לתרומות לחץ כאן

כלה שהיתה בעולה והתחתנה בחזקת בתולה האם צריכים להודיע לבעלה

בתולה שנבעלת לבחור כמה פעמים, ועכשעו התחתנה עם בחור אחר? השאלה: א. האם צריכים להודיע להחתן שהיא בעולה? ב. מהו דין כתובתה?

תשובה:

שלום רב,

כמובן שכל השאלה היא רק אם נתברר הענין בבירור גמור, וכגון אם הבועל עצמו או הכלה שואלים אם להודיע. אבל להודיע על בסיס שמועות או חשדות הוא איסור גמור.

א. יש להודיע לחתן, שהרי בתולה ומצאת בעולה אין לה כתובה ואסור לשהות ללא כתובה.
ב. החתן חייב לכתוב לה כתובה חדשה כמו כתובת אלמנה, אבל אין כותבים לא ארמלתא ולא בתולתא.

מקורות:

עיין בשו"ת עין יצחק ח"א אבן העזר סי' סז שדן באריכות על כל הצדדים (אם הקידושין בטלים מצד מקח טעות, ואם יש חיוב השבת אבידה להודיע שאינו חייב כתובה, ואם יש חיוב להודיע כדי שיכתוב כתובה מחדש) ומסקנתו שיש להודיע. ועיין בקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב ח"א אבן העזר סי' קנט שהביא תשובה זו וגם מאריך לדון אם חייבים להודיע לחתן לפני החתונה שהכלה בעולה, ומסקנתו שיש להודיע. התשובה שם מופנית להגר"י גרוסמן שפסק שאין חיוב להודיע וחלק עליו, וכן חלק עליו הגרי"י פישר.
לעניין נוסח כתובת בעולה עיין ח"מ סי' סו ס"ק מא, ב"ש ס"ק כח ופתחי תשובה סק"ח שיש לכתוב בעולה. אמנם בספר נחלת שבעה שטרות סי' יב אות טו (ד) כתב שאין לכתוב בעולה משום גנאי, ומכך שכתובתה מנה ולא כתוב בתולתא יודעים שהיא בעולה.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. למעשה צריכים להודיע בשער בת רבים, שבאופן שיש חשש שלא תוכל הבתולה להינשא לבחור טוב, הרבה פוסקים סומכין על הגאון הגדולהמהרש"ם שכל ישראל נשען עליו שכתב בחלק ז' סימן קנ"ב שאין צריכים להודיע רק שעושים כתב שהכלה חותמת עליו שכתובתה רק מאה זוז ונשאר מונח בבי"ד.

  2. גם הגרי"ש אלישיב שליט"א מציין תשובה זו (אמנם, יש שם טעות סופר וצ"ל: חלק ז ולא חלק ג) בדרך ציון בעלמא אבל אינו פוסק כן.
    בשו"ת אבן ישראל ח"ט סי' קלג מסתמך על תשובה זו רק באופן שגם לחתן יש מום גדול שצד הכלה אינם יודעים, אבל במקרה רגיל חייבים להודיע לחתן לפני החתונה, מצד אונאה. והדבר פשוט שאסור לגזול כדי לחתן בחורה לבחור טוב.
    אולם יש לציין שכל הנידון בשו"ת מהרש"ם הוא אם להודיע לחתן לפני החתונה וכיצד לערוך את הכתובה, אבל ברור שחייבים להודיע לחתן לאחר החתונה, שאם לא כן הרי יש חשש של נישואין ללא קידושין וללא כתובה (שהרי כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתובה כלל), וגם בשו"ת מהרש"ם משמע שמודיעים לחתן בצנעא לאחר החתונה, שכתב שאחר החופה יחליפו לכתובה אחרת של מנה, ובודאי לא התכוון שהעדים יחתמו על כתובה אחרת ללא דעת החתן, שהרי עשו שליחותם, וגם שלפי הדין אין לה כתובה כלל.
    ועל כל פנים אינני יודע מי הם ה'הרבה פוסקים' שציין כת"ר, הרי הגרי"ש אלישיב והגר"י פישר הם גדולי הדור והם פוסקים שחייבים להודיע.

  3. ראיתי פעם בספרו של הגר"י גרסמן זצ"ל, שג"כ הביא את הדו"ד הנ"ל שהיה לו עם הגרי"ש אלישיב שליט"א והביא שם מתכב נוסף שהשיג על תשובת הגרי"ש, אולם בתחילה כתב כי תיכף ומיד הודה לבחורה כי היא חייבת לומר לבחור כפי שפסק לו הגרי"ש. ועי' בשו"ת רב פעלים אבה"ע ח"א סי' ב' שכתב בדיעבד א"צ לומר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל