הלכתי בירושלים ליד בניני האומה ועקף אותי בריצה בחור וראיתי שנפל לו משהוא מהכיס ועד שהגעתי והרמתי את זה הבחור כבר נעלם. מדובר באייפוד (נגן טאצ' לשמיעת מוזיקה וכן למשחקים וסרטונים כמו"כ יש בו מצלמה) אולם הוא נעול בסיסמא שהאפשרות היחידה לפרוץ אותה היא איפוס המכשיר ומחיקת כל הנתונים שבו בלי אפשרות לראות מה מחקתי. רציתי לדעת מה אני מחויב לעשות מדין השבת אבידה היות וזה היה ייאוש שלא מדעת (בזמן "שקניתי" את האבידה), והיות שהערך של המכשיר יורד במהירות עם הזמן, והיות שאינני יודע את חשיבות המידע שבמכשיר כי אין לי גישה למידע.
-המקרה אירע בי"ז כסליו והשארתי את המספר פלאפון שלי בקיוסק קרוב אולם אני לא יודע עד כמה אמין בעל הקיוסק שישמור את המספר אצלו למקרה שבעל האבידה יבוא-
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב,
יש גם לתלות מודעה במקום אפשרי בסמוך למקום האבידה. אם המאבד חרדי אפשר לפרסם בעיתונים המפרסמים אבידות חינם, ואולי גם בעתונות הדתית קיים אפשרות כזאת. ויש גם לברר אצל טכנאים אם יש אפשרות לפרוץ את המכשיר מבלי למחוק את הנתונים, ודרך הנתונים להשיג את המאבד, או לפחות לגבות את הנתונים.
אם אינך מוצא את המאבד עד שלושה חודשים, יש לאפס את המכשיר ולמכור אותו לפי מחיר שישומו שלושה אנשים המבינים במחיר של אייפד משומש, ולרשום בפנקס כמה כסף קיבלת, כדי להחזיר כשיבוא אליהו.
מקורות:
השואל צודק, שמדובר באבידה לפני ייאוש שהדין הוא שיהא מונח עד שיבוא אליהו (עיין שו"ע חו"מ סי' רסז סעיף טו). השואל גם צודק שמכשירים כאלו ערכם יורד עם הזמן. מצד שני אם ישיג את המאבד, הרי שאיפוס המכשיר ומכירתו הוא הפסד (אם כי, על פי רוב בעלי מכשירים כאלו שומרים לעצמם גיבוי על נתונים חשובים).
בשו"ע שם (סעיפים כב-כד) יש כמה שיעורים באיזה זמן למכור בעלי חיים כשלא השיגו את הבעלים, שנה, שלושה חודשים, שלושים יום, שלושה ימים. בנידון זה אין שיעור בגמ' ובפוסקים, ולדעתי ראוי לקחת את השיעור של שלושה חודשים, שנאמר במקרה שיש הפסד קצת, אבל לא הפסד גדול בהמתנת הזמן. לאחר שלושה חודשים הסיכויים להשיג את המאבד קלושים מאד ובהמתנה עד שנה יכול להיות הפסד כספי משמעותי למאבד.
בשו"ע שם סעיף כה מבואר שמותר להשתמש בכסף.
