טלטול פלאפון בשבת כדי לראות מה השעה – טלטול שעון קיר בשבת

רבני בית ההוראה
י"ח חשון ה'תשע"ב

בס”ד
1. האם מותר לטלטל פלאפון בשבת לצורך גופו ומקומו כגון לראות מה השעה וכדו’ או שמא דינו כמוקצה מחמת גופו שאסור בטלטול?

2. וכן השאלה גבי שעון קיר

תשובה

שלום רב!

1. אין לטלטל פלאפון בשבת, כדי להשתמש בו כשעון.

2. שעון קיר שבאופן קבוע תלוי על הקיר ואדם מקפיד עליו שלא לטלטלו כדי שלא יתקלקל, אסור לטלטלו בשבת.

מקורות

1. בפלאפון יש שתי שימושים: אחד של איסור [להתקשר, לשלוח הודעה, מחשבון וכדומה], אמנם הפלאפון מיועד גם לשימושים המותרים בשבת, כמו לראות בו את השעה או להשתמש בו כשעון מעורר [כמובן אם כיוונו את השעון לפני שבת], ולכן יש לדון האם להחשיב אותו ככלי שמלאכתו להיתר [ואינו מוקצה בכלל] או אפשר שמכיון שיש בו גם שימושים אסורים הרי הוא נחשב ככלי שמלאכתו לאיסור,

שורש הספק הוא בדבר שיש בו גם שימוש של היתר וגם שימוש של איסור, האם הוא נידון ככלי שמלאכתו להיתר או ככלי שמלאכתו לאיסור, ובכן הביאור הלכה בסימן ש”ח סעיף ג’ מביא את דעת הפרי מגדים שהולכים אחרי רוב השימושים של הכלי, אם רוב השימושים הם של איסור, הרי הוא נידון ככלי שמלאכתו לאיסור, ואם רוב שימושו להיתר הרי הוא נידון ככלי שמלאכתו להיתר. ולעניינינו יש לדון בפלאפון האם הוא נידון ככלי שרוב תשמישו לאיסור וממילא הוא נידון ככלי שמלאכתו לאיסור או לא, ומסתבר שעיקר החשיבות של הפלאפון ועיקר ייעודו ושימושו אינו לצורך שעון אלא כדי להתקשר לחברים וכדומה, ולכן הוא נידון ככלי שמלאכתו לאיסור שאסור לטלטלו רק לצורך גופו ולצורך מקומו.

אמנם עדיין יש לדון שמי שרוצה לדעת מה השעה, יהיה לו מותר לטלטל פלאפון כדי לראות בו את השעה, שהרי כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו, וכאן הוא מטלטל את הפלאפון לצורך גופו כדי לדעת מה השעה.

אמנם כתבו הפוסקים שאפילו אם נאמר שמעיקר הדין פלאפון נידון ככלי שמלאכתו להיתר ואינו מוקצה כלל, ובפרט למי שרגיל להשתמש בו כשעון באופן קבוע ואינו רגיל להתקשר כל היום לחברים, אם כן רוב שימושו של הכלי לצורך היתר ונידון ככלי שמלאכתו להיתר ואינו מוקצה כלל, בכל אופן כתבו הפוסקים שאסור בשום פנים ואופן לטלטל פלאפון ולהשתמש בו כשעון בשבת, מכיון שזהו מעשה חול ויש בזה פרצה גדולה.

יש לציין שבפלאפון שכשמטלטלים אותו משתנים כל מיני דברים בפלאפון וודאי שאסור לטלטלו מעיקר הדין. [ועיין בספר אורחות שבת פרק י”ט סעיף מ”ד ובהערה שם]

2. עיין בספר שמירת שבת כהלכתו פרק כ’ סעיף כ”ב שכתב ששעון קיר שאדם מקפיד שלא לטלטלו אסור לטלטלו משום שנחשב למוקצה מחמת חסרון כיס. ועיין בחזו”א סימן מ”ג ס”ק י”ז שכל כלי שמייחדים לו מקום ואין רגילות לטלטלו ממקומו דינו כמוקצה ואסור לטלטלו.

18 תגובות

    מוטי:

    שלום הרב,
    בקשר לפלאפון: הילקו”י כותב שכלי שמלאכתו להיתר זה אפילו כלי שרק מיעוט תשמישו הוא להיתר! האם עפ”י זה יהיה מותר לטלטל את הפלאפון? (מעיקר הדין..)

    רבני בית ההוראה:

    אולי תציין למקור מדוייק, שכן הכלל הפשוט והידוע הוא שהולכים בענין זה אחרי עיקר תשמישו של הכלי, אלא שלהיפך, כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר כלל, דינו כמוקצה מחמת גופו ואסור לדעת הרבה פוסקים בטלטול אפילו לצורך גופו ומקומו, ואילו כלי שיש לו מעט תשמישי היתר נחשב ככלי שמלאכתו לאיסור שאינו מותר בטלטול אלא לצורך גופו ומקומו.

    מוטי:

    עיין קיצוש”ע ילקוט יוסף סימן ש”ח סעיף קמ”ב : “ואין צריך שיהיה כל מלאכתו של הכלי להיתר, אלא אף ברובו למלאכת איסור, אם מיעוטו להיתר שרי”

    רבני בית ההוראה:

    עיינתי במקור שציינת ויש שם פשוט טעות בהקלדה. במקום רובו לאיסור יש לגרוס רובו להיתר. כך מוכח מהדוגמאות שמביא וכך מפורש בס’ ילקוט יוסף שבת ח”ב סי’ שח סעי’ ד, עיי”ש. נראה לי שמצוה גדולה תהיה בידך אם תביא את הדברים לידיעת הגאון המחבר, שלבטח יתקן טעות סופר זו במהדורה הבאה.

    מוטי:

    מחילה מכבוד הרב,
    בסעיף קל’ חוזר על עקרון זה בצורה מפורשת למעשה, בנוגע לתנור אפייה.
    וכן משמע בסעיף קה’ לגבי קדירה שפעמים מעטות משתמשים בה להיתר לאחסון אוכלים.

    האם אינני צודק?

    רבני בית ההוראה:

    כמדומה שלא עיינת במקור שציינתי. הלכ זו שכתבתי היא פשוטה והיא מהיסודות של הל’ מוקצה. במקור שציינתי דן המחבר שליט”א אם כששני התשמישים שוים נחשב הדבר ככלי שמלאכתו לאיסור או להיתר.

    מוטי:

    כבוד הרב יכול אולי לעיין בסעיפים הנוספים שהבאתי בילקו”י.

    וכן בביאור הלכה (סימן ש”ח) ד”ה “קרדום לחתוך” – שאם כלי מיועד גם להיתר וגם לאיסור, אע”פ שעל פי רוב משתמש בו לאיסור, הוא אינוו נחשב כלי שמלאכתו לאיסור.

    רבני בית ההוראה:

    כוונת הביאור הלכה שונה לגמרי. הוא מחדש, שההגדרה של “עיקר תשמישו” שהיא המגדירה את הכלי כמלאכתו לאיסור או להיתר, אינה תלויה במספר הפעמים בו החפץ משמש לצרכי איסור לעומת מספר הפעמים בהם הוא משמש לאיסור, אלא הדבר תלוי בעיקר יעודו של החפץ. למשל: פטיש עיקר יעודו לקבוע בו מסמרים ולא לפצח בו אגוזים. ולכן, גם אם באופן מעשי יוצא לאדם לפצח בו אגוזים יותר מלקבוע בו מסמרים עדיין הוא נחשב שעיקר תשמישו לאיסור. וכך הוא גם להיפך, סכין שמיועד לחיתוך פירות, ובאופן מעשי רוב תשמישו לחידוד עפרונות, עדיין הוא נחשב כמלאכתו להיתר כיון שהוא לו מיועד לחידוד עפרונות אלא לחיתוך פירות. שים לב, שגם על הגדרה זו הביאור הלכה נשאר בצ”ע לדינא. ומ”מ לענינינו אין ספק שעיקר יעודו ותשמישו גם יחד של הסלולרי הוא לשיחות ולא לשמש כשעון, וממילא אין כל צד שבעולם לומר שהוא נחשב ככלי שמלאכתו להיתר.

    מוטי:

    אך מה לגבי פסיקת הילקוט יוסף בהמשך:
    1. כלי שרוב פעמים משתמשים בו לאיסור, ומיעוט פעמים משתמשים בכלי זה להיתר, כגון קדרה ריקנית והכיסוי שלה שרוב פעמים משתמשים בה לבישול, ופעמים מניחים בתוכה התבשיל ונותנים אותה במקרר, יש אומרים שאינו נחשב כמוקצה מחמת שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטלו בשבת אפילו מן החמה לצל. והמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך, אחר שכן הוא מעיקר הדין..

    2.תנור אפייה חשמלי שיש בתחתיתו גלגלים, אם צריך למקומו מותר להזיזו ממקומו בשעה שאינו פועל. וכן אם נפל תחתיו חפץ כלשהו, מותר להזיזו כדי ליטול את החפץ. ואמנם בתנור המשמש לפעמים גם לאיחסון דברי מאכל, דינו ככלי שמלאכתו להיתר, אף שברוב פעמים עשוי למלאכת איסור. אבל בשעה שהתנור פועל אין להזיזו אפילו לצורך גופו ומקומו, דכיון שיש שם גופי חימום גלויים, חשיב כבסיס לדבר האסור.

    רבני בית ההוראה:

    אינני יודע להשיב. בילקוט יוסף שם מפנה למה שכתב בילקוט יוסף ח”ב עמ’ תל, ושם כותב במפורש שתנור אפייה כזה דינו ככלי שמלאכתו לאיסור, ומשתמש בסברא של איחסון הדברים המותרים כדי לבאר מדוע אינו נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס. אולם,ף אינו מעלה של כל צד שזה כלי שמלאכתו להיתר. עיי”ש וצ”ע. הייתי מציע לנסות להפנות השאלה לגאון המחבר שהוא מגדולי המשיבים בהלכה ובודאי יאיר עינינו בענין זה.

    אהרן:

    האם לדעתכם אמור להיות הבדל בין פלפון פשוט לבין מכשירים יותר מתוחכמים

    רבני בית ההוראה:

    ככל שהמכשיר יותר חכם המצב יותר בעייתי כמובן, הוא רגיש יותר לתנודות ונזהרים עליו יותר, ויש יותר צד של חסרון כיס.

    רונה:

    לכבוד הרבנים שלום,
    1 לא הבנתי את המשפט הזה “יש לציין שבפלאפון שכשמטלטלים אותו משתנים כל מיני דברים בפלאפון וודאי שאסור לטלטלו מעיקר הדין. ” אם אפשר בבקשה הסבר פשוט\דגמא , תודה

    2 מה הדין לגבי פלאפון ישן שהוציאו ממנו את הסים ומשמש כל ימות השבוע כשעון מעורר ?
    תודה

    רבני בית ההוראה:

    1. למשל שינוי מצב קליטה.
    2. כדי לראות מה השעה או כדי להוציאו מהחדר בשעה שמרעיש מותר.

    רונה:

    תודה רבה
    ומותר אפילו שנוגעים בכפתורים או שנדלק אור במסך?

    רבני בית ההוראה:

    חלילה, באופן זה אסור.

    רונה:

    אוקי תודה אז האמת אני לא מכירה בכלל שיש פלאפון כזה שלא נדלק אור במסך כשמזיזים אותו, ואם לא יזיזו לא יראו מה השעה, אז אם ככה למעשה יוצא שאסור
    (או אולי יש טלפונים ישנים שזה מראה שעה בלי להזיז?)

    רבני בית ההוראה:

    בודאי אסור להדליק את המסך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *