לתרומות לחץ כאן

עושה מלאכה בשבת שלא מרצונו האם זה נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה

בס"ד
קיימא לן בשן"ע סי' של סע' ב' כותית אין מילדין אותה בשבת. וידוע מה שכתבו הפוסקים וכן הסברא נותנת כי במקום חשש סכנה משום איבה וקראו לו לרפאות חולה נכרי ניתן להקל בזה. ועוד ראיתי להפסקי תשובות (על המשנה ברורה שם) בשם שה"ב ושו"ת צי"א כי באופן בו נצרך לחלל שבת עבור נכרי יראה לכוון כי אינו פועל חילול שבת לרפואת הנכרי אלא להינצל מספק פקוח נפש העלול להגרם מחשש איבה אם לא יטפל בנכרי, ובאופן זה שהוא מלאכה הנעשית על צד היראה וההכרח על מנת להציל עצמו וכלל ישראל מן הסכנה, מבואר בשו"ת מהרי"ק כי נקראת בגדר מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור עליה מהתורה(ודלא כהרמב"ם) ע"ש.
וראיתי בעניותי לדייק מהאמור לאשה המחללת שבת שלא מרצונה אלא מחמת יראה שמא יגרשנה בעלה או שמא יקצוף וכו' שלא תתחייב בו מהתורה אלא כל איסוריה יהיו בגדר מלאכה שאצ"ל דקיימא לן כר"ש דפטור עליה מהתורה דהא אינה מכוונת אלא להנצל מאימת בעלה ולא לרצונה מחללת שבת.ואין כאן איסור סקילה כלל.
ויורוני האם הוא דיוק נכון?

תשובה

שלום וברכה

קודם כל צריך לדעת שמלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מדרבנן, וכמו שאסור לעבור על איסור דאורייתא, כמו כן אסור בשום אופן לעבור על איסור דרבנן, ואם בעל כופה את אשתו לעבור על איסור דרבנן, אין לה שום היתר לעבור עליו.

ובעיקר השאלה: מבואר בשו"ת מהרי"ק שידוע שאם גוי מאיים על יהודי שאם הוא לא יעבור עבירה, הוא יהרוג אותו, הדין הוא שיעבור על העבירה ואל יהרג, חוץ משלושה עבירות שחייבים ליהרג, ואסור לעבור עליהם, ואילו הם – עבודה זרה – גלוי עריות – ושפיכות דמים. ונחלקו הפוסקים בעבירות שמותר לאדם לעבור עליהם, ואינו חייב למות, האם מותר לו להתחסד ולא לעבור אף שהוא ימות, ויש ראשונים שסוברים שמותר, וכתב המהרי"ק שאם גוי כופה יהודי לחלל שבת, ואם לא הוא יהרוג אותו, במקרה כזה לכל הדעות אסור לאדם להרוג את עצמו והוא חייב לחלל שבת, וזהו משום שאין כאן איסור דאורייתא, מהטעם הנ"ל שמכיון שאינו רוצה את גוף המלאכה והוא עושה זאת רק כדי שהגוי לא יהרוג אותו, הרי זה כמלאכה שאינה צריכה לגופה שאינו אסור מדאורייתא.

ומה שאתה רוצה לדמות את המקרה של אשה שבעלה כופה אותה לעשות מלאכה בשבת, שהאיסור שלה הוא רק מדרבנן, משום שהיא באמת לא רוצה לעשות את המלאכה, וכל המטרה שלה הוא בעשיית המלאכה, הוא להנצל מבעלה, הדמיון הוא נכון, אמנם צריך לציין שהמקרה הוא נדיר, משום שכדי שיחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה צריך באמת שהאשה לא תהנה מהמלאכות שהיא עושה, כלומר שאם היא מבשלת, היא לא תהנה מהאוכל ואם היא מדליקה אור היא לא תהנה ממנו, ורק במקרה כזה, אפשר לומר לפי הסברא הנ"ל, שמלאכתה נחשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה, משום שאין לה שום הנאה מגוף המלאכה.

אמנם חשוב לציין עוד פעם שאיסור דרבנן הוא גם חמור, ואין להתיר בשום פנים ואופן לאשה לחלל שבת מחמת פחד מהבעל, ואדם צריך לפחד מהקדוש ברוך הוא, יותר ממה שהוא מפחד מבני אדם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל