פרשת חיי שרה – בת שבע ליופי

הרב שמואל ר די סיניי

ידוע פירושו של רש״י על הפסוק הראשון של פרשת חיי שרה המדבר על שנות חייה של שרה: ״בת מאה כבת עשרים לחטא שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא ובת כ׳ כבת ז׳ ליופי״.

דבריו של רש״י, המתבסס על המדרש, מעוררים שאלות. לכאורה היה הגיוני לחשוב על סדר אחר, בת עשרים ליופי ובת שבע לחטא, שהרי האשה המבוגרת יפה יותר מילדה בת שבע שנים, מצד "שדים נכונו וקומתה דמתה לתמר״ (כמו שכותב רבינו אליהו מזרחי מפרש רש״י), ולגבי החטא הילדה היא יותר חפה מפשע וללא עונשים מאשה בת עשרים.

לשאלה זאת ניתנו תשובות שונות. שד״ל בפירושו על התורה מציע להחליף את הנוסחה המקורית של המדרש ואומר שאכן מצא כתב יד קדמון שבו היה כתוב ״בת מאה כבת עשרים לנוי״. אמנם רוב המפרשים שומרים על הנוסחה הקיימת ופותרים את הבעיה עם הסבר אחר של מושג היופי: ״קיים בעולם יופי ללא כל קשר למין״, מסביר הרב אברהם קורמן (הפרשה לדורותיה בראשית עמ׳ 112); בגיל עשרים ״יופי בשרה ועידונו אינו כבת ז׳״ (מזרחי); ״היופי הם טובת החיים הגופיים וזהירות החטא הם טובת החיים הנפשיים״ (לבוש האורה); ״היופי הזה … יורה על שהגוף הוא נקי והוא בהיר מבלי סיג״ (גור אריה).

אפשר אמנם להציע פירוש נוסף. אולי כוונת המדרש כשמדבר על בת ז׳ אינו (או אינו רק) תיאור של גיל אלא שם אשה, והיא הבת שבע הידועה, אשתו של דוד המלך ואם שלמה המלך. ומה שנאמר על שרה הוא שהיא בגיל עשרים היתה יפה כבת שבע הידועה, עליה אומר הכתוב ״והאשה טובת מראה מאד" (ש״ב י״א ב), כשעל שרה כתוב ״אשה יפת מראה״ (בר׳ י״ב י״א), ו״הכל בפניה כקוף בפני אדם״ (ב״ב נח א); ולא רק יפה, אלא גם ללא חטא.

אם כן הפירוש, מה היתה כוונת המדרש? כנראה שיש כאן רצון לקשור בין שני מושגים, בין יופי יוצא מן הכלל לבין החטא. היופי ככל שהוא גדול יכול להביא לידי חטא, וכאן להיפך, הנשים שעליהן מדובר שמרו על עצמן ולא חטאו. זה נכון על שרה, למרות המקרים של שני המלכים, פרעה ואבימלך שחטפו אותה, וגם נכון על בת שבע, אשר בסיפור שלה הרושם של החטא הוא חזק ולמרות זה אומרת הגמרא ש״כל האומר חטא דוד אינו אלא טועה״ (שבת נו א).

ויש עוד גורם שלישי בהקבלה, והוא המלוכה, שתי הנשים מושכות אליהן את ההתעניינות של לא סתם אנשים אלא של מלכים. וכאן אפשר להכניס לתמונה עוד אשה אחת, והיא אסתר. ההקבלה של הסיפור שלה עם שרה מוצדקת מכמה רמזים של הכתוב: כידוע מספר המדינות בהתחלת מגילת אסתר הוא אותו מספר של שנות חיי שרה (כדברי רבי עקיבא: ״תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה ק׳ וכ׳ וז׳ ותמלוך על ק׳ וכ׳ וז׳ מדינות״, בראשית רבה נח ג); על שרה נאמר ״ותקח האשה בית פרעה״ (בר׳ י״ב טו), ועל אסתר ״ותלקח אסתר אל בית המלך״ (אסתר ב ח) , ״ותלקח אסתר אל המלך״ (שם טז).

אם כן בפנינו שלוש נשים שהמשותף בהן הוא היופי, היחס אל המלוכה וההתנהגות המוסרית. ציון ההקבלה הזאת הוא רק ההתחלה של הסיפור והרבה נשאר לחפור מתחת לזה.