יהודי חרדי הזמין סחורה מסוימת אצל יהודי שאינו דתי כלל, ונתן לו דמי קדימה עם קציצת ריבית, והיינו שהמוכר ישתמש עם הכסף עד שהעסקה תושלם ועל משך זמן זה יחוייב המוכר בריבית. אח"כ מכר הקונה את העסקה לגוי שהוא יקנה את הסחורה במקומו ("פליפ" בלע"ז).
בשעת השלמת העסקה שילם המוכר את הריבית בטעות לגוי (בדרך של קיזוז מהתשלום שהגוי היה אמור לשלם לו) במקום לשלוח את הריבית לקונה היהודי. הקונה היהודי רוצה להעיר לגוי שבעצם הריבית היא שלו, אלא שהוא שואל האם מותר לו לבקש את הריבית מהגוי, כלומר האם ניתוסף כאן איזה איסור במה שיקחנו מהגוי.
תשובה:
שלום רב,
הקונה היהודי רשאי לקחת את הריבית מיד הגוי.
מקורות:
המוכר נתן כסף לגוי בטעות, הגוי חייב בעצם להחזיר את הכסף למוכר והמוכר חייב (מצד דיני ממונות) לתת את הכסף ליהודי הקונה, אלא שיש בזה איסור ריבית (לכאורה מדרבנן, כיון שהכסף ניתן לשם מקח).
אין לגוי חיוב ישיר להעביר את הכסף שקיבל בטעות לקונה היהודי, שהרי הוא קיבל את הכסף מהמוכר והקונה מעולם לא היה בעלים על כסף זה. ואף מצד שעבודא דר"נ אין עליו חיוב, כיון שהמוכר אינו חייב באמת לקונה היהודי שהרי יש בכך איסור ריבית.
גם לאחר שהגוי ייתן את הכסף ליהודי הקונה לא ייפטר הגוי מחובתו להחזיר את הכסף למוכר. ואינו יכול להיפטר בטענה שפרע את חובו של המוכר (עיין ש"ך חו"מ סי' קכח סק"ח), כיון שהקונה אינו יכול לתבוע את המוכר על חוב של ריבית, נמצא שלא ההנהו כלום.
נמצא שהקונה היהודי גובה מהגוי כסף שלפי דינינו הגוי אינו חייב לו, אלא לפי דיניהם. לכאורה אין בכך שום איסור שהרי אין זה הטעיית גוי שהרי בדיניהם דנינן להו וגם שהגוי רוצה לדון על פי דיניהם.
ומה שיש לדון הוא אם יש מצוות השבת אבידה שהקונה יימנע מלקחת את הכסף מהגוי ויודיע למוכר שיש לו זכות לדרוש מהגוי להחזיר לו את הריבית. נראה לי שאין בזה חיוב השבת אבידה משני טעמים. א. המוכר אינו מעוניין בכסף, כיון שאינו מאמין באיסור ריבית והוא בוחר להתנהג על פי דיניהם. ב. הרי הקונה מפסיד שלא יוכל להוציא את הכסף מהגוי. ונראה לי שזה תלוי במחלוקת הגר"ש היימן עם הגרח"ע (שציינתי בעבר) אם אשה שיורשת לפי דיניהם חייבת למשוך את הכסף מהבנק עבור היורשים על פי תורה, מדין השבת אבידה, ובכך מפסידה שלא לקבל מהבנק את הכסף שהם מעוניינים לתת לה. עיין קובץ עומקא דדינא ח"ב עמודים 444-445.
