לתרומות לחץ כאן

ניתוח קוסמטי לגבר

שלום רב אני נולדתי אם אוזניים לא צממודות לראש כמו כולם, האם מותר לי לעבור ניתוח להצמדה? דתי (חרידי).

תשובה:

ניתוח לצורך טיפול קוסמטי, יש בו כמה חששות, ולכן במקום שאין זה נצרך באופן מיוחד כגון שמתבייש ממש לעמוד בפני אנשים שמעירים לו על צורת אזניו אין לעשות זאת, אולם אם הדבר גורם לעינוי וישנם אנשים שמעירים על כך, בפרט אם הניתוח הוא רק בחלק החיצוני של האוזן ולא נוגעים בחלק הפנימי שלו, המיקל יש לו על מי לסמוך.

מקורות:

יש בזה שתי בעיות, א' איסור לחבול בעצמו, ב' איסור של הרופא לחבול בחבירו, בשו"ע (חו"מ סי' תכ סל"א) כתב השו"ע שאסור לאדם לחבול בעצמו, ולא כתב אמתי מותר, ועי' שו"ע הרב (שמירת הגוף ס"ה) שמדבריו משמע שאיסור לחבול בעצמו הוא מן התורה ולא הותר רק במקום עשיית תשובה, [ז"ל שו"ע הרב אסור להכות את חבירו אפילו הוא נותן לו רשות להכותו כי אין לאדם רשות על גופו כלל להכותו ולא לביישו ולא לצערו בשום צער אפילו במניעת איזה מאכל או משתה אלא אם כן עושה בדרך תשובה שצער זה טובה היא לו להציל נפשו משחת" ועי' סיני (כרך ג' עמ' סא ואילך) במאמרו של הגרש"י זוין זצ"ל שכתב להביא ראיה שאף במקום שחבירו נותן לו רשות לחבול בעצמו אסור לו לחבול בו והביא ממה שנסתפקו בגמ' (סנהדרין פד:) אם בן מותר להקיז לאביו, ואם ע"י נתינת רשות רשאי א"כ מה האיסתפקא בזה, ובאמת דהמנח"ח (מצוה מח אות ב) כבר זכה בהערה זו וכתב דאע"פ כן אין מזה ראיה וכתב וז"ל "היינו שלא מרצון אביו ומ"מ מסקינן דפטור כיון דהיא לרפואה וכן הנהו תנאי דלא שבקו לבניהם ליטול להם קוץ היינו דלמא יעשו חבלה שלא לצורך בשוגג שלא מרצון אביו, אבל אם אביו מוחל ומצוה להכותו נראה דאינו חייב כלל וכן בחבירו ואינו עובר כלל", ואמנם כל העובר רואה את הדוחק שבדבר שכאשר אביו מבקש ממנו ליטול קוץ יש חשש שמא יעשה חבלה שלא לצורך והרי כל אחד מבין שאם מבקש ממנו רוצה גם זאת שו"ר שכבר העיר על המנח"ח הרב זוין שם, וצ"ע], ובשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב סי' סו) כתב להתיר אף לרופא לעשות כן משום שאין איסור רק ב"דרך נציון" או ב"דרך בזיון" כפי שדייק כן בלשון הרמב"ם, אולם דבריו צ"ע שהרי הטור והשו"ע שהעתיקו לשון הרמב"ם השמיטו לשון זה של "דרך נציון/בזיון" וכתבו וז"ל "אסור לאדם להכות חבירו ואם הכהו עובר בלאו, שנאמר: פן יוסיף" וכידוע שדרך השו"ע להעתיק לשון הרמב"ם במדויק בפרט בחלק חו"מ, ואילו כאן שינה את לשונו והשמיט את המילים 'דרך נציון', ומוכח שאף שלא דרך נציון אסור, אולם כאשר הדבר גורם לצער אין בכך איסור, כפי שכתב הרמב"ם (המקיז דם לאביו או שהיה רופא וחתך לו בשר או אבר פטור, אע"פ שהוא פטור לכתחילה לא יעשה או להוציא סלון מבשר אביו או אמו לא יוציא שמא יעשה חבורה, במה דברים אמורים כשיש שם אחר לעשות, אבל אם אין שם מי שיעשה אלא הוא והרי הן מצטערין הרי זה מקיז וחותך כפי מה שירשהו לעשות" וכן הוא בשו"ע (יו"ד סי' רמא ס"ג) ובגמ' (סנהדרין פד:) מבואר דשוה איסור הכאה באביו להכאת חבירו אלא שזה במיתה וזה בלאו, ומבואר שבמצטער, ומבקש לעשות כן מותר לעשות כן [ודרך אגב אעיר על מה שנשאלתי במי שלומדת לימודי 'אחיות', וצריכה להתאמן להכניס זריקה ולהוציאה וכד', אם מותרת להתאמן על אביה ואביה בא בשאלה שרוצה ומעונין לעזור לה ולכן רוצה שתתאמן עליו, ומדברי הרמב"ם והשו"ע מבואר שלא התירו לעשות כן רק במקום צער, ובלא זה אסור וכאן אין טעם של מצטערים ואין להתיר לכאורה, מאידך גיסא יש לומר שמכיון שבלא זה לא תדע לעשות זאת הרי זה צורך גדול ותועלת לרבים ולא גרע מצער הגוף שיש להתיר ועוד יל"ע בזה], וע"ע שו"ת חלקת יעקב (חו"מ סי' לא) שהוכיח מדברי התוס' והמאירי שכאשר אדם בוש בפני בני אדם אין בזה איסור חבלה, וא"כ הו"ה בנדון דידן, וע"ש שחילק בין "צורך" שאין לעשות זאת לבין "צער" או "בושת" שרשאי, ואמנם עיקר תשובתו שם דן לגבי אשה אם מותרת לעשות ניתוח קוסמטי, אולם טעמי הדברים לכא' שייכים אף בנדון דידן, אמנם בשו"ת ציץ אליעזר (חי"א סי' מא) כתב לאסור ניתוח קוסמטי כיון שעל זה לא נאמר "מכאן שניתן רשות לרופא" שאינו אלא "לרפאות" אבל ניתוח קוסמטי אין זה רפואה ויש לאסור, אולם כבר עמד עליו ריעו בשו"ת יביע אומר (ח"ח חו"מ סי' יב אות ג) שאין זה מיעוט ובמקום צורך כבחורה בשידוכים או אשה שמכוערת שרשאית לכך, ועי' שו"ת משנ"ה ח"ד סי' רמח, שכתב להקל לעשות ניתוח באבר חיצוני [כאצבע יתירה או שומא ע"ג בשרו] בכל ענין, ולא כתב שם רק בענין אם יש לסמוך על הרופאים לגבי ניתוחים שכיום שהניתוחים נעשים לאלפים ורבבות אין בזה חשש סכנה, אולם לא נכנס לדון מדין איסור לחבול בעצמו ולפי מה שנתבאר יש לפלפל בדבריו הנ"ל, ואמנם כל דברי הפוסקים שכתבנו מדברים על ניתוח לאשה או בחורה שהרי לא ניתנה אשה אלא ליופי, ואילו לגבר לא מצינו שהתירו אולם להמתבאר, יש להקל כאשר יש לאדם בושת ממראהו, אולם דבר זה צריך להיות באמת ולא סתם הרגשה צדדית.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כאשר הדבר נעשה לצורך יופי בלבד, יש בזה באמת חשש של "לא ילבש", אולם כאשר זה נעשה מחמת שלא יהיה בניוול, אין בזה חשש זה.
    מקורות:
    עי' תוס' (שבת נ: ד"ה בשביל) שכתבו לגבי איסור לא ילבש ו"אם אין לו צער אחר אלא שמתבייש לילך בין בני אדם שרי, דאין לך צער גדול מזה" וכעי"ז כתב המרדכי (שבת סי' שכז) לגבי הורדת ריבוי שער בידים, והובא ביש"ש (יבמות פי"ב סי"ז), ובב"ח יו"ד סי' קפב ס"ה, אולם כאשר זה נעשה רק לתוספת יופי, מבואר בדברי הראשונים הנ"ל ועוד, וכן מוכח מדין איסור הסתכלות במראה, שיש בזה באמת משום איסור לא ילבש

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל