האם כספי ירושה שנמצאים בבנק שלגביהם קיימת צוואה אך עדיין לא הוצא צו קיום צוואה, נחשב הממון כאינו ברשות היורשים כיוון שהבנק לא מוכן לתתם עד שמוצא הצו, נפק"מ לעניין קנינים?
תשובה:
שלום רב,
מלווה על פה אי אפשר להקנות רק בקנין 'מעמד שלשתם', וקנין זה לא שייך לעשות עם הבנק, כיון שיצטרכו להביא את כל בעלי המניות (שהרי המנהלים הם רק שלוחים, עיין שו"ע חו"מ סי' קכו סעיף כ), ויתכן שגם זה לא יעזור כיון שאין לבעלי המניות חוב אישי (שעבוד הגוף).
בפשטות הכסף בבנק הוא כהלוואה, אף אם יש היתר עיסקא, אלא שיש נידון לעניין אם נחשב כראוי או כמוחזק לעניין בכור (עיין בקובץ עומקא דדינא ח"ב עמוד 358). אם עדיין אין צו קיום צוואה והבנק מסרב למסור את הכסף, הרי הוא מוגדר לכאורה כראוי.
השאלה נוגעת בעיקר האם זה אינו ברשותו במובן של קנינים , הקדש וכיוצ"ב
מכירה או מתנה בדרך שהבנק מכיר בה, כלומר שהבנק יהיה חייב לפי החוק או התקנון לכבד את המכירה או המתנה, חל מדין שהבנק השתעבד מלכתחילה אל הקונה או המקבל. עיין נתיבות סי' ס ס"ק כג וסי' סו ס"ק לד. ועיין עלון המשפט גליון 31 עמוד ה וגליון 32 עמוד ה. וכן דעת הגרז"נ גולדברג שליט"א שאם אדם נתן שיק, הבנק השתעבד מלכתחילה למקבל השיק, כיון שכך תקנון הבנק.
מכירה או מתנה או הקדש בדרכים אחרות אינן חלות בכסף שהיא הלוואה. אמנם בהקדש יכול המקדיש להתחייב לקיים את נדרו.
האם אפשרות החיוב בהקדש הוא מדין אמירתו לגבוה או מדין נדר ?
החיוב הוא רק מדין נדר. לא שייך 'אמירתו לגבוה' בהלוואה, כיון שלא ניתן להקדיש דבר שאינו ברשותו. ואפילו מלוה בשטר לא ניתן להקדיש מדין 'אמירתו לגבוה', עיין קצות סי' קכג סק"א.
האם זה נכון גם לכספים שיש בחשבון העו"ש (כסף פתוח) או שמא רק לכסף הסגור בפקדונות?
נכון גם לכסף הנמצא בחשבון עו"ש. ואדרבה בכסף הנמצא בחשבון עו"ש שבעל החשבון אינו מקבל עליו ריבית, ודאי נחשב כהלוואה ולא ניתן להקנות רק בדרך שמחייבת את הבנק לפי תנאי פתיחת החשבון.
השאר תגובה