|
יתד נאמן-כ"ט בכסלו תשס"ב
[עם שינויים קלים]
ונתתי לך מהלכים
מפי הגאון ר' חיים פאס שליט"א
איתא במדרש ברבינו בחיי פ' ויצא, דאותן אבנים ששם יעקב מראשותיו לפני מראה החלום, באו מהאבנים של המזבח שבנה אברהם אבינו לעקידת יצחק. ומעין זה, ידועים דברי המדרש, שהמקל שבו עבר יעקב אבינו את הירדן, הוא המקל שהשתמש בו משה רבינו לעשות את כל המופתים לפני פרעה, ואח"כ אותו מקל נעשה הבריח התיכון למשכן במדבר, ויעו"ש בדברי המדרש עוד. ומעין זה כבר הבאתי במק"א בשם ספר "ים התלמוד" על ב"ק בהקדמה, שכתב בשם רבינו הש"ך (הקדום), שהשמן שיצק יעקב אבינו ע"ג האבן אחרי החלום הוא השמן שממנו עשה משה רבינו את שמן המשחה ומשחו את כלי המשכן, וכן משח בו שלמה המלך את כל כלי המקדש ונמשחו בו כל מלכי ישראל, ובאותו שמן נעשה נס חנוכה ולא החסיר ממנו כלום. ואיתא בס' כד וקמח לרבינו בחיי, דבאותו שמן ימשחו את כל כלי המקדש השלישי ואת משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו, עכ"ד.
וצע"ג בכל הנ"ל, דמדוע בכל העניינים שנאמרו כאן סובבה ההשגחה העליונה שדווקא באותו חפץ גופא נעשה רצף של ניסים שלכאורה אינם קשורים זל"ז– לדוגמא בעניין האבנים, הרי האבנים ששם יעקב מראשותיו הן עצמן מיוחדות מאד, ובהן עצמן נעשה נס גדול שהרי משתים עשרה האבנים נעשה אבן אחת גדולה כדברי חז"ל, וזה הי' בחינה של "מעשה אבות סימן לבנים", שכלל ישראל שנוסדו ע"י שנים עשר שבטים נעשים מקשה אחת כדברי המדרש הידוע, וכמובן הרי מצד עצמו זה עניין עצום, וא"כ מאי איכפת לנו מזה שהאבנים הללו באו מהמזבח שבו נעשה עקידת יצחק? וגם לאחר שמאיזה טעם כך הי', מדוע חז"ל החשיבו את הדבר הזה לציין בשפת קדשם, איזה מסר יש בקישור הדברים? וכן בעניין המקל של יעקב אבינו והשמן שנסך ע"ג המזבח, והדברים צריכים הבנה.
איתא בהפטרה של שבת חנוכה [וכן לפ' בהעלותך] שהובטח ליהושע הכהן הגדול על ידי מלאך ד': "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", ודנו המפרשים מהו הפירוש בזה, ואיזו הבטחה נאמרה כאן ע"פ הנביא?.
והנראה בזה כעת הוא ע"פ מה ששמעתי ממו"ר הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, שאמר בשמחת בר מצווה של אחד מבני תלמידיו שיחי', והוא שמבואר בספה"ק " שעיקר הדרגא של עבודת ד' של הבן מתחיל מהדרגא שאליה הגיע האב", עכ"ל. והדברים טעונים ביאור.
הנה על חלום יעקב אבינו כתב מרן הגה"צ רא"א דסלר זצוק"ל שיש בו עניין עמוק, ומה שנאמר "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" רמז הוא לכל ענייני רוחניות בעוה"ז, ועליית הבן– עלייה בסולם הדרגות – מוכרחת להיות שלב-שלב, בלי לדלג שלבים באמצע, אלא דווקא על ידי עליה בסולם הרוחניות "שלב-שלב"", יש עליה בטוחה והשיגים אמיתיים בלי לסכן את עצמו וסביבותיו. אבל אם ח"ו אדם מנסה לקפוץ ועי"ז לעלות בסולם הרוחניות, הרי הוא בסכנה גדולה ליפול ממש, וכמו מי שמנסה לדלג על שלבי הסולם, והוא וסביבותיו יכולים לסבול נזק כבד מאד, עכת"ד ודו"ק.
ועפ"ז נראה שיש להמשיל את עניין הקידום הרוחני של בן אדם בעוה"ז לעניין ההילוכים של מכונית: והנה למשל, הרוצה לנסוע במכונית במהירות של100 קמ"שאינו מתחיל מיד מהילוך חמישי, שהרי אז המכונית לא תזוז, וגם אינו קופץ ישירות מהילוך ראשון להילוך השלישי או הרביעי, וכל שכן לא הישר לתוך הילוך החמישי. ואם יעשה כן, הרי יסבול מתוצאות לא רצויות.
אלא סדר והדרגה יש כאן , קודם מתחיל להתניע את המכונית בהילוך הראשון, ואזי בעת הרצוי ובזמן הרצוי עובר להילוך השני, ואז נוסע זמן מועט במהירות המתאימה להילוך הזה. וכן כשמתקדם כבר למהירות המתאימה להילוך השלישי, עובר עליו, ורק לאח"כ כשנוסע לפי הסדר הנ"ל ומתאימים כל התנאים, נכנס להילוך הרביעי. ואך ורק בכביש הראשי ממש – כשיש דרך סלולה לפניו ועוד שכבר עבר את כל ההכנות שקודמות לזה – נכנס להילוך חמישי ומתקדם למחוז חפצו ב-100 קמ"ש.
הוא הדין והיא המידה לעניינים רוחניים: צריכים להתקדם שלב-שלב, כמו שאמר מרן הגה"צ רא"א דסלר זצ"ל. ולפי המשל שלנו- הרוצה לדלג על השלבים בהילוכי המכונית הרי יתקע ואף יגרום נזק לרכבו ועוד יותר מזה. נמצא שההילוך הראשון הרי הוא כשלב הכנה להילוך השני. ואילו ההילוך השני הרי הוא שלב הכנה להילוך השלישי, וכן הלאה. נמצא שכדי להגיע לדרגות הגבוהות, הדרגות הקודמות הרי הן הכרחיות להכנת ויכולת והכלים להגיע לדרגות היותר מתקדמות. ובמובן רוחני ממש, לכל דרגא – הכנת השורשים לדרגא הלזו מוכרחות להיות בדרגא שקדמה לזו, ודו"ק היטב בזה.
והנה האבות הקדושים בכלל ישראל בדורות הראשונים כבשו להם מסלולים גדולים בעבודת השי"ת, וזו הייתה תכלית עבודתם ומציאותם בעוה"ז. וכל דור ועבודתו הי' כהילוך ראשון כלפי הדור השני שהוא הילוך שני וכו', כלו' הכנה לדור הבא אחריו. הרי מבואר שאצל האבות הקדושים שיסדו את המסלולים של עבודת השי"ת, העבודה של כל אב ואב הייתה כהכנה ושורש עבור העבודה של כל הבא אחריו. ויתכן שזה עומק דברי המדרש, שהאבנים ששם יעקב מראשותיו הלא המה האבנים שהיו במזבח של עקידת יצחק, דלעבודת יעקב אבינו שהייתה להעמיד י"ב שבטים מתוך המסלול של התורה כמש"כ הספה"ק, בהכרח קדמו לזה ההילוכים של "עבודה" שנוסדו והשרישו ע"י עקדת יצחק, והדברים נפלאים.
וכן הבנת דברי המדרש בעניין המקל של יעקב- דהחויות שחווה יעקב אבינו עם המקל הזה בעברו את הירדן הן השורשים לכלל ישראל בגלותם וגאולתם, ובזה משה רבניו עשה את המופתים לפני פרעה, ולכל הנ"ל הי' שורשים הנצרכים עבור הקמת המשכן, שהמקל הלזה שימש בו כבריח התיכון, ודו"ק היטב.
ועפ"ז מובנים דברי המדרש בעניין השמן שיצק יעקב אבינו ע"ג האבן, והכל הוא עניין סמלי למסלולים של עבודת השי"ת והתפתחותם שלב- שלב, מהילוך ראשון להילוך שני וכמו"כ הלאה בהדרגה, כדי שהשלבים הקדומים ישמשו כשורשים והבנה לדרגות ולהישגים הבאים, ע"מ שיהי' בהם קיום.
וזה שאמר מלאך ד' אל יהושע הכהן הגדול: "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", והיינו שגם אתה תשמש כהמשך התהליך של התקדמות הילוכית בין הדור הקודם לדור הבא, והשורשים שהושרשו ע"י הדורות הקודמים יועילו לך בעובדתך, וגם השורשים שתשרישו "אתה ורעך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה" יועילו לדורות הבאים. (ובין הדברים, העניין של נס חנוכה – שתחילת שורשו בהבטחת הקב"ה לאהרן הכהן, מובא ברמב"ן עה"ת בריש פ' בהעלותך, והמשך השורשים חלקם נוסדו כאן, ומש"ה הפטרה זו נקראת בשבת זאת), ודו"ק היטב.
ועפ"ז מוכן היטב מה שקשה לי שנים רבות: דהלא עניין מוסכם הוא שיש ירידת הדורות, ואינו קרוב הדור הזה לדורות שקדמו לו, ואי"צ לזה ראיה או תקדים. ומאידך גיסא- מצינו בכמה דוכתי בחז"ל ביטוי של "אכשרא דרא", ולכאורה משמע שבדור כזה שעליו נאמר ביטוי זה, יש הישגים שלא היו בדורות שקדמו לו, וצ"ע. ובאור העניין הוא כך: ושוב נחזור למשל של הילוכי המכונית – הילוך הראשון של מכונית יש לו כח להתחיל להתניע את המכונית וכן לעלות על הרים גבוהים, או לסחוב משאות כבדים, אבל לנסוע מהר אין לו יכולת, ושוב כמש"ב לעיל, הילוך ראשון היא הכנה הכרחית להגיע להילוכים היותר גבוהים.
ובמידה המסיימת כן עניינינו: הדורות הקודמים נתנסו ועמדו בניסיונות שאינם ביכולת של הדורות האחרונים לעמוד בהם כלל, וכן השרישו את השורשים כהכנה לדורות שאחריהם, ובל"ז אין בכח הדורות האחרונים לזרוע את השורשים האלו בכלל, כמש"כ המשך חכמה בעניין העקידה, שעל ידי עקידת יצחק, הושרשה בכלל ישראל מידת מסירות נפש, ומי הי' יכול להתנסות ולהצליח בניסיון כזה חוץ מאברהם ויצחק אבינו. אולם הדורות האחרונים, אחרי שכבר יש להם השורשים האלו, ב"למעשה" מוציאים לפועל ומיישמים את התכונות הללו באופן שלא חלמו עליו האבות הקדושים, שהרי מצינו הרבה פעמים שלכלל ישראל מסרו את נפשם על קידוש השם בהמוניהם, ואצלם זה לא הי' כ"כ ניסיון מאחר שכבר נמצאת מידה זו בטבעם וכמ"כ המשך חכמה שם, וכמו מכונית שלאחר שעבר את כל תהליך ההילוכים, כעת נוסעת במהירות שלא נראתה באופק כשנוסעים בהילוך הראשון.
נמצא, שודאי מצד ה"בעצם" והשרשת הכוחות- אינם קרובים הדורות האחרונים לדורות הראשונים, אולם ע"י בנייה על היסודות שבנו הדורות הראשונים וצמיחת השורשים שזרעו דורות הראשונים, לפעמים הדורות האחרונים מגיעים להישגים הנראים לעין – שעדיין לא ראו דורות הראשונים וזהו העניין של אכשרא דרא, ודו"ק
והנה כעת קרב זמן חנוכה, וכאשר לא מזמן סיימנו את תקופת השלושים על זקנינו מרנא ורבנא רבן של כל ישראל זצוק"ל, נראה שיש להתבונן במש"א המלך שלמה "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא בחכמה דברת על זה", וכתבו המפרשים "דבדווקא" נאמרו הדברים, והיינו שאין העניין משום שהמציאות היא שכעת יותר טוב ממה שהי' מקודם, שבהחלט יתכן שהמציאות היא שהמצב הוא אף יותר גרוע, אלא ששלמה המלך רצה לומר בחכמתו העצומה- שאע"פ שבמציאות המצב הוא יותר גרוע מהימים הקודמים, מ"מ "אל תאמר" – "כי לא בחכמה דברת על זה", שהרי אין חכמה ותועלת בדיבורים על זה (ויתכן שאף יזיקו).
ולהאמור אפש"ל עד"ז- שבודאי הדורות הקודמים עשו את עבודתם והשרישו את השורשים שהיו צריכים לפי זמנם וכוחם, ואין לנו הכח ולא האישיות לעמוד במאבקים שלהם, ומשום כך כל הנידון על הימים הראשונים אי"ז עניינינו.
אולם מאידך – הם יסדו לנו את הכביש והשרישו בנו את השורשים- כלו' "נתנו לנו את מהלכים". וכעת, אנו הדור הבא- צריכים למצוא את עצמנו על המסלול שנוכל על ידו להגיע למדרגות גבוהות, והיינו ליישם בפועל את ההישגים של הדור שחלף, וכמו שנא' בנביא זכרי': "הנני מפתח פתחה"- והיינו לפתח בפועל את העבודה השורשית של הדורות הקודמים, ובמסלול הכביש הזה נגיע להישגים אמיתיים וברי קיימא ברוחניות, שהם המשך של ההילוכים שקדמו לזה, ועליהם נא' שם בנביא ברכת "תשואות חן חן".
ובשמן שיצק יעקב אבינו ע"ג המזבח נזכה לראות את משיחת משיח צדקנו וכל בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן.
