ביקור חולים אצל פג

ח' טבת ה'תשע"ב

הדברים נכתבו רק כמראה מקומות מתוך הקונטרס “הפג בהלכה” ואין לסמוך עליהם בשום אופן למעשה.

בכל שאלה למעשה יש לפנות למורה הוראה מובהק.

המעוניין לתרום או לקחת חסות עבור הוצאת הספר בתחום זה

יפנה ללוי יצחק בניאל

052-7134424

 

 


בשו”ת אבני ישפה (ח”א סי’ ר”ל) דן האם יש מצוות ביקור חולים בתינוק שאינו מבין כלל שמבקרים אצלו ומסקנתו שיש מצוה לבקרו. ולהלן יובא תוכן דבריו:

בנדרים (דף ל”ט ע”ב) תניא ביקור חולים אין לו שיעור וכו’ אלא אמר אביי אפילו גדול אצל קטן. ופרש”י שלא יאמר שלא אבקר אלא גדול כמוני ע”כ. מפשטו לשון הגמ’ “אין לו שיעור” משמע אפילו הגדול ביותר אצל הקטן ביותר שאין שיעור למצווה זו כלל. אולם מלשון רש”י משמע שהוא בא לאפוקי שיש שיעור של גדול כמוהו, אמנם עדיין יתכן שיש גיל שאין לו חיוב לבקרו.

אולם, מצאנו שלושה טעמים למצוות ביקור חולים ונראה שנידון דידן תלוי בטעמים אלו. א. הרמ”א (יו”ד סי’ של”ה סעי’ ד’) פסק: “וכל שביקר ולא ביקש עליו רחמים לא קיים מצוה” עכ”ל. והגר”א (סק”ז) ציין שהמקור לכך הוא בדברי הגמ’ נדרים (דף מ’ ע”א) “לא ליסעוד אינש קצירא לא בתלת שעי וכו’ כי היכי דלא ליסח דעתיה מן רחמי”. וממה שחז”ל אסרו לבקר חולים בשעות מסוימות מחמת החשש שיתייאש מלבקש עליו רחמים מוכח שעיקר מצוות ביקור חולים הוא בקשת הרחמים והתפילה על החולה שיבריא ממחלתו. אלא שבערוך השלחן (סעיף ח’) כתב דדין זה של ג’ שעות אינו איסור אלא עיצה בעלמא, ולפיכך לא נהגו לדקדק בזה”, וגם ברמב”ם (פי”ד מהלכ’ אבל) כתב טעם אחר לכך שלא מבקרים בג’ שעות ראשונות ואחרונות של היום. א”כ לדבריהם ודאי שאין מקור לומר שאם לא ביקש עליו רחמים לא קיים המצווה. מ”מ גם לרמב”ם יש מצווה לבקש עליו רחמים כמ”ש שם בהלכה ו’: “אלא מתעטף ויושב למטה ממראשותיו ומבקש עליו רחמים ויוצא”.

עכ”פ לפי טעם זה, בודאי שייכת מצוות ביקור חולים אפילו אצל תינוק בן יומו כדי שיראה את מצבו במו עיניו וע”י כך ייכמרו רחמיו ויתפלל יותר מתוך הלב.

ב. טעם נוסף למצוות ביקור חולים מוזכר בטור (יו”ד סי’ של”ה): “שמתוך שרואה אותו, מעיין בעניינו אם יצטרך לשום דבר משתדל בו להמציאו לו ועושה שיכבדו וירבצו לפניו” עכ”ל. גם לפי טעם זה קיימת מצוות ביקור חולים אצל תינוק קטן מאוד, שהרי יתכן שיוכל לראות מה חסר לו ולדאוג לו וכן מתוך שמתעניין בו כל הזמן, יגרום שהצוות הרפואי יטפל בו ביתר שאת. ואע”פ שיש לאותו תינוק הורים שדואגים לו, עכ”פ תשועה ברוב יועץ ופעמים ידע על רופא או תרופה שההורים לא יודעים ממנה.

ג. טעם שלישי למצוות ביקור חולים כתב הרמב”ן בתורת האדם (מובא בב”י יו”ד סי’ של”ה): “וימצא נחת רוח עם חבריו”, וכ”כ הבה”ל: “וגם לחזק אותו שלא יפול לבו עליו”. ואף שטעם זה אינו שייך בתינוק שאינו מרגיש כלל את הביקור, אולם בוודאי שכלפי ההורים יש ע”פ טעם זה מצוות חסד גדולה לבקרם, שהרי עלול להיות שמצב רוחם ירוד ומלא חששות לגורלו של תינוקם, וא”כ מצווה גדולה היא לדבר על ליבם ולשמחם.

לסיכום:

א.      מצוות ביקור חולים קיימת גם כלפי תינוק קטן שאינו מרגיש כלל בביקור. שהרי ביד המבקר להרבות בתפילה ולעורר רחמים כשבא לבקרו ורואה את מצבו  ((הכל ע”פ שו”ת אבני ישפה ח”א סי’ ר”ל)) .

ב.      כמו כן, ביד המבקר לטרוח ולבדוק מה חסר לתינוק החולה ולהשתדל לעזור לו כפי יכלתו.

ג.       מצוות חסד גדולה היא לעודד את הורי התינוק ולשמחם בשעה זו.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים