שלום כבוד הרב
יש לי כמה שאלות לגבי שיעור מזונות המחייב ברכה אחרונה/נטילת ידיים וברכת המזון.
1.הלחמניות של אנג'ל שיש עליהן מדבקה מזונות.האם הן חייבות בנטילה וכן בברכת המזון?
2.האם צריך ליטול ידיים אם אוכלים כמות של בורקסים?נניח שלושה גדולים?או בורקס אחד ענק?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
1. לגבי לחמניות שיש עליהם מדבקה שברכתם מזונות, צריך לדעת שזה לא פשוט שלכל הדעות באמת ברכתו מזונות וכפי שנבאר.
מנהג הספרדים הוא שאם מרגישים מתיקות בעיסה ברכתו בורא מיני מזונות, ולכן הלחמניות המתוקות (שיש עליהם את המדבקה הנ"ל) לפני האכילה ברכתם מזונות, ואחרי האכילה מברכים ברכת על המחיה… ואין צורך בנטילת ידיים, [יש לציין שדעת האור לציון פרק י"ב שגם למנהג הספרדים, ירא שמים יאכל ממנה רק בתוך הסעודה], אמנם זה דוקא כשלא אכל כמות של קביעות סעודה, אבל אם אכל שיעור שקובעים עליו סעודה, דינו כפת וחייב בנטילת ידיים ומברך לפניה המוציא… ולאחריה ברכת המזון. [שיעור קביעות סעודה נבאר בתשובה 2].
למנהג האשכנזים: אם הקמח שבעיסה הוא מיעוט ביחס למי פירות, סוכר והשמן וכו' ברכתו של העיסה בורא מיני מזונות, ועל פי זה יש שנהגו להקל לברך על הלחמניות מזונות, (במקרה שידוע שיש רוב במי פירות ביחס לקמח), כמובן שכל דברינו הם רק כשלא אוכלים כמות שקובעים עליו סעודה אבל אם אוכלים שיעור שקובעים עליו סעודה מברכים לפניו המוציא.. ולאחריו ברכת המזון, (וכפי שיבואר בתשובה 2).
[אמנם יש שכתבו שיראי שמים ואנשי מעשה לא יאכלו לחמניות אילו רק בתוך סעודה של פת].
2. אם אוכלים כמות של בורקס (או לחמניות מזונות) בשיעור של קביעות סעודה מברכים לפניה המוציא… ולאחריה ברכת המזון.
ולגבי שיעור קביעות סעודה נחלקו הפוסקים מהו השיעור – יש אומרים שהשיעור הוא 200 -230 גרם ויש אומרים שהשיעור הנ"ל הוא דוקא אם שבע מאכילה זו אבל אם אינו שבע מאכילה כזו אינו נחשב קביעות סעודה, אמנם אם אכל שיעור של 345 גרם לכל הדעות זה נחשב לקביעות סעודה.
יש לציין שמנהג האשכנזים לשער את השיעורים הנ"ל בשיעור של נפח, כלומר נפח של 200 – 230 סמ"ק.
ולכן ירא שמים ראוי לו להחמיר ולא ליכנס לספק ברכות, ולכן לא יאכל יותר משיעור 200 – 230 גרם, אבל מי שאינו שבע משיעור זה ואוכל פחות משיעור של 345 גרם ומברך בורא מיני מזונות, יש לו על מי לסמוך.
נ.ב
בורקס שעשוי מקמח וממולא בתפוח אדמה או בגבינה, מכיון שהם דברים שהדרך לאוכלם ביחד עם פת, יש אומרים שכשמשערים את שיעור הנפח או המשקל מצרפים גם את הנפח של התפוח אדמה, אמנם יש אומרים שמשערים רק את הנפח של הבצק ולא של התוספות, ולכן לכתחילה יש להחמיר ולשער גם את הנפח של התפוח אדמה, אבל מי שרוצה להקל ולשער רק את הנפח של הבצק יש לו על מי לסמוך.
מקורות
1 עיין בשו"ע סימן קס"ח סעיף ז' וברמ"א שם ועיין שו"ת שבלי הלקט חלק ח' סימן ל"ב.
2 עיין שו"ע סימן קס"ח סעיף ו' ובמשנה ברורה ס"ק כ"ד
לכאורה נפלה כאן טעות סופר "רוב במי פירות ביחס לקמח"
זה לא מוזכר ולא אפשרי
הכוונה "רוב במי פירות ביחס למים" ולא ביחס לקמח
ברור מאליו זו טעות הקלדה.
בפיסקה האחרונה, מי שמשער בבורקס לפי הבצק בלבד הלא הוא המחמיר?
הכוונה להחמיר ולא להכנס לספק ברכות…
השאר תגובה