לתרומות לחץ כאן

טעה בנוסח הברכה כשעלה לתורה

ביום ה' הבעל קורא עלה שלישי ולברכה אחרונה אמר בטעות ככה- ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה. ותיכף אמר קדיש.
השאלות: א- אם כלל נקרא ברכה שהרי לא טבעו חכמים נוסח זו, א- אם קודש שאמר קדיש צריך לחזור ולברך, ג- אם אחרי קדיש עדיין צריך לברך ברכה אחרונה הראויה אף שהפסיק כבר.

תשובה

שלום וברכה

גם מי שמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, אם הזכיר את עיקר הברכה ושורשה, בדיעבד יצא ידי חובה, ובמקרה שלך שהמברך פתח בברוך והזכיר את שם השם, והזכיר מלך העולם, אף שבאמצע הברכה חיסר כמה מילים, מסתבר שעיקר הברכה היא שמודים על זה שנתן לנו את התורה, ומכיון שהזכיר את עיקר הברכה, מסתבר שיצא ידי חובה. (וצ"ע למעשה, אם באמת רק זהו שורש הברכה).

מקורות

משנה ברורה סימן ס"ח סק"א. ובסימן קפ"ז

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. וא"כ קשה דבסימן קל"ח מבואר מחלוקת הפוסקים עיין גם משנ"ב ושער אפרים ועוד אם שינה בסדר הברכות אם צריך ךחזור ולומר הברכה הנכונה, והמחלוקת הוא אם יש סדר לברכות, ולטעמיך הא אמר תוכן הברכה ויצא, ומאי שנא?

  2. ואנכי קושית הרב המגיב לא הבנתי, דזה פשיטא דברכה ראשונה דקריאת התורה חלוקה ביסודה מברכה אחרונה של קריה"ת, הראשונה ענינה הודאה על בחירתינו להיות מקבלי התורה, וזה שייך בראשונה לפני הקריאה, והשניה הודאה על שניתנה לנו התורה ומכח זה נטע בנו חיי עולם, וזה שייך באחרונה לאחר שקראנו. ולכן נחלקו האם הסדר דווקא ואם היפך חוזר או אינו חוזר, כי אף ששניהם מישך שייכי לקריה"ת מכ"מ ענינים חלוקים הם, ומכח זה ס"ל למהרי"ל שאם היפך הסדר לא יצא. ולפיכך אי"ז שייך כלל למי שטעה ואמר ענין הברכה דיצא יד"ח וכמו שפסק המשנ"ב בסי' סח בשם הרמב"ם ברכות פ"א ה"ו, כי לדברי המשנ"ב מכ"מ צריך לומר ענין הברכה במקומה, ולכן אם היפך הסדר לא אמר ענין הברכות במקומה ולא יצא, ולא שייכי דברי המשנ"ב אלא בכגון דברי הרב המשיב, שאם אמר בראשונה אשר בחר בנו מכל העמים ומיד סיים יצא, וכן אם אמר בסוף אשר נתן לנו את תורתו ומיד סיים יצא, ולכן צדקו דברי הרב המשיב לגמרי.
    בר מן דין נראה, דאף אילו לא היה חילוק ביניהם מכ"מ לא סתרי פסקי רבותינו אהדדי, דדברי המשנ"ב בסי' סח סק"א הם בשם הפמ"ג בשם המג"א ומקורו ברמב"ם, וכן בסי' קלט ס"ק טו בענין היפך סדר הברכות ס"ל למשנ"ב דיצא, ורק בחזר על אותו ברכה ס"ל דלא יצא, וזה גם לקוח מהפמ"ג והמג"א. אלא דעדיין היה צורך ליישב פסק המהרי"ל שחולק עליהם וס"ל דלא יצא דדבריו סתרי דברי הרמב"ם. ולזה כתבנו דברינו למעלה לחלק בין הדבקים.

  3. שלום וברכה! אני מבין שכוונתך לשאול ממה שמבואר בסימן קל"ט שאם בירך בברכה שלאחריה ברכת אשר בחר בנו… לא יצא ידי חובתו (לדעת הרבה פוסקים), ואף שאמר בברכתו ונתן לנו את תורתו ונמצא שבאמת הוא הודה גם על זה שנתן לנו את תורתו, ובכל אופן מבואר שלא יצא ואם כן הדין צריך להיות במי שבירך אשר נתן לנו את תורתו שגם כן לא יצא ידי חובה, אולם יש לומר שבברכה שלאחריה תיקנו לברך ברכת אשר נתן לנו תורת אמת כלומר שבאים לברך על זה שנתן לנו את התורה אבל בברכה של אשר בחר בנו… אנו באים להודות על שהקדוש ברוך בחר בנו ומה שאנו מזכירים שנתן לנו את התורה אין זה משום שבאים להודות על זה שנתן לנו את התורה, אלא שאנחנו מבארים במה בחר בנו מכל העמים, בזה שנתן לנו את תורתו, אבל תוכן ההודאה היא על זה שבחר בנו מכל העמים, ולכן אין ראיה מדין זה לנידון שלנו ובנידון שלנו שבא לברך על שנתן לנו את תורתו מסתבר שיצא ידי חובה, עוד יש לחלק שאם אדם טועה ומברך ברכה חדשה אשר נתן לנו את תורתו מכיון שהוא הזכיר את עיקר הברכה יתכן שהוא יוצא ידי חובה, אבל במי שמברך אשר בחר בנו… מכיון שהוא בא לברך ברכה שכבר קיימת, אין כוונתו לברך את הברכה של אשר נתן לנו תורת אמת… בצורה מקוצרת, אלא כוונתו לברך ברכת אשר בחר בנו ולכן אינו יוצא ידי חובת ברכת אשר נתן לנו… בזה שמברך ברכת אשר בחר בנו…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל