שלום רב לכבוד הרב, יש לי שאלה בנוגע למחלל שבת שנוסע בשבת, ואני דתי.
עוצר לידי רכב ושואל אותי היכן נמצא מקום או רחוב כך וכך? מה אני אמור לענות
לאותו המחלל שבת? אני לא רוצה לגרום לעורה, ומה קורה והוא שואל אותי ואני
באמת לא מכיר את המקומות הללו כלל. אני לא רוצה לגרום לו לעשות חיפוש.
אשמח לקבל תשובה לעניין.
תשובה:
שלום וברכה
אין חייבים לענות לו, אך אם אתה רוצה למעט ממנו חילול שבת ואתה יודע איפה המקום שהוא מחפש, תאמר לו שבעצם אסור בכלל לנסוע במכונית בשבת, ורק כדי שתסע פחות, אני אומר לך איפה המקום שאתה מחפש.
מקורות:
אין בזה בעיה של לפני עוור לא תתן מכשול, שהרי אדרבה הוא גורם שהנהג יעשה פחות עבירות, שכל זמן שאינו יודע להיכן הוא צריך להגיע, הוא יאריך את הדרך ויחלל שבת יותר, שהרי כל פעם שהוא מתניע ועוצר את רכבו, הוא עושה עוד מלאכות, ולכן כדאי שיסע כמה שפחות. שמעתי בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל, ועוד פוסקים, ועיין בשו"ת שבט הקהתי שחולק, וכן דעת פוסקים רבים שגם במקרה זה אומרים 'הלעיטהו לרשע וימות' והיינו שיש דין שאפשר להרבות לרשע איסורים כדי שיחטא וימות, ודין זה נאמר בכל מקרה שאינו מוסיף לו איסור בידיים, אלא לא מונע ממנו איסור וכגון במקרה זה, אמנם ראה בספר בינה ודעת פרק י"ט סעיף י"ז שהביא אריכות רבה בפוסקים בענין זה והביא שם כמה עובדות מגדולי ישראל שדאגו למנוע ממומרים לעשות איסורים מיותרים בשבת.
יש שאמרו שזה בגדר של הלעיטהו לרשע וכו
דאין צריך לדאוג שיחלל פחות כאשר הוא לא דואג כלל ונוסע גם בלא צורך מיוחד ואולי זה טעם החולקים
שלום וברכה! עדיין צ"ע טעם החולקים דמה איכפ"ל שיש סברא של הלעיטהו לרשע, דאף שאינו חייב לעזור לו ולכוון את דרכו, מ"מ למעשה הוא אינו מכשילו, ומאיזה טעם יש לאסור.
ב"ה כ"ב תמוז
בלי להתייחס לעצם השאלה,המושג הלעיטהו לרשע וימות, קשה לומר זאת על הרבה יהודים שהם בגדר תינוקות שנשבו, השאלה זה רק איך להתייחס ואיך להגיב לו, שיחטא פחות, כי איכפת לו ממנו,אחרת שיסתובב ויעשה מה שרוצה,כל הענין של ישראל ערבין זה בזה, שכל אחד צריך להיות איכפתי וכו'.
אכן יש הסוברים שחילונים בזמנינו הם בגדר תינוקות שנשבו וכפי שהארכנו בזה בתשובות אחרות, ובתינוק שנשבה ר' במנחת שלמה חלק ב' סי' צ"ז אות ה' שיש למעט ממנו איסורים. ובספר דרור יקרא הביא תשובה שאמר לו הגרי"ש אלישיב זצ"ל לענין לעבור בכביש שנוסעים בו מחללי שבת מתוך ידיעה שיתכן ויגרום להם לעצור או לצפור, ואמר שאמרינן בזה הלעיטהו לרשע ואין צריך לחוש לתינוק שנשבה.
האם מותר לשקר ולענות שלא יודעים את הדרך או חייבים לענות בסגנון כעין זה "אני מבין שלמי שנולד חילוני זה אתגר לא קל לשמור שבת אבל לי אסור לתת לגיטימציה לחילול שבת ולכן אסור לי לענות לאן לנסוע" ואם משתמשים באפשרות השנייה האם מותר להוסיף סליחה או שבת שלום בחיוך?
תודה רבה
מותר לשקר, אבל ניתן בהחלט גם לנהוג בדרך השניה. הייתי מחליף את האסור לי לתת לגיטימציה עם "קשה לי מאוד לתת לגיטימציה, נצבט לי הלב לראות יהודי נוסע בשבת".
לפי מה שכותב הרב פפר בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל יוצא לכאורה שלסרב להראות לנהג את הדרך הוא איסור של לפני עוור, וגם אם להראות כיוונים מבטאת לגיטימציה לחילול שבת הבנתי מהרב שזה אינו איסור. (זולת אם עונים שלא יודעים את הדרך). האם זה אכן כך?
ציטוט ממאמר של הרב פפר:
בעניין זה אנו מוצאים חידוש גדול שכתב הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שו"ת 'מנחת שלמה', ח"א, סימן לה). לדבריו, מותר לתת ליהודי שאינו שומר מצוות (אך מכבד את הדת) לאכול ולשתות למרות הידיעה שהוא לא יברך ברכות, משום שמצב הפוך (כשלא יציע לו משהו משתות) יגרום לאותו יהודי שנאה לתורה ולדתיים, ובכך יכשיל אותו באיסור חמור של לא תשנא את אחיך ובשנאת הדת בכלל.
וזה לשונו שם: "הרי זה דומה למי שקוטע אצבע מרגלו של חברו בכדי להציל אותו בכך מקטיעת כל היד שלו, דפשוט הוא דאינו קרוי מזיק אלא מתקן, ומצוה הוא דקעביד ולא עברה, כך גם כאן אינו חשוב כמכשיל אלא אדרבה במעשהו זה הוא מציל אותו מעון חמור של שנאת תורה ולומדיה, ולכן נראה דלפי הצורך שפיר רשאי לכבד אותו במאכל ומשתה, וצריך לעשות כן אע"פ שזה בקום ועשה".
תודה רבה
קשה בעיני לקשר איסור דרבנן לאלפי איסורים דאורייתא, כמו כן כאן ענין הלגיטימציה הוא חמור יותר, וצריך עיון למעשה.
השאר תגובה