לתרומות לחץ כאן

לומר למי שרוצה לעבור איסור תורה שיעשה מעשה אחר האסור מדרבנן

שאלה:

שלום רב, אם אני רואה יהודי שהולך לעבור בוודאות איסור דאורייתא, האם מותר להפרישו מאיסור זה ע"י שאסביר לו שיכול לבצע זאת באיסור דרבנן האם חיישינן שישתרש הדבר אצלו ויחשוב שמותר לגמרי ובכלל מה העצה לגבי סיטואציה כזו תודה רבה.

תשובה:

שאלה זו מהמסובכות שבשאלות, ובמשך הדורות נשתברו עליה קולמסין רבים מפוסקי הזמן, לברר היכן מתירים איסור דרבנן, ומאידך מתי לא מתירים איסור דרבנן אלא נותנים לבעל עבירה לעשות כאוות נפשו ללא התערבות מצד גורם הלכתי, באופן כללי נוכל לומר שנראה מספרי הפוסקים שאם אדם בא לעבור עבירה אסור לכוון החוטא בנפשו שיעבור על איסור דרבנן כדי להצילו מאיסור תורה, כגון אם אנחנו יודעים שאדם מתכוון לעבור על איסור זנות עם פנויה לא פונים אליו לייעצו ולכוונו שימעט באיסור על ידי שהפנויה תטבול ולא יהיה איסור נדה בכרת אלא איסור דרבנן של זנות, אבל במקום שאין אנחנו באים לכוון החוטא ולהקל במעשיו, אלא אנחנו באים למעט באיסורו בזה יש מקום לדון להתיר, אך כמובן שהכל תלוי לפי הנסיבות ומצב הנידון. כגון אם יש השגחה על מסעדה שעושה איסורים קלים בעניני כשרות אפשר להעלים עין מאשר להוריד ההשגחה לגמרי, כדי שלא יבואו לאיסורים חמורים יותר. אולם יצויין שכל שינוי קטן יכול לשנות את הדין, ולא ניתן להקיש ממקרה אחד למשנהו, ולא הרי דין מסעדה בעיר חילונית שאם נוריד הכשרות ודאי יעברו על איסורים חמורים של נבילות וטריפות בשאט נפש, כהרי דין מסעדה בעיר דתית שאפשר לתקן ולהעמיד על הדת על תילה. וכמו כן לא הרי מסעדה חילונית שמצהירה על כך כתנאי לקבלת כשרות למסעדה חילונית שעושה כן בשקט, וכן הלאה והלאה. ומלבד השאלה ההלכתית שבדבר יש צורך בהרבה תבונה וחכמה איך לגשת לדבר כזה ואיך לפתור בעיותיו.

ולסיום לנו אין לנו אלא דברי הנצי"ב (ב, מד) שכתב וזה לשונו 'אין הדבר ברור אצלי, הכלל דלהתיר איסור בשביל איסור צריך להיות מתון הרבה, וכמו רפואת הגוף שאם רואה הרופא דידו של אדם כואב הרבה, פעם מחליט לחתוך אותה כדי שלא יתמשך הכאב הלאה בחלל הגוף ויסתכן, ופעם מחליט דמוטב לסבול הכאב ולא להפסיד היד, ודבר זה אינו נעשה כי אם בישוב דעת איזה רופאים יחד דשני הצדדים מסוכנים, כך רפואת הנפש המקולקל בזה האופן צריך ישוב הרבה עם איזה דעות בני אדם גדולי תורה ובקרבם אלהים ישפוט שלא ליתי לידי חורבה חס ושלום, וה' יעמידני על קרן אורה'.

ומכאן תלמד דעת לענין שאלתך האחרונה מהי העצה באופן כללי בסיטואציה כזו, התשובה היא שאלת רב, וכמו שכל חולי יש בו ריבוי פרטים מורכבים ומסובכים כן הדבר הזה, וכל מקרה תדון לגופו.

 אלי'הו רובינשטיין

מקורות:

הגמרא אומרת בשבת (ד, א) שאם הדביק אדם פת בתנור ואם ישאירנו שם יבא לידי מלאכת אפיה שהיא איסור דאורייתא ועונשו בסקילה, התירו לו לעבור על איסור דרבנן לרדות את הפת קודם שיבוא לידי איסור סקילה. אבל לא התירו לחבירו לרדותה, כי לא אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך. שואלים התוספות שבעירובין (לב, ב) אמרו שנוח לו לחבר שיעשה איסור קל כדי להציל עם הארץ מלעשות איסור חמור, ומדוע אם כן לא התירו לחבירו לרדות הפת. ותירצו ששם מדובר שהאיסור חמור בא לעם הארץ על ידו, אבל במקום שאין האיסור בא על ידו אסור לעשות איסור קל להציל איסור חמור. עוד תירצו ששם עדיין לא נעשה האיסור, ולכן מוטב שיעשה איסור קל ולא איסור חמור, אבל בהדביק פת בתנור כבר נעשה האיסור, וממילא יבא האיסור לידי איסור סקילה, ולכן לא התירו לחבירו להצילו, ואילולא דברי הגמרא בשבת לא היה אפשר ללמוד מהגמרא בעירובין שאף הוא עצמו שעשה העבירה יכול להציל את עצמו באיסור דרבנן. עוד כתבו התוספות שכל הדין שחבירו אינו מצילו מאיסור תורה היינו כשפשע באיסור, אבל אם לא פשע חבירו מצילו, והמג"א (רנד, כא) הביא שהוא דווקא בפשע, וכתב שכך עיקר. וראה בשו"ת נודע ביהודה (תנינא אהע"ז לז) שכתב בן המחבר, שבמקום שלא מצינו בפירוש לחכמי הש"ס להקל לא אמרינן חטוא כדי שיזכה חבירך, אפילו החטא הוא איסור דרבנן.

אולם במקרה שלפנינו שהאיסור לא נעשה אפשר שאין ראיה מהגמרא מהוא עצמו שיכול לרדות, שאפשר לומר לו לעבור על איסור דרבנן, אלא אפשר שאף אם בוודאות יבא לידי איסור תורה אין מתייחסים אליו, וכן אין ראיה ממה שחבירו אינו רשאי לרדות בשבילו, או כן רשאי לרדות בשבילו באופנים שהתבארו בתוספות, כיון שחבירו גרע ועדיף מהוא עצמו. חבירו עדיף ממנו בזה שכוונתו לטובה ולמעט באיסור, ואם כן אפשר שלכן התירו לו במקומות שהתירו לו, כי כוונתו למעט באיסורים, מה שאין כן בהוא עצמו שאינו רשאי כלל לעבור באיסור, וזה שממעט באיסור לא יהיה זכור לו לטוב, כי סוף סוף עובר באיסורים, ומן הדין היה לו להימנע אף מאיסור דרבנן. אך מצד שני הוא עצמו עדיף מחבירו, ואפשר שבמקומות שאסור לחבירו להצילו מכל מקום התירו לו למעט באיסור, כי בשלמא חבירו לא התירו כיון שלא היה כאן צד איסור מצידו, ולמה שיתערב אף לאיסור קלילא בעלמא, אבל הוא עצמו כיון שגבר עליו תאוותו ובא לעשות מעשה איסור אפשר שבמקום זה התירו לו לכוונו על כל פנים למעט באיסורו.

והנה בבבא קמא (סט, ב) שנינו שבשנת השמיטה יש לציין אילנותיו אם הם ערלה, כי מאחר ושדהו הפקר ויד הכל שוים בפירותיו, יש לציינם להפריש אנשים הבאים לאכול ממנו מאיסור ערלה. אבל בשאר שנים אין צורך לציין אף שיש גנבים שהיו פורשים מהפירות אילו ידעו שהם ערלה, כי מאחר ואינם חוששים לאיסור גזילה אין אנו מחזרים אחר תקנתם, וכלשון הגמרא הלעיטהו לרשע וימות, וכן נפסק ברמב"ם (מעשר שני ט, ז). הרי שבמקום שאדם בא לעבור על עבירה אנו מניחים לו לעשות כאוות נפשו, ולא באים למעט באיסורו [אמנם יש שחילקו שהיינו דווקא בעון החמור של גזל, וכמבואר בפירוש המשניות לרמב"ם מעשר שני (ה, א)]. וכיוצא בו מצאנו ברמ"א (יו"ד שלד, א) שמנדין למי שהוא חייב נדוי ואפילו יש לחוש שעל ידי זה יצא לתרבות רעה, הרי מענישים אף שיגרום איסורים יותר גדולים, ואם כן לכאורה הוא הדין שאין מונעים איסור יותר גדול עבור איסור קטן.

ולענין הלכה אכן מצאנו שהפוסקים נקטו שלא להתיר לרשעים לעשות איסורא זוטא כדי שלא יבואו לידי איסורא רבא, עיין תשובות הריב"ש (סוף סי' תכה) שכתב שאין אנו מניחים לפנויות לטבול במקוה כדי שלא יהיו נידות ובכך להצילם שאם באו לזנות אינם עוברים על איסור כרת אלא על איסור דרבנן, וטעמו דאדרבא אם נתיר לעשות כן המכשול יגדל שהרי אנו מקילים את האיסור בעיניהם. ובענין זה כתב בעל העקידה (פרשת וירא) ובעקדה שער כ' פ' וירא האריך בכזה, וכתב וכמה פעמים נתחבטתי על זה על אודות הנשים הקדשות שהיה איסורן רופף כו' אלא שכבר יאותו כו' כי אמרו כיון שמצילות הרווקים או הסכלים מחטא איסור אשת איש החמור או מסכנת הגויות, מוטב שיעברו על לאו זה משיבואו לידי איסור סקילה כו' ואני דנתי כו' והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר ושלא לדעת הרבים וברשות בית דין חטאת יחיד הוא כו', אמנם חטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים והדעת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו הנה הוא זמה ועון פלילי וחטאת הקהל כולו כו' ישרפו או יסקלו חטאים האלה בנפשותם משתעקר אות אחת מהתורה בהסכמת הרבים כו'. וכן דעת הרדב"ז (א, קפז) שאין להתיר איסור לאדם שבא לעבור על איסור יותר חמור. וכן פסק בשו"ת יהודה יעלה (אהע"ז קמ), שחלילה להתיר חלוצה לכהן כשמאיימים להמיר דתם אם לא יתירו להם להנשא זה לזה, והביא ראייתו מהגמרא בשבת ממה שאמרו וכי אומרים לו לאדם חטוא בכדי שיזכה חבירך, ומכל שכן כדי שלא יחטא חבירו במזיד ובשאט נפש.

אמנם מאידך מצאנו ברמ"א (אהע"ז יג, יא) שהתירו לישא מעוברת חבירו ומינקתו, אם היא מופקרת לזנות, והתירו לעשות איסור דרבנן להציל האשה מאיסורים חמורים. וכן כתבו בחלקת מחוקק ובית שמואל (כג, א) שמי שמתיירא להיכשל באיסור אשת איש או נדה מוטב שישחית זרעו לבטלה מאשר יעבור על ביאה אסורה. ובשו"ת משיב דבר (ב, מג) נקט שם השואל שכל שיש באיסור תורה איסור מעשה, מותר להתיר לאדם לעשות איסור דרבנן, אמנם מסיק שם לחלק בין איסור דרבנן גמור לאיסור דרבנן קל, שרק באיסורים קלים מדרבנן גזירות לגזירות וכיוצא מן החששות אפשר להתיר לחוטא שלא יחטא באיסור חמור. אמנם הנצי"ב (שם מד) בעצמו חוכך לאסור להתיר איסור דרבנן וכתב לתלות הדין במחלוקת ראשונים, אבל מסיק שאין לדמות איסור לאיסור ודין לדין, וכמו שהבאנו דבריו למעלה. אמנם בשו"ת הר צבי (יו"ד יט) כתב שדברי הנצי"ב נאמרו רק במקום שיש לחשוש שיהיה בזה מכשול לרבים, אבל במקום שאין חשש שאחרים יכשלו אפשר להתיר לעשות איסור דרבנן. ולענין ביטול מנהג כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל (א, ו), שבמקום שהרבה מישראל נכשלים בעון גילוח הזקן בתער, ולא אבו שמוע לקול מורים, ורצו רבני העיר לתקן להתיר להם גילוח בימי העומר כדי שיקבלו עליהם להמנע מגילוח הזקן בתער, מותר לעשות כן ואף על פי שגדול כח המנהג, וכבר פשט המנהג שלא לגלח בימי העומר, מכל מקום בכי האי גוונא שאינם מקבלים עליהם שלא יגלחו הזקן בתער אלא על ידי ביטול המנהג של איסור גילוח בימי הספירה, שפיר דמי לבטל המנהג, שהוא איסור קל, למונעם מאיסור חמור של גילוח הזקן בתער.

עוד בזה ראה ר"ן מאירי שבת שם, ריטב"א עירובין שם, ש"ך ודגול מרבבה יו"ד סי' קנא, שו"ת שבות יעקב ח"א סי' טז, שו"ת כתב סופר או"ח סו"ס סב, שו"ת פרי השדה ח"א סי' קה וסי' קי, וח"ג סי' פו, וח"ד סי' יג, שו"ת מהר"ם שיק אה"ע סי' כח, שו"ת מהרש"ג יו"ד סו"ס לד, שו"ת מהרש"ם ח"ז סי' קד, הר צבי יו"ד סי' יט, שו"ת נזר הקודש אהע"ז סי' ח, ציץ אליעזר חי"א סי' נה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל