בדין אוהל ארעי בשבת נתבאר בדברי המשנה ברורה שכלי שמזיז את מחיצותיו בשבת נחשב כעשיית מחיצות בשבת, ובדברי תוס' בביצה דף לג,ב מבואר שבכלי יש משום אוהל ורק בכלי רחב הרבה כתב שם תוספות להוכיח מהגמרא בשבת שאין צריך לעשות את המחיצות בשבת כיון שהוא רחב הרבה, אך מבואר שכלי שאינו רחב הרבה ועושה את מחיצותיו בשבת יש בו משום אוהל, וא"כ לכאורה סיר שמזיזים אותו בשבת ממקום למקום ואחר כך נותנים בו כיסוי ויש בו חלל טפח יהיה בו איסור אוהל ארעי, ולא שמענו כן. ובאמת הגרש"ז אוירבך הובא בשש"כ רצה לומר שכלי המיוחד לבגד אין בו משום אוהל, אך דבריו נסתרים להדיא בדברי הביאור הלכה שכתב להוכיח שם בסוגיא שכדי שלא יהיה בעיה של סוחט חייב להיות הפרונקא כיסוי המיוחד לכלי ואפילו הכי יש בו משום אוהל, ואם כן קשה מפני מה אין איסור אוהל בכיסוי כלים גם כשאינם רחבים אם מזיז אותם בשבת. וכן יש להקשות על סתירת הכיסוי שפשוט לכאורה שבסתירת אוהל אין דין של סתירת המחיצות כיון שבשעה שסותרים את הגג נסתר האוהל ואם כן יהיה אסור להוריד מכסה של סיר שיש בו חלל טפח, וזה לא שמענו.
תשובה
שלום רב!
ההיתר לכסות קדרה בשבת הוא כמו שכתבת בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שבכסוי שיש לו בית אחיזה וניכר שהוא כסוי ולא אוהל, מותר לכסות ואינו אסור משום אוהל, ומה שהקשת מדברי הביאור הלכה שכותב שמה שמבואר בשו"ע סימן שט"ו סעיף י"ג שבגד ששוטחין על פי חבית של יין לא ישטחו אותו על כל פני כל החבית משום איסור אוהל וכתב הביאור הלכה שדברי השו"ע אינם מדברים בבגד שאינו עומד לכסוי החבית שהרי בגד כזה אסור לכסות בו את החבית, משום שחוששים שמא יבא לידי סחיטה, אלא מדובר בבגד שמייעד את השימוש שלו לכסות בו את הקדרה, ובמקרה כזה אין חשש שיבא לידי סחיטה, ומדברים אילו אתה מקשה על דברי הגרש"ז, נראה לכאורה שאין כאן קושיא, מכיון שמדובר כאן בבגד שבעיקרו הוא מיועד ללבישה ואינו עשוי בצורה שניכר עליו שהוא כסוי חבית, וכל כוונת הביאור הלכה אינו לומר שהבגד הזה עשוי בצורה שניכר שהוא כסוי אלא כוונתו לומר שהאדם ייעד את הבגד כדי לכסות בו את החבית וממילא לא איכפת לו אם זה מתלכלך מהיין ואין חשש שיבא לידי איסור סחיטה.
[יש לציין שגם הגר"ז בסימן שט"ו סעיף י"ט כותב כדברי הגרש"ז, עוד יש לציין שבעיקר דברי המשנה ברורה שאוסר לכסות קדרה, החזון איש בסימן נ"ב סק"י חולק עליו, וסובר שמכיון שהדפנות שלו עשויים כבר, אין בזה איסור עשיית אוהל].
כמובן שכל הנ"ל הוא כשבא לכסות בכסוי שיש לו בית אחיזה וניכר עליו שהוא כסוי הקדרה אבל כשבא לכסות בנייר כסף וכדומה שאין בו היכר שהוא כסוי לקדרה יש מקרים שבהם אסור לכסות את הקדרה.
תודה רבה על התשובה,
עיינתי רבות במשנה ברורה ולא ידעתי על מה סומכים בהקשר של כיסוי הסירים,
עד אשר ראיתי את התשובה באתר שלכם. יישר כוח גדול !!
הערה: לפי שיטת החזון איש בלבד אפשר אומנם להתיר את כיסוי הסיר בשבת, אך זאת רק במקרים שבהם פעולת הכיסוי לא נועדה למנוע שיפול דבר מה לתוך התבשיל, שכן לצורך כזה אסור לעשות אוהל עראי אפילו ללא מחיצות.
(כיסוי שמונע נפילת דבר מה לתוך התבשיל הרי הוא ככיסוי מפני החמה או מפני הגשמים)
אלא שלפי שיטתו של ר' שלמה זלמן אוירבך (וגם שיטת שולחן ערוך הרב), יש להתיר אפילו במקרה כזה, שהרי אין דין עשיית אוהל כלל כאשר לכיסוי יש בית יד וניכר שהוא עשוי לצורך כיסוי הכלי.
השאר תגובה