בס"ד
האם יש איסור באכילה עם גוי על שולחן אחד? ואם כן האם יש נ"מ בין קביעת סעודה על לחם לשאר אוכלים?
תשובה:
יש מהפוסקים שכתבו שאסור לאכול בכל מקרה עם גוי על שולחן אחד, ואפילו אם מזמין את הגוי לביתו אסור לאכול ולשתות עמו יין או יי"ש, אלא אם כן רוב המסובים הינם ישראלים, אבל אם הם רק שניים הוא והגוי אסור לאכול או לשתות ביחד, ואפילו במסעדה שכל אחד משלם על מאכליו ושתייתו גם כן אסור, ובכלל איסור זה הוא אכילת כל מאכל שיש בו משום בישול עכו"ם או דבר שיש בו משום יין עכו"ם, וכן בכלל זה הוא שתיית שכר או יי"ש.
כאשר מדובר על מסיבה שהגוי עורך או שהיהודי עורך ומזמין גוי אסור לכל הדיעות לאכול עם הגוי על שולחן אחד, אולם אם ישובים כל אחד בשולחן נפרד, אם המסיבה היא בבית הגוי אסור לאכול ולשתות שם, אך אם המסיבה בבית היהודי מותר אם אין אוכלים בשולחן אחד [וכן אם הרוב יהודים].
דברים אלו שנאסרו, הם כדי שהיהודי לא יבוא ח"ו לידי קירוב מדי לגוי, ויבוא בסופו של דבר להתחתן עם בנות הנכרים, וכן אשה שמא תתחתן עם הנכרי.
במקום שיש חשש שהדבר יביא לידי איבה מותר לשבת ולאכל יחד עם הגוי על שולחן אחד, וכמובן רק מאכלים כשרים.
מקורות:
עי' שו"ת חסד לאברהם (לר"א אלקלעי, יו"ד סי' כו) שהאריך מאד בענין זה, והביא שמדברי הלבוש והפר"ח והפרי אדמה משמע שאין איסור רק במקום שהוא "מסיבת הנכרי" אבל אם הוא מסיבת ישראל, או שאין זה מסיבת משתה בנו אלא רק מסיבת ריעים מותר, אך האריך שם להוכיח שמדברי הב"י משמע שאין חילוק ובכל מקרה אסור להיסב לאכילה או לשתית יין עם הגוי אם אין רוב ישראל, וכאשר מדובר על "מסיבה" ממש יש חילוק בין בבית היהודי לבין בית הגוי, ע"ש, והובא גם בדרכ"ת סי' קנב ס"א סק"א-ה, [ומש"כ בספר נועם הלכה (דיני עכו"ם בבית היהודי, סי' כט הערה ה) שדעת האגרות משה להחמיר בזה מאוד, לא דק שהאגר"מ (יו"ד ח"ב סי' קיז) מדבר להזמין את הגוי למסיבת ישראל ושם הוא מדין "מסיבה" שיש בזה חומרא מעיקר הדין, ולא החמיר יותר מהמבואר בסוגיא ובפוסקים, וע"ש באג"מ כמה פרטים בזה, ואדרבא שם היקל במסיבת ריעות כשהגוי אינה סיבה לצורך צדקה כיון שהרוב ישראל ע"ש, אולם מאחר והחסד לאברהם כתב להחמיר בזה והוכיח כן מכמה מקומות כך יש לנהוג למעשה, ולגבי שאר מאכלים, נראה שיש להקל, שכל עיקר סמיכתו של החסל"א להחמיר הוא ממה שפסק הרמב"ם שטעם איסור פת ויין עכו"ם הוא משום שיבא לסעוד אצל הגוי, וממילא הו"ה לגבי דברים שיש בהם משום בישול עכו"ם שהרי כמו כן פסק הרמב"ם (מאכ"א פי"ז הט"ו) שטעם האיסור בכל הדברים האלו שעל ידי כך יזמינו העכו"ם לסעוד אצלו, ולגבי יי"ש ושכר מפורש ברמב"ם (שם ה"י) שאסור לשתות שכר שלהם במקום מכירתם [במסעדות גויים, או בפאבים וכיו"ב] אע"פ שאין בזה משום בישול ויין עכו"ם ולכן מותר לקנות ולשתות את זה בביתו של הישראל, אבל לשתות עמו ואפילו במקום של הגוי אסור, וכ"ש הוא לשתות עמו מלשתות לבד שאסור במקום מכירתו [אמנם מה שהוכיח בנועם הלכה שם מדברי השו"ע סי' קכט שמשמע שמיקל, אין הוכחה ששם מדובר בדיעבד אם אכל על שולחן אחד, וכעי"ז כתב החסל"א לגבי דין אחר ע"ש].
כאשר יש חשש איבה, הט"ז (סי' קנב סק"א) החמיר במסיבת גוי שאפילו במקום איבה אסור, וחלק על הדרישה שהקיל בזה, והש"ך בנקוה"כ העלה כדעת הדרישה, וכן העלו האחרונים עי' שו"ת חסל"א שם שהכי נקטינן.
ואין חילוק בכל זה בין עובד ע"ז כנוצרים הינדים וכיו"ב או ישמעאלים ובכל מקרה שיש איסור אסור לאכל במסיבתו. כמבואר בשו"ת חסל"א שם.
בס"ד
האם סעודת שבת וליל פסח וכו' תחשב כמסיבה של היהודי לעניין זה שיהיה מותר רק אם אוכלים על שולחן נפרד? (וה"ה לפיליפינית או עובד זר מהו שיאכלו עימו על אותו השולחן הואיל וסמוכים על שולחנו)
סעודת ליל שבת ופסח, נחשבת למסיבה של יהודים, ולכן יש להקפיד שיהיו שם לפחות יהודי אחד יותר מאשר הגוי.
אם הכנתי קפה בכוסות זכוכית, לעובדים וביניהם היה גם גוי, יש בעיה עם הכוסות? צריך להטביל?
תודה.
לא צריך לטבול.
האם מותר להכין על האש לפועלים הגויים והקבלן היהודי לכבוד סיום בניה . אצלי בבית?
אם יכול להיות לך תועלת מהם אפשר לעשות להם ארוחה, אם אין סיבה שתפגוש בפועלים האלו שוב יש כאן חשש של לא תחנם.
אם אני מבשל בשר עוף כשר, האם מותר לבת זוגתי (שאינה יהודיה, לא נשואים) לשבת עימי באותו שולחן ולאכול יחד מהתבשיל הכשר?
מה טעם איסור אכילה עם גוי באותו שולחן? (מלבד מה שנאמר לעייל באתר?)
האם הנפש עלול להינזק כתוצאה מכך או שהחשש הוא רק מפני התקרבות לגוי / חתונה וכו וכו ?
אני מקווה שזה לא אמיתי… לחיות עם גויה זה עוון חמור ותועבה גמורה לפני בורא העולם! אין שום השוואה בין זה ןבין האיסור לאכול עם גוי על שולחן אחד…
האם האיסר הוא גם כאשר הא"י אוכל פת ישראל? ואם כן, מה המקור שהרי כל האיסור הוא רק כשאוכל עמו פת שמא יבוא לאכול פת עכו"ם?
איפה מוזכר כל העניין בשו"ע?
האיסור הוא משום קירבת דעת ביניהם.
שלום! לדוד של אשתי יש מטפל נכרי(הודי).
לאחרונה נולד לו בן והגוי הזמין את משפחתו המורחבת של הדוד למסעדה כשרה לחגוג את הארוע.
האם יש בעיה להשתתף בארוע מסוג זה?
האם ניתן לשבת יחד באותו שולחן עם מטפלים אחרים שהוזמנו כאשר ברור מעבר לכל ספק שלא תיווצר איזו שהיא קירבה בינינו.
תודה
אם אוכלים על שולחן אחד זו בעיה וכנ"ל, אינני יודע פתרון.
אני קצת מבולבל, מתי כן מותר לסעוד, באיז הסיטואציה ניתן להזמין גוי לאכול עימי? יש כזה דבר הלכה למעשה?
גוי שואהב יהודים(לא איבה, אבל מותר להזמינו)? גוי שעשה לי טובה? חילוני שנשוי לגויה, והוא ידיד שלי, להזמינם כזוג? פגישה עסקית יחד במסעדה? מתי כן מותר? אחיות בבית חולים ביחד שאוכלות זה בסדר?
אם הסעודה היא של היהודי ויש רוב הסועדים יהודים – מותר, ראה דרכי תשובה סי' קנב ס"ק ג.
השאר תגובה