לתרומות לחץ כאן

למה בקידוש לבנה כל אחד מברך לעצמו, ואין אחד מברך לכולם, שיש בזה מעלה של ברוב עם הדרת מלך

כמה מקומות מבואר שעיקר הדין של ברוב עם הדרת מלך מחייב שאחד יוציא את כולם ולא שכל אחד יברך לבד עי' סי' ח רח"צ ועוד. התקשיתי לפ"ז למה בסי' תכו כתוב בבה"ל שיש לעשות קידוש לבנה בעשרה או בשלושה משום ברוב עם, וכן נהגו, למה לא נהגו שאחד יוציא את כולם בברכה, ומאיפה המקור לומר שיש עניין של ברוב עם אם אין אחד מוציא אלא כולם עושים לבד?

תשובה

שלום רב!

ביחס לשאלה למה אין אדם אחד מוציא את כולם ידי חובת ברכת הלבנה: התשובה היא – על פי מה שכתב הב"י סימן נ"ט בשם הרא"ש שהטעם שאין החזן מוציא את כולם ידי חובת ברכת אהבה רבה, הוא משום שחוששים שהשומעים יפנו את ליבם באמצע הברכה ויחשבו על דברים אחרים ולא ישמעו טוב את כל הברכה, ולא יצאו ידי חובתם, ולכן כל אחד ואחד מברך לעצמו, ולפי זה אפשר להבין למה לגבי קידוש לבנה אין אחד מוציא את האחרים ידי חובתן. [ומה שמבואר בסימן ח' שאם יש כמה אנשים שרוצים להתעטף בטלית יכול אחד לברך ולהוציא אותם ידי חובתם, יש ליישב ששם הברכה היא קצרה ולכן לא חוששים שלא ישמעו את כל הברכה, אבל בברכת אהבה רבה ובברכת הלבנה שברכה ארוכה היא, חוששים שלא ישמעו טוב ולא יצאו ידי חובה].

ומה ששאלת אם יש מושג של ברוב עם הדרת מלך כשכולם מברכים ביחד התשובה היא שכן וכפי שמבואר כאן שיש עניין שיאמרו הרבה אנשים ביחד קידוש לבנה משום שברוב עם הדרת מלך ואף שאין אחד מוציא את כולם ידי חובתן, וכמו כן מצינו שדעת החזון איש לעניין קריאת המגילה שכידוע שם יש עניין גדול של ברוב עם הדרת מלך, ודעתו של החזון איש שמי שיש לו מגילה כשרה וכשהשליח ציבור קורא לכולם את המגילה הוא עומד שם וקורא לעצמו בשקט הרי זה נחשב שהוא קורא את המגילה ברוב עם ויש כאן הדרת מלך, משום שכשכל הציבור עומד וקורא את אותו דבר יש כאן מעלה של ברוב עם הדרת מלך.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. הרי בקידוש והבדלה המנהג הפשוט שאחד מברך לכולם, ולא חוששים להיסח דעת, כנראה מכיוון שאין זו ברכה ארוכה כברכת המזון וברכות ק"ש. וא"כ חזרה השאלה למקומה, שכן ברכת הלבנה אינה ארוכה יותר מהן.

  2. הסיבה היא אחרת, כיון שצריך כוס, או לחם משנה, נהגו לסמוך שיקפידו לא להסיח דעת מחמת הטורח לתת כוס לכל אחד, אבל כשאין צורך אחד לשני, וזו לא טירחה לברך לבד, לא להכנס לחשש זה.

  3. כלומר בליל פסח שכוסו של כל אחד בידו, עדיף שכל אחד יקדש בעצמו ולא יצאו י"ח בברכת המקדש?
    כמו כן בברכת המגילה לאחריה, ראוי שכל אחד יברך לעצמו?

  4. בליל פסח רבים נוהגים שכל אחד מברך מסיבה נוספת [וכן נוהגים במשפחתנו], כיון שארבע כוסות אמרו בגמרא כל חד וחד נעביד ביה מצוה, ואם אתה שומע מהמקדש הכוס שלך בעצם מיותרת מבחינת הקידוש ולא עשית בה מצוה. יש ליישב את מנהג העושים אחרת, אבל בודאי יש ענין כזה. ואלו שלא נהגו כך, כנראה בגלל נשים וכדומה שפחות בקיאים וכו'.
    אחרי המגילה זו ברכה שלכתחילה נתקנה רק על קריאה בציבור, לכן אין טעם שכל אחד יברך בעצמו והיא מיוחדת לבעל קורא המוציא את כולם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל