הרב ישראל פלאי שליט"א
א
בבחירות לגבאות שהתקיימו בבית הכנסת הגיש ראובן את מועמדתו, האם אחיו שמעון הנמנה אף הוא על מתפללי בית הכנסת יכול להצביע עבור אחיו, או שמאחר והוא קרוב ונוגע בדבר נאסרה עליו ההשתתפות.
כמו כן יש להסתפק האם מותר לחבר בית הכנסת להפסיק לשלם את דמי החברות הקבועים בטענה שאינו סומך על ישרותו והגינותו של הגבאי, וכל עוד לא יוחלף לא ישלם את דמי החבר.
ב
כתב הרמב"ם בפרק ט מהל' מתנות עניים: כל עיר שיש בה ישראל חייבים להעמיד גבאי צדקה נאמנים וידועים" וכו'. ומבאר הרדב"ז שצריך שיהיו נאמנים – כדי שיהיו ראויים לקבוע למי מגיע וכמה, וממי לקחת, אבל מדוע וצריכים גם שיהיו ידועים, – כדי שהעניים יכירו אותם וידעו לפנות אליהם, וגם שה"בעלי בתים" יתביישו מהם ויתנו ע"ש.
וכתב בספר חכמת אדם שגם היום שאין "קופה" ו"תמחוי" חייבים להעמיד גבאים על הציבור. והוסיף וכתב בספר עמק הברכה, שכשם שיש חיוב שיהיו גבאי צדקה בעיר כך צריך שיהיו גבאים לכל קהילה ולכל בית הכנסת.
ויעוי' במ"ש בביאור הלכה סימן קנג סעיף ז ד"ה והוא הדין שהסמכות של גבאי בית הכנסת שנבחרו הינה כמו של ז' טובי העיר, והם יכולים לקבוע תקנות והחלטות לטובת צרכי בית הכנסת בהתאם לשיקול דעתם. ויש להחלטותיהם תוקף המחייב את ציבור המתפללים כמו שמחייבת החלטת בי"ד ע"ש.
על כן נראה להכריע בנידונינו השני – שכל עוד הגבאי הנבחר מכהן בפועל, יש לו את מלוא הסמכויות, ובידו לקבוע שאותו מתפלל שאינו משלם דמי חבר ינושל מכל זכויותיו כחבר (עליות לתורה וכו').
ג
בקשר לנידון הראשון מצאנו התייחסות בשו"ת הרשב"א שדן בשאלה שהופנתה אליו מקהילה שרצתה ללוות כסף מעכו"ם, ורצו לעשות שטר לחלק מהקהל שהם לא יינזקו ולא יהיה להם שום הפסד מאותה הלוואה, ועל השטר היו חתומים הסופר ועד, ואותו עד היה קרובו של הגבאי, האם כיון שהוא קרובו אז נפסל לעדות או שמכיוון שזה צורכי רבים – לא נפסל עדותו מדין קרוב.
והשיבם הרשב"א שחייבים לומר שלצורכי ציבור אין את הפסול של נוגע בדבר או של קרוב משום, שלא שייך למצוא שני עדים שאין להם שום נגיעות ושום קירבה לכל הקהילה. (אלא אם כן יביאו שני עדים מבחוץ שגם שם דוחק גדול שלא יכירו אף אחד).
ומשם יש לנו ללמוד אף לנידון דידן להתיר לאח להצביע עבור אחיו, מאחר והאח נבחר לתפקיד הנוגע לציבור, על כן לא פסלו בזה קרובים.
