דיני חודש ניסן

רבני בית ההוראה
כ"א כסלו ה'תשע"ב

הרב אליעזר שוואב

א – לימוד הל’ פסח קודם לפסח ל’ יום

כתב השו”ע (או”ח סימן תכט סעיף א): שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום [ומבאר המשנה ברורה (ס”ק א): שהרי משה עומד בפסח ראשון, ומזהירם על כל הלכות פסח שני. וה”ה בשאר יו”ט, גם כן דורשים קודם לכן ל’ יום בהלכותיהם. עיין בביאור הגר”א, שדעתו שבעצרת מספיק מיום א’ בסיון. וי”א, שהחיוב שלשים יום הוא רק בפסח, משום שיש בו הלכות רבות, כגון טחינת חטים, ואפיית המצות, והגעלת כלים, וביעור חמץ, שאם אין עושים אותם כהלכותיהם קודם פסח, אין להם תקנה בפסח, משא”כ בשאר יו”ט, די באיזה ימים קודם. ועכ”פ ביו”ט עצמו, צריך לשאול ולדרוש בכל יו”ט בהלכותיה, וכפי שנאמר בסוף מגילה (דף לב:): משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלים ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות חג בחג. ממשיך המ”ב (ס”ק ב): מתחילים מיום הפורים עצמו. ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול, ומ”מ מצוה לכל אחד לעסוק בהלכות פסח ל’ יום קודם, וכן בחג עצמו]

ב – אין נופלין על פניהם בחדש ניסן

כתב השו”ע (או”ח סימן תכט סעיף ב): אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן, ואין אומרים “צדקתך” בשבת במנחה, ואין מספידין בו [באר המ”ב (ס”ק ז): מפני שי”ב נשיאים הקריבו קרבנם בי”ב ימים, וכל ימי הקרבן היה יו”ט שלו, וכן ערב פסח וימי הפסח ואסרו חג הם יו”ט, א”כ יצא רוב החודש בקדושה, לכך עושין כולו קודש. וממשיך המ”ב (ס”ק ח): טוב לקרות בכל יום פרשת קרבן הנשיא של היום, וביום י”ג, בפרשת בהעלתך עד “כן עשה את המנורה”.

ממשיך השו”ע: הבכורות מתענין בו בערב פסח. אין אומרים “מזמור לתודה” ו”למנצח” בערב פסח ולא ביום טוב [מבאר המ”ב (ס”ק יב): מזמור לתודה – שלחמי תודה היו חמץ, ואפילו בער”פ אסור להקריבה, שיבוא לידי נותר].

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *