולי עלמא

    וראיתי בפסקי תשובות שמביא דעות ומשמע גם שם שאיסור ודאי אין אלא שיש אומרים שכדאי להחמיר

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל