לתרומות לחץ כאן

ריבוי בשיעורים במלאכת הבערה

הרב הגאון רבי אברהם גניחובסקי שליט"א – ראש ישיבת כוכב מיעקב

א

אחת ממצוות הזמן של חג הפסח היא מצות השבתת החמץ כלשון הכתוב (שמות יב, טו) "שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשון עד יום השביעי". ובגמ' פסחים ה, א מצינו שנתקשתה בפירושו של דין זה, שכן הנראה מלשון הכתוב הוא שמצות ההשבתה אמורה היא להיעשות "ביום הראשון" והיינו ביום טוב הראשון של פסח, וזה אינו כמנהגינו אנו, שהשבתת החמץ נעשות יום קודם – הוא ערב פסח עד חצות היום בלבד. ודחתה הגמ' שכאן פשוט הוא הדבר שכוונת הכתוב הוא שעוד קודם היום הראשון מצווה האדם להשבית החמץ מביתו בכדי שביום הראשון יהא החמץ מושבת מביתו, שהרי מעשה הבערת האש נאסר ביום טוב לכל צורך שאינו אוכל נפש, וא"כ ודאי וודאי שאף אסור לו לאדם לשרוף את חמצו ביום זה – ומוכרח הדבר שהמדובר כאן הוא על היום שלפניו, בערב יום טוב.

ויעוי"ש בדברי התוס' שנתקשו בדברי הגמ' שהרי יכול הוא האדם להסיק אש בשריפת החמץ – ומעל אותה האש יכין לו אוכל לצרכו, ששוב מותרת היא ההבערה – שהרי לצורך אוכל נפש היא נעשית. ותי' שם התוס' שדבר זה אסור הוא מן התורה משום שהחמץ בפסח אסור הוא בהנאה, וא"כ יהא אסור לו לאדם ליהנות מבעירת החמץ שעל ידה יתבשל מאכלו – שבזה הוא נהנה מן החמץ.

ב

והנה בגמ' ביצה יז, א מצינו שהמחמם מים לצורך אוכל נפש ביו"ט מותר לו אף להיות "מרבה בשיעורים" והיינו להוסיף גם מים נוספים שאינם נצרכים לו ליו"ט אלא לאחריו. ואולם מחלוקת גדולה מצינו בדברי גדולי הפוסקים בדורות שלפנינו ביסודו של דין זה, והיינו, דמצינו שנשאל מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה באדם שדר במקום שאין בו עירוב – ונטל עמו את מפתחות ביתו, שטלטולם ביום טוב מותר הוא בודאי משום שלצורך יו"ט הוא נעשה, ואולם לאותו האדם היו צרורים בצרורו עוד מפתחות נוספים שאותם אין הוא צריך ליו"ט וכגון של רכבו וכדומה, האם מותר הוא אף לטלטל את שאר המפתחות שבצרורו כדין ריבוי בשיעורים ולטלטלם אף הם, או לא.

והשיבו מרן הגר"מ שודאי שאסור הוא הדבר, ובטעם החילוק כ' שם שכ"מ שהותר הריבוי בשיעורים הוא רק במקרים שבהם כל עצמה של המלאכה בכוחו לעמוד לצורך יו"ט, והיינו שאדם שצריך ליו"ט כמות מים מסויימת – מותר הוא לחמם כמות נוספת שאינה צריכה לו, משום שלא מבורר הוא הדבר באלו מים ישתמש לבסוף ביו"ט ובאלו לאחמ"כ, וא"כ חשוב הוא הדבר של המים הרי הם נידונים כעומדים לצורך היו"ט. מה שאינו במקרה שלפנינו שבו רק מפתח מסויים עומד הוא לשימושו של האדם ביו"ט ואילו לשאר המפתחות אינו זקוק כלל, וא"כ בזה לא נאמר ההיתר של ריבוי בשיעורים. ומצינו אף בדברי הקהילות יעקב שנקט עמדה זו.

ואולם להיפך בדיוק מצינו שכתב החפץ חיים בספרו "מחנה לישראל" (המיועד לחיילים המשרתים בשדה הקרב) כלפי חייל המתקדם בצעידתו בשבת ושאלו בפיו כיצד ינהג עם התפילין שישנם בידו ואסור לו לטלטלם בשבת. וכתב החפץ חיים שיניח את תפיליו בכן נשקו – וכיון שטלטול כלי הנשק הותר לו משום פיקוח נפש, א"כ מעשה הטלטול הותר לו בטלטול זה ויכול הוא אף להניח שם את התפילין. הרי לנו בהדיא דלא כהאגרות משה – ואף בשני חפצים נפרדים לגמרי נאמר ההיתר של מרבה בשיעורים. וכדברי החפץ חיים מצינו אף שנקט בספר קדושת יו"ט – שריבוי בשיעורים הוא אף בשני פריטים חלוקים.

ג

ומעתה נבוא לדון במחלוקת זו לאורם של דברי התוס' הנזכרים, דיש לדון היאך יהא הדין באדם שתבשילו מונח ע"ג ערימת עצים שאליה מחוברת מן הצד אגודת החמץ המיועדת להבערה. והדליק האדם ביו"ט את ערימת העצים ובזה התבשל תבשילו – ולאחמ"כ מחמת העברה זו התפשטה האש אף אל חבילת החמץ ושרפתה, שבזה הרי לנו מקרה שבו לא נהנה האדם מן החמץ כלל שהרי הבישול לא נעשה על ידו כלל, ומאידך קיים אדם זה את דין ה"תשביתו" כדבעי. וא"כ הדרא קושיית התוס' לדוכתה שמאיזה טעם לא נעמיד שהמדובר כאן הוא במקרה כעי"ז שבו לא עובר האדם בחילול יו"ט שהרי ההבערה נעשית היא לצורך אוכל נפש.

ונראה שהדבר תלוי במחלוקת האחרונים הנזכרת, שלדברי האגרות משה נראה פשוט שבכה"ג אין את ההיתר של ריבוי בשיעורים וא"כ ביחס לאגודת החמץ הרי הוא עובר באיסור הבערה מן התורה – שהרי דבר נפרד הוא כליל מההבערה הנעשית לצורך יו"ט. ומאידך לשיטת החפץ חיים ודעימיה לא גרוע ד"ז מנשיאת התפילין בנרתיק הנשק, וא"כ אף בזה לכאו' תותר ההבערה באופן זה, וא"כ יקשה מאוד כנ"ל – שבאופן זה אפשר לבער החמץ בהיתר גמור ביו"ט וצ"ע.

ואולי אפשר לבאר בד"ז עפ"י דעת האור שמח שנקט שבכל איסורי התורה שנאסרו אפי' בכל שהוא – לא נאמר ההיתר של ריבוי בשיעורים משום שרק באותם שתלוי האיסור בשיעור א"כ הותר זה השיעור אם נעשית הפעולה גם לצורך דבר המותר, ואולם באותם שאין שיעור לאיסורם – א"כ לא חל ההיתר על אותם הדברים שאינם מכלל היתר זה. ומעתה כיון שאיסור הבערה הוא אפילו במשהו א"כ לדבריו אין שייך בו כלל זה ההיתר של ריבוי בשיעורים וצ"ע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *