הלכות ברכת השנים

כ"ג כסלו ה'תשע"ב

כתב השו”ע (סימן קי”ז שבימות הגשמים צריך לומר בתפילת שמונה עשרה ותן טל ומטר כלומר ברכת ברך עלינו במקום ברכנו הנאמרת בתקופת הקיץ.

ולכן בליל ז’ מרחשון מתחילים בארץ ישראל לומר בתפילת ערבית ברך עלינו ואף על פי שהיה ראוי להתחיל לומר ברך עלינו בשמחת תורה כדרך שהחילונו באמירת משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילת מוסף של שמחת תורה. מכל מקום תקנו חז”ל לעכב את אמירת ברך עלינו שבו אנו מבקשים ותן טל ומטר עד שיעברו חמשה עשר יום לאחר שמחת תורה כדי שיספיקו עולי רגלים שיעלו בחג הסוכות לבית המקדש לשוב לביתם ולא יעצרם הגשם.

ושיערו חכמים שדרוש חמשה עשר יום כדי להגיע מירושלים לנהר פרת שהוא בגבול מדינת בבל ששם שכן הישוב המרוחק ביותר מירושלים.

ואף לאחר חורבן בית המקדש היו עדין עולים יהודים לירושלים בחגים להמשיך את מסורת העליה לרגל ומפני עולים אלו איחרו את תפילת ברך עלינו לשבעה במר חשון.

השנה חל ז’ במר חשון ביום שישי הקרוב (4.11) ולכן מתפילת ערבית של יום חמישי (3.11) נתחיל לומר ברך עלינו.

אם בימות הגשמים אחרי ז’ במרחשון אמר ברכנו אם נזכר בתוך אמירת ברכנו יעצור ויתחיל ברכת ברך עלינו ואף אם כבר אמר ברוך אתה ולא אמר ה’ של מברך השנים חוזר לתחילת הברכה ואומר ברך עלינו וטוב שימתין מעט שיעור הילוך 4 אמות (כשתי שניות) לפני שמתחיל שוב ברכת ברך עלינו.

אם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה’ של סיום הברכה של מברך השנים יסיים למדני חוקיך ויחזור לברך עלינו, ואם אמר ברוך אתה ה’ מברך ואז נזכר יסיים השנים ואח”כ יאמר מיד ותן טל ומטר לברכה וימשיך תקע בשופר

אם נזכר לאחר שהתחיל תקע בשופר אפילו אמר רק מילת תקע ימשיך עד ברכת שמע קולנו ושם לאחר שאמר חננו ועננו ושמע תפילתנו יאמר ותן טל ומטר לברכה וימשיך כי אתה שומע תפילת כל פה וכו’.

אם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה’ ולא סיים שומע תפילה יאמר למדני חוקיך ותן טל ומטר לברכה.

אם נזכר אחר שסיים ברכת שומע תפילה ולפני שהתחיל ברכת רצה יאמר שם  ותן טל ומטר לברכה.

אם נזכר לאחר שהתחיל ברכת רצה אפי’ אמר רק ברכת רצה עוצר במקום שנזכר וחוזר לברכת השנים ומתחיל ברך עלינו וממשיך בברכות תקע בשופר והשיבה שופטנו על הסדר.

אם נזכר לאחר שאמר יהיו לרצון אמרי פי האחרון הסמוך לעושה שלום אפילו אם טרם עקר רגליו חייב לחזור לתחילת תפילת שמונה עשרה ואין צריך לומר שוב פסוק ה’ שפתי אלא יתחיל ברוך אתה ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו’.

אם יש לו ספק ואינו יודע מה אמר ברכנו או ברך עלינו עד שלושים יום לאחר ז’ חשון אנו תולים שאמר ברכנו כי בכך הוא רגיל, ולכן צריך לחזור כפי שכתבנו לעיל, לאחר שלושים יום אין צריך לחזור.

 אם אמר 90 פעם רופא חולי עמו ישראל – ברך עלינו ואחר כך הסתפק בתפילתו אם אמר ברך עלינו או ברכנו אינו צריך לחזור משום שאמירת 90 פעם מרגילה את לשונו של האדם. ואף על פי שבתשובת חתם סופר כתב שצריך לומר 101 פעמים אעפ”כ מי שאמר 90 פעם אין בידינו לפסוק שיחזור ויתפלל נגד פסק השולחן ערוך, וכן ראוי לכל אחד שמיד בליל ז’ מרחשון יאמר 90 פעם רופא חולי עמו ישראל ועל ידי כך ימנע מעצמו את כל עניין הספיקות שכתבנו לעיל.

בחוץ לארץ מתחילים לבקש גשם רק שישים יום לאחר תקופת תשרי ומכיון שהתקופות מחושבות לפי מהלך השמש מחשבים אותן על פי לוח אומות העולם שבנוי על פי מהלך השמש ( הלוח העברי  משלב מהלך השמש והירח גם יחד) לכן מתחילים לבקש גשם ולומר ברך עלינו ב – 5 בדצמבר או ב-6 בדצמבר ובשנה זו ב – 6 בדצמבר דהינו בתפילת ערבית של ה-5 בדצמבר (ט’ כסלו) שהוא ליל השישי בדצמבר יתחילו לומר ברך עלינו.

והטעם שבארץ ישראל מבקשים כבר בז’ בחשון על הגשמים משום שארצנו תלויה במי הגשמים כמאמר הפסוק למטר השמים תשתה מים ולכן מיד כאשר אפשר לבקש על הגשמים אנו מבקשים גשמי ברכה

מקורות: גמ’ ברכות דף לג’ תענית דף י’ שולחן ערוך אורח החיים סימן קיז’ סעיף א’. סימן קי”ד סעיף ט’ בית יוסף סימן קי”ז, כף החים ס”ק כ”ח. בן איש חי בשלח סעיף טו’ ויח’ משנה ברורה סימן קיז’ וסימן קי”ז סק’ מ”א.

2 תגובות

    אסתר:

    אני מאמינה ש”רופא חולי עמו ישראל – ברך עלינו” לא תופס אצל אשכנזים, שלפי הנוסח שלהם בכל מקרה אומרים ברך עלינו. מה יעשה אשכנזי? יש אחרי כן שם השם.
    פסח עבר ועוד לא אמרתי 90 פעם. מה אוכל לומר?

    רבני בית הוראה:

    אומרים “ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה על פני האדמה” תשעים פעם, עדיין אפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *