דין תורה בענין פירוק שותפות, פסק של גוד או אגוד

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"ג כסלו ה'תשע"ב

שני צדדים דנו בדין תורה בעניין פירוק שותפות, שני הצדדים ביקשו לפרק את השותפות, ואכן, ביה”ד נענה לבקשת הצד שהכניס את השני כשותף לרכוש את חלקו של השני בדרך של “גוד או איגוד”, שהרי לו קיימת הזכות הראשונית בדין זה, כמו גם, לבקש הארכה של שלושים יום, כדי שיוכל להשיג אמצעים, שבהם יקנה את חלק שותפו כמבואר בסמ”ע סי’ קע”א ס”ק מ”א בשם היד רמה בב”ב פרק א’ אות קע”ג ד”ה מיהו ודאי, וכן בש”ך חו”מ סי’ קע”א ס”ק ט”ו.

ואכן, צד א’ נטל שטרות משכנתא מהבנק על מנת לממש את פסק הדין, ובפרט כשהצד השני חתם בכתב שהינו מקבל את פסק הדין ויציית לו.

אלא שלאחר נטילת שטרות המשכנתא ולאחר שהוכח לביה”ד כי צד א’ מקיים את הפס”ד (שהרי נמסרו לידיהם שטרות המשכנתא) שב בו הצד השני ופנה לביהמ”ש לבטל את פס”ד הבורר.

כעת העניין נדון אצל בורר אחר והשאלה העומדת על הפרק הינה, האם צד ב’ נשאר שותף של צד א’ מכיון שסוף כל סוף לא פורקה השותפות בפועל, או שמכיון שצד א’ מסר לביה”ד שטרות משכנתא לזכות צד ב’, הרי שהלה מימש את פסק הדין והוי כהילך ומשכך צד ב’ אינו שותפו כלל.

עניין זה חשוב מאוד משום שמיום ההתרחשות הנ”ל עד כה עלה מחיר הנכס.

תשובה:

שלום רב,

לא ניתן להשיב על השאלה מבלי לראות את נוסח הסכם הבוררות בבית הדין ואת נוסח החלטת בית הדין. עם זאת, גם אם פירוק השותפות עדיין לא נעשתה, יש מקום לומר שהצד השני יפסיד מה שהנכס התייקר, מדין הוצאות שנגרמו מסרבנות לפסק בית דין. עיין שו”ע חו”מ סי’ יד סעיף ה.

כפי שצויין בשאלה העניין נידון היום בבוררות. האתר לא נועד לצורך ייעוץ משפטי לנמצאים בהליכים בבית דין או בבוררות. הואיל וכן, איננו יכולים להמשיך ולתת ייעוץ, מעבר למה שכתבנו לעיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *