בס"ד
כבוד הרה"ג
שאלה בעניין אינטרנט אלחוטי:
כידוע שכיום מחשבים ניידים, וכן טלפונים חכמים, מצוידים באופציית אינטרנט אלחוטי, דהיינו, שלצורך העניין, אני מסתובב היום עם מכשיר טלפון חכם, ויכול להתחבר אוטומטית בכל עת שיש, וארצה, לאינטרנט אלחוטי, שאינו שייך אלי ואין לי מושג מי הבעה"ב, שאלתי הוא בכמה אופנים:
א. האם באופן כללי יש בכלל בעיה להתחבר לאינטרנט אלחוטי, יכול להיות שאני אומר שזה עניין מקובל בכל העולם, ולכן בע"ב, דהיינו מי שמשלם עליו מסכים לכ"א להשתמש, ואם לא, הוא גם היה יכול לסגור אותו עם קוד אישי, או שאיני אומר כך, וזה שמקובל, והיה לו אופציה לסוגרו עם קוד אישי, לא הוי גילוי דעת מצידו, וכל פעם שברצוני להשתמש באינטרנט אלחוטי אני צריך רשות מפורש מבע"ב?
ב. האם ייתכן נפק"מ, בין גלישה רגילה ומועטת, כזו שאינו תופס רוחב פס גבוה, לבין הורדות וכד', שתופס רוחב פס גבוה, ומיצר משמעותי, את מהירות הגלישה של בע"ב?
ג. בהנחה ואומר שבאמת אסור לגלוש על חשבון אינטרנט של אדם אחר ללא רשותו, האם יתכן שלדבר מצווה מותר? מטעם "דניחא ליה לאיניש למיעביד מצווה בממוניה"?
ד. וכן בהנחה שבדר"כ אסור לגלוש על חשבון מישהוא אחר, האם ביודע אני בוודאי, שהוא של נכרי האם אז מותר, מאחר שזה מקובל, וגזל עכו"ם במקום שאין שם חילול ה' דינו שונה?
תשובה:
שלום רב,
א. העובדה שבעל הרשת לא סגר עם קוד איננה הוכחה, מאחר שהתכנאי של חברת האינטרנט בדרך כלל אינו מכניס קוד, ולא כל אחד יודע כיצד לעשות כן בעצמו.
ב. יש נפק"מ, דפי אינטרנט רגילים שאינם 'תופסים' את הקו, מותר לכאורה. אולם יש צד שיהיה איסור מצד חברת האינטרנט, עיין כאן בתשובה ובתגובות.
ג. לכאורה יש היתר כזה, ובפרט שבעל הרשת אינו 'חסר' כלל. אבל קשה לומר כלל זה לגבי התחברות לאינטרנט, כיון שהרבנים מורים שאדם הזקוק לאינטרנט לצורך פרנסה צריך לחסום את הרשת, למנוע אחרים לגלוש שלא לצורך. וממילא ניתן לומר שאין לתת לאחרים להתחבר כלל, אפילו לצורך מצווה, כדי למנוע התחברות באיסור. שהרי בדרך כלל אדם הזקוק לאינטרנט לצורך פרנסה, אינו זקוק להתחבר באמצעות רשת אלחוטית של אחרים.
ד. אין איסור שואל שלא מדעת בגוי, עיין שו"ת בצל החכמה חלק ג סי' מח.
