לתרומות לחץ כאן

אם יש כח לצדיקים לקלל למה אינם מקללים את אויבינו

אם צדיקים גדולים יש להם את הכוח לקלל מישהו למה הם לא מקללים את אובינו ? אחמידנגאד וכל אלה ?

תשובה

שלום וברכה

לאורך כל ימות עולם בכל מיני מאורעות שקרו לעם ישראל, היה אפשר לשאול כל מיני שאלות כמו השאלה שלך, למשל – משה רבינו היה לו כח להרוג אנשים בשם השם, וכמו שמצינו שהרג את המצרי על ידי אמירת השם, וטמן אותו בחול, ואם כן צריך להבין מפני מה לא הרג את פרעה ואת כל המצרים, על ידי שמות הקדושים, ולא היו אבותינו סובלים כל כך הרבה שנים במצרים?

ובכניסת בני ישראל לארץ ישראל מבואר בנביא כמה מלחמות קשות שהיו צריכים לעבור כדי לכבוש את הארץ, והדבר תמוה שהרי וודאי שהיה ליהושע כח לקלל אותם ולהמית אותם בצורה יותר קלה, ולמה לא עשה כך?

גם בדורות שלאחריהם מצינו ברבי שמעון בר יוחאי שברח מהרומאים, והתחבא במערה כדי שלא יהרגו אותו, ומבואר בגמרא שכשיצא מהמערה, שרף כמה אנשים על ידי שהסתכל עליהם בעיניו הקדושות, ואם כן צריך להבין למה היה צריך לברוח מהרומאים, שינסו לבא איליו והוא יסתכל עליהם והם ישרפו וימותו?

וכן יש לשאול שמצינו בגמרא בכמה מקומות, שהיה לתנאים כח להחיות מתים, ואם כן יש לשאול למה הם לא החיו את כל המתים בבית הקברות, את משה רבינו את האבות הקדושים, ואת כל הצדיקים שבכל הדורות?

והתשובה לכל הנ"ל הוא שוודאי שהיה לחכמינו זכרונם לברכה כח להחיות מתים, אבל אדם צריך לעשות את רצון השם, ורצון השם שהמתים יקומו לתחיה רק כשיגיע הזמן לתחיית המתים, ולכן שום צדיק אינו עושה כנגד רצון השם, ואינו הולך ומחיה מתים, משום שהקדוש ברוך הוא רוצה שהם עדיין לא יקומו לתחיה, ויתכן שגם אם הם היו רוצים לעשות כך לא היה להם את הכח, שהרי מי שעושה כנגד רצון השם אינו צדיק ואין לו כח להחיות מתים.

וכמו כן משה רבינו לא היה לו רשות מאת השם להרוג את פרעה ואת כל המצרים על ידי שמות הקדושים, ולכן הוא לא השתמש בכוחות אילו.

וכמו כן רבי שמעון בר יוחאי נגזר עליו גזירה שיצטרך לברוח מהרומאים, ולא היה רצון השם שהוא ימית אותם בצורה כזאת ועל ידי זה ינצל.

וכן מצינו בעשרה הרוגי מלכות [עשרה תנאים גדולים ביותר שהמלכות גזרה עליהם מיתה משונה] שהם עלו לשמים לברר אם נגזר עליהם מן השמים למות או לא, ומבואר שאם היה מתברר להם שלא נגזרה גזירה, הם היו מצילים את עצמם בכל מיני דרכים, ומכיון שהם שמעו שזה גזירת השם, הם לא הלכו לקלל, ולא הלכו להרוג אותם בשם, משום שזה לא היה רצון השם, (וגם משום שמכיון שנגזרה גזירה, גם אם הם היו משתמשים בכל מיני שמות זה לא היה עוזר להם).

לסיכומו של דבר, אדם צריך לעשות את רצון השם, והצדיקים הגדולים שיש להם כוחות לעשות כל מיני מופתים, אינם עושים דברים כנגד רצון השם, כמו כן פעמים יש גזירות, שצריך להיות מלחמה, או כל גזירה אחרת, ובמקרים מסויימים חלק מהגזירה היא שלא יהיה לשום אדם כח לבטל את הגזרה בשום דרך.

הקדוש ברוך הוא יבטל מאיתנו כל גזירות רעות, ויגזור עלינו גזירות טובות, וימהר ויחיש לנו את הגאולה במהרה בימינו אמן.

 

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. יצויין שיש התייחסות מפורשת לשאלת השואל בגמרא בברכות ז, א וז"ל, ההוא מינא דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי, יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא ועיין ביה, סבר, כי מטא ההיא שעתא אלטייה, כי מטא ההיא שעתא ניים, אמר, שמע מיניה לאו אורח ארעא למעבד הכי (תהלים קמה), ורחמיו על כל מעשיו כתיב, וכתיב: (משלי יז) גם ענוש לצדיק לא טוב. הרי מפורש שאין זו מידה הוגנת לצדיק שיקלל ויענש אדם בסיבתו, ואין זה ממידותיו של הקב"ה שהוא רחום.
    ויש לציין עוד גמרא בברכות י, א וז"ל, הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא, הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו, אמרה ליה ברוריא דביתהו, מאי דעתך משום דכתיב, (תהלים ק"ד) יתמו חטאים, מי כתיב חוטאים חטאים כתיב, ועוד, שפיל לסיפיה דקרא, ורשעים עוד אינם, כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם, אלא, בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם. בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה. הרי שאין מתפללים עליהם או מקללם למות מפני שאפשר שיחזרו בתשובה.
    ואפשר שגמ' זו מדברת על בריוני רשעים בעלמא שיכולים לחזור בתשובה, ואילו בריב"ל בגמרא לעיל מדובר במין שעליו אמרו חז"ל בע"ז יז, א כל בואיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים, וממילא אין לו תקנה בתשובה ולכן אומרת הגמרא שם שאין לקללו מחמת שאין זה ממידת הקב"ה והצדיקים, ולא אומרת בגלל שיכול לחזור בתשובה. ולכאו' לגבי עכו"ם רשעים שייך דברי הגמרא בדף ז.
    אמנם עדיין יל"ע מברכת המינים שאנו מתפללים מהקב"ה שישמיד וימות כל המינים. ואיברא בפירוש פחד יצחק בסידור כתב שהכוונה ע"ד שאמר דביתהו דר"מ שמתפללים על החטאים שיופסקו, ולא על גוף הרשעים עצמם. אך אין זה הפשטות. ואפשר שיש חילוק בין תפילה לקללה, דלהתפלל שהקב"ה ימיתם שרי, ואילו לקללם שימותו ע"י דיבור הצדיק והשפעתו זה אסור, ומה שדביתהו דר"מ עצר את בעלה מלהתפלל על הני בריוני היינו כמש"כ מפני שהיו יהודים רשעים ולא רשעי עכו"ם, ובברכת המינים מתפללים על רשעי עכו"ם או רשעי ישראל שאינם יכולים לחזור בתשובה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל