דיני רצה ויעלה ויבא בברכת המזון

רבני בית ההוראה
כ"א כסלו ה'תשע"ב

הרב אליעזר שוואב

שלחן ערוך או”ח סימן קפח סעיף ה: בשבת אומר בברכת “רחם”: “רצה והחליצנו”, ובר”ח ויו”ט וחולו של מועד אומר: “יעלה ויבא”.

משנה ברורה ס”ק יב: לפי ש”רצה” וכן “יעלה ויבוא” הם בקשת רחמים קבעום בברכת בונה ירושלים שהיא ג”כ בקשת רחמים.

אם חל אחד מהם בשבת אומר: “רצה והחליצנו”, ואח”כ: “יעלה ויבא”.

משנה ברורה ס”ק יג: מפני ששבת הוא תדיר ובכל מקום תדיר קודם, ובדיעבד אם החליף בודאי יצא.

שלחן ערוך סעיף ו: טעה ולא אמר “רצה”, אומר: ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה’ מקדש השבת.

משנה ברורה ס”ק יז: אם אינו יודע נוסח ברכה זו חוזר לראש, ואם יודע ההתחלה והסיום אף שאינו יודע שאר הנוסח שבאמצע כראוי, אומרה, ואין צריך לחזור לראש.

אם טעה ולא הזכיר של יו”ט, אומר: ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה’ מקדש ישראל והזמנים.

אם חל יו”ט בשבת, אומר: ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה, ברוך אתה ה’ מקדש השבת וישראל והזמנים. וכל ברכות הללו בשם ומלכות.

משנה ברורה ס”ק כ’: מדובר ששכח ולא אמר שניהם, לא “רצה” ולא “יעלה ויבא” ולכן צריך לכלול שניהם, אבל אם שכח של שבת לבד, אומר רק “אשר נתן שבתות למנוחה”, וכן אם שכח של יו”ט לבד, אומר “אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל.

ברכה זו מועילה דוקא כשנזכר קודם שהתחיל “הטוב והמטיב”.

משנה ברורה ס”ק כב: קודם שהתחיל הטוב והמטיב, היינו שעומד אחר ברכת בונה ירושלים. ואם נזכר אחר שאמר תיבת “ברוך אתה”, פשוט שחוזר לומר “רצה והחליצנו” או “יעלה ויבוא” ואומר אח”כ “ותבנה ירושלים”, ואם נזכר אחר שאמר כבר “ברוך אתה ה'”, נכון שיסיים תיכף “למדני חקיך” כדי שלא יהיה השם לבטלה, ואז זה עדיין כאילו לא סיים הברכה וחוזר ל”רצה”.

משנה ברורה ס”ק כג: אם אמר רק “ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם”, יסיים “אשר נתן שבתות למנוחה” ואח”כ יחזור ויאמר ברכת “הטוב והמטיב”.

אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, צריך לחזור לראש ברכת המזון.

משנה ברורה ס”ק כד: שכיון שכבר סיים סדר ברכות דאורייתא והסיח דעתו מהם ופתח ב”הטוב והמטיב”, זה דומה לעקירת רגלים בתפלת שמ”ע שחוזר לראש אם טעה באיזה דבר.

שלחן ערוך סעיף ז: אם טעה ולא הזכיר “יעלה ויבא” של ר”ח, בין ביום בין בלילה, אומר [בלא שם ומלכות]: ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון.

אבל אם לא נזכר עד שהתחיל “הטוב והמטיב”, אינו חוזר מפני שאינו חייב לאכול פת כדי שיתחייב לברך ברכת המזון, וחול המועד דינו כר”ח.

משנה ברורה ס”ק כו: שדוקא בשבת וביו”ט שמחויב לאכול דוקא פת, וא”כ חיוב ברכת המזון קבוע הוא בימים האלה, לכן תקנו רבנן ש”יעלה ויבא” מעכב בדיעבד, אבל בר”ח, אע”פ שאסור להתענות בו, אך אינו מחויב לאכול דוקא פת, ואם כן אין חיוב ברכת המזון קבוע בו, ולכן לא תקנו רבנן ש”יעלה ויבא” מעכב בדיעבד, ולכן אם שכח אין צריך לחזור.

אם חל ר”ח בשבת, ואמר “רצה” ולא אמר “יעלה ויבא”, ולא נזכר עד שהתחיל ברכת “הטוב והמטיב”, אינו חוזר; ואם שכח גם “רצה” ונזכר קודם שהתחיל “הטוב והמטיב”, כולל ר”ח עם שבת ואומר: ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון.

משנה ברורה ס”ק כט: אם שכח “רצה” בלבד, אין צריך לכלול גם של ר”ח בברכה זו, כיון שכבר הזכיר ר”ח ב”יעלה ויבא”.

ואם פתח ב”הטוב והמטיב”, חוזר לראש ברכת המזון ואומר “רצה” וגם “יעלה ויבא”

משנה ברורה ס”ק כט: שהרי ברכת המזון הראשון נתבטל לגמרי.

שולחן ערוך סעיף ח: סעודה שלישית בשבת, דינה כר”ח.

משנה ברורה ס”ק לא: דינה כר”ח, שאינו חוזר אם התחיל ברכת “הטוב והמטיב”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *