הלכות יחוד וצניעות

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה א'

כל שחבק ונשק דרך תאוה לאחת מן העריות, הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר (אחרי מות י"ח ל'): "לבלתי עשות מחוקות התועבות וגו'", ונאמר (אחרי מות י"ח ו'): "לא תקרבו לגלות ערוה", כלומר לא תקרבו לדברים המביאים לערוה.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ב'

אסור לאדם לקרוץ ולרמוז בעיניו לאחת מן העריות או להקל ראש, ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכים לדברים אלו מכת מרדות, ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ג'

והדברים האלו אסורים בחייבי לאוין.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ה'

אין שואלים בשלום אשה כלל ואפילו על ידי שליח.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ו'

המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן אע"פ שאין שם תאוה ולא הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא, שאין קריבים לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה י"ז

לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחת פנויה [היינו גרושה או אלמנה] ואחת אשת איש.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה כ"א

אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה, אפילו להסתכל בבגדי צמר של אשה שהוא מכירה אסור, שלא יבוא לידי הרהור.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה כ"ב

מי שפגע באשה בשוק אסור לו להלך אחריה אלא רץ לצד, וכל המהלך בשוק אחרי אשה הרי זה מקלי עמי הארץ.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ל"ב

לא ישא אדם בת עמי הארץ שאם מת או גולה, בניו עמי הארץ יהיו, שאין אמן יודעת כתר התורה, ולא ישיא בתו לעם הארץ שכל הנותן בתו לעם הארץ כמי שכפתה ונתנה לפני הארי שאין לו בושת פנים, ולעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם שאם מת או גולה בניו תלמידי חכמים, וכן ישיא בתו לתלמיד חכם שאין דבר מגונה ולא מריבה בביתו של תלמיד חכם.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף א'

צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה. פגש אשה בשוק, אסור להלך אחריה אלא רץ לצד. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכים אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף ב'

לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה [היינו גרושה או אלמנה] ואחת אשת איש.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף ג'

מותר להסתכל בפנויה, לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר: "ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה" (איוב לא, א).

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף ו'

אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף ז'

המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אע"פ שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין קרבים לערוה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לבתו ומהאם לבנה.

כתוב במשנה (קידושין דף פ':): לא יתייחד  ((יחוד איש ואשה שייך לעצם הקשר של זוגיות וכמ"ש בקש"ע סימן קמ"ח סעיף א': עיקר החופה הוא מה שאחר הקידושין מוליכים את החתן והכלה לחדר מיוחד, ואוכלים שם יחד במקום צנוע. ויש למנוע שלא יכנס לשם שום אדם, כדי שיהיה יחוד גמור, וזהו החופה הקונה ועושה הנישואין, עכ"ל. "זוגיות" כזו של יחוד כשזה לא בעל ואשתו היא פגיעה חמורה בקדושת ישראל ואיסור נורא.)) אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים [פירש"י: עם ב' נשים – מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות ולא תירא זו מחבירתה שאף היא תעשה כמותה: עם ב' אנשים – שהאחד בוש מחבירו]. מבארת הגמרא: מאי טעמא [ פירש"י: מאי טעמא – לא יתייחד עם שתי נשים כאשה שמתייחדת עם ב' אנשים]? תנא דבי אליהו: הואיל ונשים דעתן קלות עליהן [פירש"י: דעתן קלה עליהן – ושתיהן נוחות להתפתות]. מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל, רמז ליחוד מן התורה מנין? שנאמר: "כי יסיתך אחיך בן אמך", וכי בן אם מסית, בן אב אינו מסית? אלא לומר לך, בן מתייחד עם אמו ואסור להתייחד עם כל עריות שבתורה [פירש"י: לכן נקט המקרא "בן אמך" לומר שהבן מצוי אצל האם].

וכך מובא ברמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה א') ובשולחן ערוך (אבן העזר סימן כ"ב סעיף א'): אסור להתייחד עם ערוה מן העריות בין זקנה בין ילדה, חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו.

נאמר בגמרא (ע"ז דף ל"ו:): ייחוד דאורייתא באשת איש, ובא דוד וגזר אפילו על ייחוד דפנויה, ובאו תלמידי בית שמאי ובית הלל וגזרו אפילו על ייחוד דעובדת כוכבים.

וכך מובא ברמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה ג') ובשולחן ערוך (אבן העזר סימן כ"ב סעיף ב'): כשאירע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה, ואע"פ שאינה ערוה, בכלל ייחוד עריות היא. ושמאי והלל גזרו על ייחוד עובדי כוכבים. נמצא, כל המתייחד עם אשה שאסור להתייחד עמה, בין ישראלית בין עובדת כוכבים, מכים את שניהם מכת מרדות, האיש והאשה, ומכריזים עליהם.

מקור דין מלקות והכרזה הוא מ"ש בקידושין (דף פ"א.): אמר רב, מלקין על ייחוד. מר זוטרא מלקי ומכריז.

קידושין דף פ':

משנה לא יתייחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו: אבל אשה אחת: אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים אבל בפרוצים אפילו בי עשרה נמי לא הוה מעשה והוציאוה עשרה במטה אמר רב יוסף תדע דמיחברי בי עשרה וגנבי כשורא ולא מיכספי מהדדי

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה ד'

כל אשה שאסור להתייחד עמה אם היתה אשתו עמו ה"ז מותרת להתייחד מפני שאשתו משמרתו, אבל לא תתייחד ישראלית עם הכותי ואע"פ שאשתו עמו שאין אשתו של כותי משמרתו ואין להן בושה.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף ג'

כל אשה שאסור להתייחד עמה, אם היתה אשתו עמו הרי זה מותר להתייחד, מפני שאשתו משמרתו. אבל לא תתייחד ישראלית עם העובד כוכבים, ואע"פ שאשתו עמו.

קידושין דף פ':

משנה לא יתייחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו: אבל אשה אחת: אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים אבל בפרוצים אפילו בי עשרה נמי לא הוה מעשה והוציאוה עשרה במטה אמר רב יוסף תדע דמיחברי בי עשרה וגנבי כשורא ולא מיכספי מהדדי

אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בעיר אבל בדרך עד שיהיו שלשה שמא יצטרך אחד מהם להשתין ונמצא אחד מתייחד עם הערוה נימא מסייע ליה מוסרים לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך תרי ואיהו הא תלתא התם כי היכי דניהוו עליה סהדי רב ורב יהודה הוו קאזלי באורחא הוה קאזלא ההיא אתתא קמייהו אמר ליה רב לרב יהודה דל כרעיך מקמי גיהנם אמר ליה והא מר הוא דאמר בכשרים שפיר דמי אמר ליה מי יימר דבכשרים כגון אנא ואת אלא כגון מאי כגון רבי חנינא בר פפי וחביריו

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה ח'

לא תתייחד אשה אחת אפילו עם אנשים הרבה עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם, וכן לא יתייחד איש אחד אפילו עם נשים הרבה, נשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששים לייחוד.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף ה'

לא תתייחד אשה אחת, אפילו עם אנשים הרבה, עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם. וכן לא יתייחד איש אחד, אפילו עם נשים הרבה.

הגה: וי"א דאשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים, אם הוא בעיר (טור בשם הרא"ש). וסתם אנשים, כשרים הם (ר"ן פ"י יוחסין). אבל אם הם פרוצים, אפילו עם י' אסור. וכל זה בעיר, אבל בשדה או בלילה אפילו בעיר, צריכים שלשה. (ב"י בשם הראב"ד) אפילו בכשרים (גם זה טור בשם הרא"ש). ויש מתירים איש אחד עם נשים הרבה, אם אין עסקו עם הנשים (טור בשם רש"י).

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף ו'

נשים הרבה עם אנשים הרבה, אין חוששים ליחוד.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה ט'

מותר להתייחד עם אשה וחמותה, או עם אשה ובת בעלה, או עם אשה ובת חמותה, מפני שאין מחפות זו על זו, וכן מותר להתייחד עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, שאינה מזנה בפניה שהרי זו מגלה את סודה.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה י'

תינוקת מבת שלש ולמטה ותינוק בן תשע ולמטה מותר להתייחד עמהן, שלא גזרו אלא על ייחוד אשה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה י"ב

אשת איש שהיה בעלה בעיר אינה חוששת לייחוד, מפני שאימת בעלה עליה, ואם היה זה גס בה כגון שגדלה עמו או שהיתה קרובתו לא יתייחד עמה ואע"פ שבעלה בעיר, וכן כל המתייחד עם אשה והיה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום ייחוד.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה כ'

ראוי לו לאדם לכוף יצרו ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול לעריות.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה כ"א

וכן יתרחק מן השחוק ומן השכרות שאלו גורמים גדולים לעריות, וגדולה מכל זאת אמרו: יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף ח'

אשה שבעלה בעיר אין חוששים להתייחד עמה, מפני שאימת בעלה עליה. ואם היה זה גס בה, כגון שגדלה עמו או שהיא קרובתו, או אם קינא לה בעלה עם זה, לא יתייחד עמה אף על פי שבעלה בעיר.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף ט'

בית שפתחו פתוח לרשות הרבים, אין חשש להתייחד שם עם ערוה.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף י'

מותר להתייחד עם אשה וחמותה או עם אשה ובת בעלה או עם אשה ובת חמותה, מפני שאין מחפות זו על זו. וכן עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, שאינה מזנה לפניה לפי שהיא מגלה את סודה.

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף י"א

תינוקת שהיא פחותה מבת שלשה ותינוק פחות מבן תשע, מותר להתייחד עמהן, שלא גזרו אלא על יחוד אשה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה.