מתווך הביא משקיע להשקעה שלא יצאה לפועל ובסוף השקיע בהשקעה אחרת

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ט"ו טבת ה'תשע"ב

מתווך שקיבל מחבר שם של משקיע כדי לעשות יחדיו עיסקה ואכן ניסו יחדיו לקדם עיסקה והביאו כמה משקיעים ולמעשה העיסקה לא יצא לפועל

לאחר כ-7 חודשים פנה המתווך למשקיע והציע לו עיסקה אחרת באופן אישי ללא החבר. האם החבר שהכיר למתווך את המשקיע זכאי לדמי תיווך על סמך שהוא זה שהביא את המשקיע ועי”ז התבצעה העיסקה?
מאידך המתווך טוען שלא שייך תיווך על אנשים רק על עסקאות דהיינו אם תיווך החבר דירה או נכס מסויים שייך לומר שגם כאשר יצא עסקה אחר שנה ויותר מגיע תיווך על מידע הדירה. משא”כ באופן של מידע על אדם אינו לכל החיים וכעבור תקופה אם אחרי שהכיר את המשקיע הביא אותו לעיסקה אחרת אין למביא המידע כלום. ורק אם תוך כדי עיסקה הוצע למשקיע משהו חדש שייך למביא המידע, ולא באופן שעיסקה זו עדין לא היתה אקטואלית ונולדה חצי שנה אחרי.
עם מי הצדק ואם מגיע לחבר כמה מגיע?

תשובה:

שלום רב,

תלוי לפי הנסיבות, אם מדובר במתווך המתעסק בהרבה השקעות והמשקיע גם מתעניין בכל סוגי השקעות ולאו דוקא במקום מסוים, מסתבר שיש לשלם לו דמי תיווך. שפעולת התיווך אינה מצטמצמת דווקא להשקעה פלונית, אלא השקעה פלונית היא דוגמא.
לשם דוגמא, מתווך שיהיה לו מידע על שתי דירות ברחוב מסוים, אחת בבניין 5 ואחת בבניין 9, הוא יפנה לשני מתווכים ויבקש מהם מידע על קונים המעוניינים לקנות במקום זה, לאחד מהם יבקש על הדירה בבניין 5 ולשני על הדירה בבניין 9. שני המתווכים הביאו לו קונים, לקונה שהגיע מהמתווך לבניין 5 ימכור את הדירה בבניין 9, ולקונה מבניין 9 ימכור בבניין 5. היעלה על דעת שייפטר מלשלם תיווך?

אבל אם מדובר במתווך שלא מתעסק בהשקעות, אלא שבמקרה נפלה לו השקעה מסוימת ולאחר חצי שנה השקעה נוספת, או שהמשקיע התעניין רק בהשקעה ספציפית שאינה דומה להשקעה השניה, אלא שהמתווך הצליח לשכנע אותו על השקעה אחרת, במקרה כזה לא יצטרכו לשלם תיווך למתווך שהביא את המשקיע.
כמובן שאם יש מנהג קבוע מסוים המנהג קובע.

גובה התיווך, תלוי כמה מקובל לשלם עבור הבאת משקיע מבלי להיכנס לפרטי השקעה ספציפית.

מקורות:

עיין שו”ת אבני נזר חו”מ סי’ לו לעניין שדכן שהציע שידוך לבת הבכירה ולבסוף שידכו את החתן עם הבת הצעירה. ועיין גם בעלון המשפט גליון 25 עמוד ד.

5 תגובות

    איזנבך:

    לפי מה שהבנתי במעשה השואל שבגלל שבעבר עבד עם החבר וניסו לקדם עיסקה ע”כ כל החיים השם שהוכר לו עושה אותו חלק בתיווך

    רציתי לשאול אם תוך כדי עיסוק במשכנתאות הביא לי חבר אדם גביר שצריך משכנתא
    אחרי שזכיתי להכירו וחברתי אליו שזה היה דרך החבר, תקופה אח”כ הצעתי לו עסקה האם בגלל שהכרותי איתו היא ע”י החבר מגיע לו תיווך ע”כ

    וכן באופן כללי כשאני מכיר אנשים דרך כל מיני דרכים כגון שותף של חבר, לקוח אחר של עו”ד שלי וכדו
    האם כשאני מבצע עסקה מגיע תיווך לזה שהכרתי דרכו או בעקבותיו

    כמו כן האם אינו דומה לשידוך לפחות שאחר חצי שנה שוב אין לשדכן שהציע שום זכות
    ובכלל בתיווך עפ”י חוק מקבל רק הגורם היעיל בעסקה אף ששני מתווכים תיווכו בפועל

    דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    לא כתבנו שפעולת תיווך מחייבת תשלום לכל העסקים במשך כל החיים. קשה לקבוע פרק זמן מסוים, אבל לאחר כמה שנים ודאי שלא צריך לשלם תיווך.

    לגבי השאלה על משכנתאות, אין צורך לשלם תיווך, כיון שאין שום קשר בין לקוח לסדר משכנתא ללקוח להשקיע בהשקעות.

    כך גם בהיכרות דרך אדם אחר שלא למטרת תיווך זה או דומה לו, אין צורך לשלם תיווך.

    כל מה שכתבנו שאם מביאים אדם לצורך עסקה מסוימת, וכבר אז ידוע שהעסקה המסוימת היא לא בדוקא, אלא הלקוח מתעניין גם בעסקאות דומות ולמקבל שירותי התיווך יש להציע עסקאות דומות, שהתיווך לא מצטמצמת לעסקה המסוימת אלא גם לעסקאות הדומות.

    לא מקובל בבתי הדין לפסוק על פי חוק המתווכים.

    מיכאל:

    ראשית ישר כח על ההתיחסות והתשובות בענין

    מלשון התשובה ומהראיות מעלון המשפט
    נראה ששאלתי לא נכתבה באופן ברור, מה ששינה את בסיס השאלה

    לא מדובר שקבלתי שם לתווך לו, והצעתי לו עיסקה אחרת שבמאגר, שזה כמובן ברור שיש לזה גדר של המשך לפחות לתקופה מסוימת,
    אלא הסיפור דומה לתגובה של אייזנבך שהכיר מפה ומשם אנשים ואו מעיתון וכדו ולא דומה לשידוך שמציעים למשפחה ונשאר באותו משפחה וכדו (אולי דומה למי ששמע על שידוך שהוצע לחבר והלך והציע לחבר אחר)

    מעשה שהיה הוא שכדי לבצע/לתווך עיסקה גדולה מסוימת עבדתי יחד עם חבר/ מתווך ופנינו יחדיו לכמה אנשים פונטציאלים חלק הוא יזם חלק אני יזמתי וכך התקדמנו וכמובן שתוך כדי קשרים ופגישות הכרתי עם כל אלו שפנינו וכמובן שנשאר לי פרטיהם ונכנסו למאגר האנשים שאני מכיר, חלקם ידידים חלקם מעיתונים וחלקם מפגישות עסקיות למיניהם,

    במקרה דנן הגיע לי עיסקה מסוימת ופניתי לכמה גורמים ואחד מהם היה אחד שהכרתי דרך אותה עיסקה וכו וכו (דהיינו שאותו אדם לא הופנה אלי כדי לחפש לו השקעה וכאילו הפנתי אותו להשקעה אחרת, אלא שהכרתי אותו ע”י עסקה שעבדתי יחד עם חברי, והוא הכיר אותו מבעבר)

    בעצם הדמיון לעלון המשפט שציינתם, רציתי להעיר שלענ”ד שלאור המעשה, אין הנידון דומה.

    הבאתם שם פסק האבני נזר חו”מ ל”ו, על שדכן שהציע ואח”כ נסגר השידוך ע”י שדכן אחר, אותו בחור, עם הבת השניה של המחותן, שמקבל שליש מצד החתן, ודעת הרי בשמים, שאף מצד הכלה,

    והוכחתם שם מזה, שהידיעה היא שגרמה להשידוך, ולכך מגיע לו,

    ראשית הסברא נותנת, כי כוונתם של הפוסקים שם, שמגיע לשדכן, כיוון שההצעה בנויה על המשפחות, וכפי שהמעשה שגביר חיפש גביר, וכלשונו שאף שעיקר השידוך הוא החתן כלה אך פעולתו שגרמה “שמקרב דעות המחותנים בענין הנדוניא” ע”כ מקבל שליש.

    וא”כ דייקא כאשר לדעתו, השדכן הראשון עשה פעולה שקירב דעתם בנדוניא, וא”כ זה עיקר השידוך, ולכך מגיע לו, וכפי שבתחילת דבריו, צידד שמה שלא מגיע מצד הכלה כיוון שאינה אותה כלה, ואף שלכאו גם מצד החתן לא מגיע שהרי אינה אותה כלה, לכך הוסיף, שרק כיוון שקירב בצדדים בענין הנדוניא, ומסתבר שדעת ההרי בשמים על אותו בסיס, אלא שסבר דכיוון שהתשלום על שקירב הצדדים, ושניהם אותה משפחה, והכל מתאים, לכך לדעתו מגיע גם מצד הכלה שליש,

    היוצא מזה
    כי אילו אכן היה השדכן השני, מציע שידוך זה, ששמע מהשדכן הראשון, לגביר אחר, אין צד שבעולם לחייב על ידיעת השם, כי אינה אותה עיסקה, וכל מה שהבת השניה נגררת אחר ההצעה הקודמת, רק מטעם שכתב האבני נזר, שקירב דעת “המחותנים” בנדוניא, והיינו שזה בעצם אותו שידוך, ואותם ב’ הצדדים.

    בענין, שכידוע קשור ברוב הדברים תיווך ושידוך, וגם כפי שכתבתם לקשר,
    הנה מקובל בכל מקום, ששדכן שהציע ב’ צדדים, ולמעשה לא התקדם דבר, ואחר חצי שנה בא אחר ועשה שידוך זה, (וזה בין אם ידע שהוצע כבר, או שבא מעצמו, וכן אפי’ המחותן שהציעו לו, יכול לפנות בעצמו לשדכן אחר, שחושב שיעשה מעשה,)אין לשדכן הראשון כלום.
    וא”כ בדין תיווך ג”כ, כעבור חצי שנה, אין למתווך הראשון כלום, וזהו אף באותה עיסקה, ואותו קונה ומוכר, (באופן שבאמת לא קידם כלום עיסקה זו ובא אחר ועשה) וכ”ש באופן שכלל אינה אותה עיסקה, שיש לנו ב’ סיבות, גם שעבר זמן, וגם שאינו כמעשה דאבני נזר, ששם מיירי באותם מחותנים, והשדכנות הוא על קירוב דעתם בנדוניא, שזה גרם לשידוך, ולא כשמדובר במשפחת גביר אחרת, או במוכר אחר,

    ולסיכום לכאו שגם אינה אותה עיסקה וגם עבר חצי שנה כמקובל בשידוכין (אגב יש אומרים בשידוכים אחר 3 חודשים) לכאו דומה לתגובה מספר 1

    מיכאל:

    שוב ראיתי בתשובה שכתבתם כאן, על מקרה שאדם נתן לחבירו שמות חתן וכלה וחבירו ביצע, שמצד הדין, לא מגיע לו כלום, בסברא, שלא מקובל בשוק לשלם על רעיונות ללא ביצוע בפועל, ורק לפנים משורת הדין, יתגמל קצת,

    ולמעשה גם בעסקים הרבה אנשים מדברים ומדמינים ומספרים עם חבריהם על רעיונות, להשקיע כך, לפתוח עסק כזה, להציע לקבלן מסויים שטח, להציע לגביר פתיחת מפעל מסוים, וברובם רובם, זה רק דיבורים, ואף אחד לא מעכבם לעשות מעשה, אלא כך דרכו של עולם.

    ובנידו”ד
    א הוא כנ”ל שמלהכיר שם לא נעשה דבר ועל רעיונות לא משלמי
    ב שכאן אפי’ אין גדר רעיון שלא הוצע קונה ומוכר רק שם אחד
    ג כאן אפי’ לא פנה, שמחפש השקעה, אלא בדרך אגב הכיר המתווך את הקונה מעיסקה אחרת
    ד שגם עבר זמן שמקובל ששוב אינו המשך

    דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    בעסקים מקובל (שלא כמו בתשובה על שידוכין כאן) שמשרד תיווך אחד מביא לשני שמות או לקוחות ומקבל תשלום על כך.
    עם זאת, הרב המגיב צודק שכדי לחייב בתיווך על הבאת אדם, צריך להיות שמדובר במידע בעל חשיבות, ושהיה לכך מראש סיכוי שיצא מכך עסקה כזו. אבל קשה להכנס ולהחליט על כל מקרה. ואם יש ויכוח על מקרה ספיציפי, יש לפנות לבית דין או לבורר מוסכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *