לגייר אשה כדי להתחתן איתה

תשובה:
אפתח בברכה, ברוך בואו לשלום על שהסתפח בנחלת ה' לעבוד את בוראו.
ועתה לשאלה, ההבדל בין שאלה זו לשאלה הקודמת הינו שהשאלה הקודמת נשאלה לפני שנעשה מעשה, והשאלה היא האם ניתן לגייר אותה ולהינשא לה, אמנם בשאלה הזאת השאלה נשאלה לאחר מעשה, ובכן כיון שכבר נעשה מעשה שהיא התגיירה, וגם נישאה לגבר שקיים איתה יחסים, הדין הוא שהגירות חלה, וכן אין מחייבים את הבעל להוציא את האשה.
אמנם בשונה מהשאלה הראשונה יש כאן פרט נוסף במקרה שלפנינו, והוא שהאשה התגיירה כאשר הבעל היה עדיין חילוני, מה שלכאורה אומר שהאשה – אשתו לימים, לא התגיירה על מנת לקיים תרי"ג המצוות, והרי קבלה לקיים מצוות מעכבת את הגירות.
ולכן כצעד ראשון, יש לברר לפני איזה בית דין התגיירה האשה, אם התגיירה לפני בית דין שישבו בו דיינים מומחים יראי ה' המדקדקים על קלה כחמורה, או שמא התגיירה בבית דין שהדיינים אינם מומחים או יראי ה' בלשון המעטה, וכמו שמצוי שאנשים מתגיירים לפני רבנים רפורמים שאין בגירות כזו שום תוקף הלכתי, ובאופן כזה יש צורך להתגייר שוב.
אם הגירות היתה לפני בית דין טוב, יש להתייעץ עם רב או לחזור לבית דין בו התקיים הגירות, ולהודיע להם שכאשר האשה התגיירה לא התכוונה כלל לקיים מצוות, והם יבררו איך עבר שלב קבלת המצוות בבית דין בגירותה, כי באופן כללי אם בית דין רואה לפי הנסיבות ולפי ידיעות המגייר, שיש סבירות שהגר יקיים המצוות והוא כן אם הקבלה שלו, הרי זה נחשב קבלת מצוות, ואין בית דין חושש שמא בעתיד לא ישמור המצוות בפועל, ואף אם הגר באמת לא שומר מצוות, הגירות חלה ונעשה ישראל גמור, אמנם יש מחמירים בזה. ולכן כאמור, צריך שאלת רב לוודאות שהקבלה בשעת מעשה הגירות היתה טובה, שאם לא כך יתכן שיידרש מהגר שיחזור על תהליך הגירות.
יצויין, שבמקרה שיידרש שהאשה תחזור על הגירות, לא תהיה חשש בגירות, כי מאחר והיא כבר חזרה בתשובה והיא נכונה לקיים מצוות, הרי זו גירות מעולה. אמנם מה שכן, מאחר והיא צריכה גירות מחודשת מתברר שהנישואין של הזוג לא חל הלכתית, ואם כן יהא צורך שהבעל יחזור ויקדש את האשה, ושוב תתעורר השאלה האם ישראל שקיים יחסים עם אשה גויה יכול להינשא לה אחרי שהיא מתגיירת, והתשובה לכך כמו בשאלה הקודמת, אך במקרה שלפנינו יש סיבות רבות להקל, והרב או הבית דין שיטפלו בבירור הגירות יטפלו גם בפרט זה.
מקורות:
לגבי גוף השאלה שכבר התגיירה, מבואר בשו"ע יו"ד סי' רסח סי"ב שהגירות חלה בדיעבד, ולגבי הדין שבדיעבד נשאה, מבואר בשו"ע אהע"ז סי' יא ס"ה, שהנטען על עכו"ם אם כנס אינו מוציא.
לגבי קבלת מצוות בגירות, ראה שו"ע יו"ד סי' רסח ס"ב ג ויב, שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קי, שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו, שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קס שמצדד שקבלת מצוות מועלת כיון שיש סבירות שהגר יקיים מצוות, או משום שהיא מקבלת לעשות כל מה שהיא יודעת, שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' קו שמחמיר בקבלת המצוות שבמקום שהתגייר לשם נישואין יש לבדוק אחריו אם זה היה רק קבלה בפה ולא קבלה בלב, אמנם בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קכב ס"ל דאם לא היה הקבלה כהוגן בטל הגירות, וראה עוד בשו"ת ציץ אליעזר ח"ה סי' טו.