מדרגות בימת ביהכנ”ס ומדרגות כסאו של שלמה המלך

רבני בית ההוראה
כ"ג כסלו ה'תשע"ב

הרב מאיר אברהם שליט”א

א

אחד הנושאים ההלכתיים הפחות מוכרים מתוך הלכות בית הכנסת, נוגע לבימה שעליה ניצב השולחן והס”ת. בעניין זה נפסקו שתי הלכות בשו”ע או”ח סי קנ: א. כ’ הרמ”א שמיקום הבימה צריך להיות במרכז ביהכנ”ס, ע”מ שישמע כל הקהל היטב את קריאת התורה. ב. המג”א (סק”ו) קובע שאם בונים את הבימה בתוספת מדרגות, אין לעשותם יותר משש ומקורו בזוהר (פר’ ויקהל דך רו ע”ש).

ויעוי’ בדברי הזוה”ק שם שמתאר כי בבית הכנסת “חד כורסיא דאיקרי תיבה וההוא כורסיא דלהוי בשית דרגין לסלקא בהו ולא יתיר דכתיב (דבה”ב ט, יח) ”ושש מעלות לכסא”. כלומר המקור להגבלת מספר המדרגות לבימה לשש, הוא ההקבלה לכיסאו של שלמה המלך שלפי המתואר בפס’ בדברי הימים היה בעל “שש מעלות” בלבד. וראוי להתבנון אם כן מהי השייכות והזיקה שבין בימת בית כנסת לכסאו של המלך שלמה.

ב

ע”מ להשיב על כך, יש להרחיב את הדיבור על ייחודיותו של כסא שלמה המלך וכדלהלן. במדרש (דברים רבה פ”ה) מבואר כי ו’ הלאוין הראשונים המופיעים בפר’ שופטים – ”לא תטה משפט, לא תכיר פנים” וכו’, הם כנגד ו’ המעלות של כסא שלמה, וכאשר היה המלך עולה בהן, עומד היה הכרוז ומכריז עם כל פסיעה ומדרגה, את הלאו המתייחס אליה. לאוין אלה, הסובבים סביב המשפט מחד והקשר בין השופט לבוראו מאידך, קשורים במיוחד לכסא המלכות כמבואר במהר”ל (נתיבות עולם נתיב הדין פרק א), שכן כסא זה היה גם כסא המשפט כדמצינו בפס’ שונים ”מלך במשפט יעמיד ארץ”, ”כי שם ישבו כסאות למשפט”, ובדברי פרעה ליוסף ”רק הכסא אגדל ממך”.

כלומר, בכסא המלך מתגלמים יחדיו המלוכה והמשפט. דבר זה ניכר במיוחד, נוכח תאור התרגום שני על מגילת אסתר (עה”פ ”ויהי כשבתו על כסא מלכותו”) ולפיו מאחורי כסא המלך ניצבו שבעים כסאות זהב לשבעים חכמי הסנהדרין, עדות לכך שמיקום הכסא היה בלב מקום המשפט, לפיכך נהיר הצורך להזהיר את המלך על עניני המשפט, בעת עלותו אל כסאו המיוחד.

ואולם ייחודיות הכסא לא הסתיימה בכך, אלא המשיכה לכדי מעורבות בהכרעת הדין עצמו. – בגמ’ ר”ה כא, ב נדרש הפס’ בקהלת “ביקש קהלת  למצא דברי חפץ” כך: ביקש קהלת לדון דינין שבלב ללא עדים וללא התראה יצאה בת קול ואמרה “וכתוב יושר דברי אמת” – ע”פ שניים עדים יקום דבר”.  שלמה המלך סבר שיש ביכולתו להכריע דין באופן ‘עוקף תורה’ כביכול, כלומר, ללא הסיכון שכרוך בשימוש בעדים הנתונים להטיה ועשויים להימצא מוכחשים או מוזמים, אולם הדבר נמנע ממנו ע”י הבת קול.

ג

על מנת לברר כיצד ביקש שלמה המלך להכריע ללא צורך בעדים נידרש לשוב ל’תרגום שני’ הנ”ל, שם מתואר באופן ציורי מבנה כסאו של המלך שלמה והחיות השונות שניצבו על כל מדרגה בו ומגלה התרגום, שכאשר ניצבו בעלי דין או עדים לפני המלך היושב על כסאו והעיז מי מהם לומר לו דבר שקר, מיד היו פורצות כל החיות בשאגה עצומה שהרטיטה כל לב ולאלתר הוכח מי דובר אמת ומי שקר.

מעתה, מתחוורת בקשת שלמה לדון בעזרת כסאו המיוחד ללא צורך בעדים או התראה (שכן שכן ניתן היה לבחון על פי ‘תגובת’ הכסא לגירסת הנידון, האם אכן היה שוגג או הזיד), תוך חשיפת האמת העובדתית  והכרעה בין גרסאות הצדדים, ללא מעורבות גורמים חיצוניים (עדים). ולמרות זאת יצאה ב”ק ואמרה ”וכתוב יושר דברי אמת” – ע”פ שניים עדים יקום דבר, – הכרעה אלוקית זו, ע”י שני עדים, נכונה לדיין הזוטר בערכאה הנמוכה ביותר ובמידה שווה לדיין המתוחכם ביותר – שלמה המלך שכן הכרעה באופן זה אינה רק אמצעי טכני, כלי עזר  לחתירה אחר האמת, אלא כבכל מצווה ממצוות השי”ת, טמון בה עומק רוחני שאין לו תחליף ולפיכך אף אם נמצאה דרך יעילה ואפי’ מהימנה להכריע בעזרת הכסא – יגבר דין התורה הקובע ”ע”פ שניים עדים יקום דבר”.

ד

עתה נשוב לפסקו של המג”א ולדברי הזוהר הק’ ונבחין, כי יש בהם ביטוי לסמליות עמוקה ולמסר מחנך. כל זמן שספר התורה סגור ומונח בהיכל, אין הוא משפיע ומפיץ את דבר ה’ דבר המשפט בעולם, אולם בעת קריאת התורה, שעה שהקורא  משמיע את משפטי ה’ לעם, הרי שעל הדבר להיעשות במרכז ביהכנ”ס (כפסק הרמ”א), ע”מ שכל באיו ישמעו את הדברים היטב. אך לא די בכך – אמנם את הקריאה א”צ לעשות דווקא מעל בימה, אולם אם כבר בונים בימה (המכונה בזוהר כסא) ועושים לה מדרגות, אין לעשות יותר מו’ מעלות כמבואר בזוהר  שנא’ “ושש מעלות לכסא”, זכר לכסא שלה”מ. כך יועבר המסר בעת קריאת התורה, שהמשפט המחייב כל יחיד מישראל, נערך ומוכרע לפי רצון ה’ והכללים שקבע לכך בתורתו – הניצבת מעל ה’כסא’ היא הבימה הרומזת לכסא שלמה המלך. הכרעת הדין יונקת מן התורה ש’למעלה’ ולא מן תחכום הכסא ש’תחתיה’ באופן סמלי ומעשי.

ואכן, כך מצופה מן המלך הנוהג בשלמות – שאליו מתייחסת התורה בפר’ שופטים “וכתב לו את משנה התורה הזאת ..והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו .. למען ילמד ליראה את ה’ .. לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם.. ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל” (דברים יז, יח). גם המלך כפוף לחוקי התורה, הן באופן ניהול המשפט והן באופן ההכרעה בו. אם יישם המלך את מכלול הערכים בסדר הראוי, תורה משפט צדק ומלכות, מובטח הוא כי יזכה לברכת התורה “למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל” (שם יז, כ).

[ע”ע שו”ת בצל החכמה ח”ב (סי’ סט) הדן במסורת הבנייה במקומו ובמקומות נוספים, שבנו את המדרגות בשני צידי הבימה ג’ בכל צד. גישה זו, תתבאר לפי החלוקה שבין ו’ הלאוין שמדרגות הכסא מסמלות אותן. ג’ הראשונים בין השופט לנידון וג’ האחרונים בין הדיין לבוראו ובכל אופן לא יותר מו’.]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים