שאל מאינסטלטור מוטות לשחרור סתימה והמוטות נפלו לתוך הצינור

דיין בבית הדין נתיבות חיים
י"ז חשון ה'תשע"ב

שלום רב,
אציין כי מובן שאין לראות בתשובה דין תורה ספציפי, ברור כי לשם כך יש צורך בבירור אישי הכולל תחקור בעלי הדין. השאלה היא תיאורטית ואבקש תשובה בהנחה שזו התשתית העובדתית.
שמעון האינסטלטור פתח סתימה בבית לוי. בדיעבד התברר ששחרור הסתימה היה חלקי ביותר. שמעון כאינסטלטור היה צריך לדעת זאת משום שזרם המים שנוצר כתוצאה מהשחרור היה חלש הגם שהספיק להוריד את ההצפה אולם הגוף החוסם נותר בצנרת. לוי לעומת זאת, שאינו מבין בדברים אלו, האמין לשמעון שהבעיה נפתרה. כעבור 3 חודשים ולאחר מכן, בהפרשים קטנים והולכים, נקרא שוב שמעון לבית לוי לפתוח סתימות חוזרות ונשנות (כעבור 3 חודשים, כעבור חודש וכעבור שבועיים, סה”כ 4 פעמים). רק בדיעבד הבין לוי כי הסיבה לחזרת הסתימות היתה שהבעיה לא נפתרה מלכתחילה אלא פתרון זמני בלבד. החפץ שיצר את הסתימה נותר בצנרת ורק חלק מהניירות ושאר הדברים שנתפסו בו שוחררו. שמעון שיכנע את לוי כי קיימת אצלו בעיה – עוזרת משליכה ניירות סופגים לשירותים, ילדים משליכים מגבונים לשירותים וכו’.
בפעם החמישית חזרה הסתימה יום אחד לאחר הפתיחה האחרונה ע”י שמעון דהיינו שמעון פתח את הסתימה ולמחרת שוב היתה סתימה. הפעם הבין שמעון האינסטלטור כי לא יוכל לקבל תשלום על פתיחה חוזרת (עד עכשיו קיבל תשלום על כל פתיחה בסכום כולל המתקרב לאלף שח). על כן סירב שמעון לבוא (בתירוץ כלשהו) ונתן את מוטות הפתיחה באמצעותם ניתן לפתוח הסתימה ללוי על מנת שיסתדר לבד. לוי הסכים לכך אם כי צריך לזכור שמדובר בשעת לילה מאוחרת, הבית מוצף ושמעון (השכן) מסרב לבוא הפעם.
לוי הבריג את המוטות אולם משניסה לפתוח את הסתימה דרך בריכת הביוב שבחצר (כפי שראה משמעון) השתחרר אחד המוטות והוא ועוד 5 מוטות המחוברים אליו נותרו בצנרת.
לוי הזעיק שוב את שמעון והפעם זה בא, בהול על מוטותיו, ועמל בנסיון להוציא את המוטות שנתקעו בצנרת באמצעות המוטות שנותרו בחוץ. (מדובר במוטות המתברגים אחד לשני על מנת ליצור מוט ארוך באמצעותו פותחים את הסתימה, יש צורך גם בראש פתיחה מיוחד אולם זה חסר לשמעון). הפעם שמעון עמל רבות ולא הסתפק בשחרור זרם מיים קטן כמקודם ולפתע נפתחה הסתימה לחלוטין ויצא החלק הסותם (תוך כדי נסיונות שחרור המוטות). אז הבין לוי, בראותו את שטף המיים החזק והפתאומי כי בעבר לא נפתחה הסתימה כלל אלא רק עתה. יש לציין כי מאז לא חזרה הסתימה למרות שחלפה כבר שנה ומעלה.
למחרת תבע שמעון האינסטלטור מלוי תשלום בגין המוטות שנותרו תקועים בצנרת שלו. לוי, הגם שסבר שאינו צריך לפצות את שמעון, מתוך דרכי שלום, הסכים לרכוש עבורו מוטות כאלו או לחילופין לשלם את עלותן כפי שראה בחנות.
שמעון סירב לכך משום שטען שהמוטות שלו מיוחדים והם עולים יותר ומה שראה לוי בחנות הינו מוט מסוג אחר. בהקשר זה יש לציין כי לוי משוכנע לחלוטין שמדובר בדיוק באותם מוטות וכך גם בעל החנות המוכר ללוי כאדם אמין.
שמעון דרש 180 שח לכל מוט, בהמשך ירד ל160 שח למוט. לוי מצא את המוטות כסט הכולל 10 מוטות וראש לפתיחת סתימות בחנות מכובדת, בהערכה גסה של בעל החנות שווי מוט בודד הינו 80 שח.(הסט כולל 10 מוטות וראש לפתיחה, לא ניתן לקנות מוט בודד). מפני דרכי שלום, הסכים לוי לשלם 80 שח כפול מס המוטות שנותרו בצנרת או לחילופין לקנות את הסט ולמסור 6 מוטות לשמעון אולם שמעון סירב ורצה לקבל כסף מזומן או שיקנו את המוטות בחנות מסוימת בלבד. בתחילה לא זכר את פרטי החנות ולכן רצה כסף אולם משלוי סירב, כעבור כחצי שנה מסר את כתובת החנות ללוי וזה לא עשה עם כך דבר.
לאחר שחלף זמן רב קנה שמעון מוטות לטענתו, לטענתו עלות מוט הינה 120 שח והוא תובע זאת מלוי. הוא סירב לבקשת לוי להציג חשבונית מס המעידה על הקנייה.
השאלה היא האם לוי חייב לפצות את שמעון ואם כן באיזה סכום.
יש לציין עוד כי יתכן והיתה בעיה בהברגה של המוטות של שמעון או באחד המוטות ויתכן כי זו הסיבה להנתקות המוטות אם כי אין זה ודאי. ידוע בבירור שהברגת מוט אחד לא היתה תקינה אולם לא בטוח שזה המוט שניתק או אם נעשה בו שימוש. עוד יש לציין שלוי קיבל החזר מלא בגין התשלומים ששילם על פתיחת הסתימות מחברת הביטוח אם כי סבל מאוד מעוגמת הנפש הרבה שהיתה כרוכה בסתימות החוזרות ונשנות ואינו מאושר, בלשון המעטה, מהעובדה שיש מוטות בצנרת שלו אותם לא הצליחו להוציא.
על תשובת הרב נודה.

תשובה:

שלום רב,

לפי הדין לוי אינו חייב לשלם כלל עבור המוטות שנפלו מכמה טעמים. עם זאת, מאחר ושמעון הוא שכנו של לוי יש לשמור על יחסים טובים ולנהוג לפנים משורת הדין, לכן ראוי שלוי יתפשר עם שמעון, אבל על בסיס שמצד הדין הוא פטור.

מקורות:

לוי פטור מכמה טעמים (שדי בכל אחד מהם מחמת עצמו לפטור) וכדלהלן:
א. לא ידוע אם המוט נפל מהתרשלות של לוי בעת החיבור או בעת העבודה, או מכך שהיתה קיימת בעיה במוט ואז לוי פטור מדין ‘מתה מחמת מלאכה’. בגדר ‘מתה מחמת מלאכה’ עיין עלון המשפט גליון 17 עמוד ג. בעניין שואל שאינו יודע אם ‘מתה מחמת מלאכה’ עיין קצות סי’ שמ סק”ד.
ב. הדין הוא שהדוחף מטבע של חבירו למים צלולים אינו חייב מדין מזיק (ונחלקו המחבר והרמ”א בחו”מ סי’ שפו סעיף א וסעיף ג אם דינו כגרמי או כגרמא) כיון שניתן לראות את המטבע במים, ואם הגביה את המטבע וזרקו חייב מדין גזלן שחייב בהשבה. הקצות בסי’ פו סק”ד כתב ששומר אינו דומה לגזלן ואינו חייב בהשבה. אבל בהגהות דרישה ופרישה סי’ שדמ כתב ששואל שכל הנאה שלו חייב בהשבה (עיין בשו”ת משפטיך ליעקב ח”ה סי’ כו באריכות). בנידון דידן לוי אינו שואל על המוטות אלא לכל היותר שוכר, שהרי שמעון ייפטר מלפתוח את הסתימה אם לוי יצליח בכך, נמצא שאין כל הנאה שלו ואינו חייב בהשבה לכל הדעות, ואם כן הרי הוא יכול לומר לשמעון הרי המוטות לפניך ואין עליו חובה להוציא אותם. גם מדינא דגרמי לא ניתן לחייב אותו לדעת המחבר כיון שעשה כן בשוגג.
ג. שמעון היה חייב לפתוח את הסתימה, שהרי התברר שלא השלים עבודתו שהתחייב לעשות בפעמים הקודמות, וממילא לוי פטור מדין ‘בעליו עמו’. ואף שיש מקום לומר שאין פטור של ‘בעליו עמו’ אם עשה מעשה שגרם לנזק וכמבואר בנתיבות סי’ רצא סק”ז, מכל מקום דעת הערוך השולחן בסי’ קעו סעיף לה שאם התכוון לטובה הרי הוא פטור על פשיעה גם אם עשה מעשה בידים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים