תוקף שטר תנאים, נחיצותו, עריכת שינויים, דיני שטרות

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"ג כסלו ה'תשע"ב

האם כתיבת וקריאת התנאים בעת קישור שידוכין כהיום יש לו איז שהוא תוקף? היש נפק”מ להלכה בין אם עשו שטר תנאים או לא? ואם לאו מה זה שעושים השטר וגם מכבדים את הרב?
הרבה מקילים בכל הענינים של שטר כגון להוסיף מה שחסר גם אחרי שהעדים כבר חתמו ואינם בנמצא היש ענין לעשו כחוכא וטלולא?
נא להסביר הענין עם המראי מקומות
וישר כחכם

תשובה:

על אף שלרוב שטרי התנאים שעושים בזמנינו אין תוקף הלכתית בדיני ממונות (עיין כאן), עם כל זאת, נהוג לעשות תנאים כדי להראות גמירות דעת לשידוך ולקביעת זמן החתונה.
יש לציין שעצם השידוך וקביעת זמן החתונה נוגעים גם לגבי איסור דם חימוד, שהרי הכלה צריכה לספור שבעה נקיים לאחר שהחליטו להתחתן. עיין שו”ע יו”ד סי’ קצב ועיין בספר המקנה קידושין דף יב ע”ב לעניין איסור דם חימוד למקדש בלא שידוכי.

אין בעיה להוסיף לאחר החתימה, אם רואים שזו תוספת, כגון בין השורות או מן הצד. אך יש לעדים להיזהר שלא להשאיר מקומות ריקים וכן שלא לחתום מהצד (אם עשו תיקון מסוים בשטר) ולהשאיר אוויר חלק בגב החתימה, וכן בכל פרטי דינים המבוארים בשו”ע חו”מ סי’ מה, כיון שאיסורים אלו הם כדי שלא יזייפו את השטר ולהשתמש בחתימות לדברים אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *