התעוררה לי שאלה לגבי אם אדם נתן צדקה לבית המדרש, נניח 1000 ש"ח, ויש לו אח עני אברך שמצבו לא טוב שלומד במקום אחר. האם רשאי האח העני להוציא מגבאי בית המדרש את הכסף בטענה עניי עירך קודמין, וגם בטענת מקח טעות, כמו שמצינו דין קדימה במקרים מסויימים בבבא בתרא.
נראה לי, שרשאי להוציא האדם ששיך אליו דין קדימה להוציא מאדם אחר את המקח בטענה שהוא קודם וזה מקח טעות. גם יש משהו דומה בדין יורשים.
וגם את תרצה לומר שזה לא דומה, נאמר שזה מצווה הבאה בעבירה, ולא שייך הקניין פה. או שנקנוס אותו שהוא לא רשאי לתת את הכסף לאדם אחר מדין טענה עניי עירך קודמין, כמו שמצינו בפאה דין דומה שחכמים קנסו אדם שרוצה לתת פאה מתחילת השדה, אע"פ שמהתורה הוא יוצא ידי חובה, לדעת חכמים רק שקנסו אותו שהוא לא יוצא ידי חובת פאה מכיוון שלא יצא מצב שהוא יתן רק למי שהוא חפץ מכיוון שזה קרוב אליו ומעוד כמה טעמים. אז נאמר גם כאן שנקנוס אותו שהוא לא יוכל לתת לאדם אחר חוץ מאחיו, ואם הוא נתן אין זה קניין שזה קניין טעות מכיוון שאחיו קודם ואע"פ שמהתורה זה קניין נקנוס אותו שכאן זה לא יתפוס מכיון שהוא עבר על דברי חכמים. או שכמו שאדם לא יכול להקדיש דבר שלא שלא למרות שזה לא ממש שלו אלא נקנוס אותו. תודה אשמח אם תפרסו את התשובה באתר כי המייל שלי לא טוב או שתשלחו לי את התשובה לפלאפון בהודעה לפלאפון בקיצור כי אני ממש חפץ לדעת מה התשובה
תשובה:
שלום רב,
ברור שהאח אינו יכול להוציא את הכסף מגבאי בית הכנסת, מאחר שקופת בית הכנסת כבר זכתה בכסף, והתורם יכול לקיים את המצווה להקדים את אחיו בכסף אחר.
יש לציין שאדם אינו צריך לתת את כל כספי הצדקה לקרוביו, אלא יש לחלק בין קרוביו לבין עניים אחרים.
מקורות:
לעניין שאם נתן כסף לצדקה, אין נותנים לקרוביו, עיין שו"ע יו"ד סי' רנא סעיף ה. לעניין כיצד לחלק בין קרוביו לשאר עניים עיין עלון המשפט גליון 27 עמוד ג.
