איך מקיימים מצות לווית המת – אסור לעבור בין שתי נשים

רבני בית ההוראה
ט"ז חשון ה'תשע"ב

שתי שאלות בנושאים שונים: א) כידוע יש איסור לגבר לעבור בין שתי נשים וכן להיפך, אך מועיל אם מחזיק בידו חפץ של מצוה כגון ציצית וכדו’. שאלתי – האם זה מועיל גם לשניים האחרים שבאותה “שלישיה”, אף שהם אינם אוחזים חפץ בידם? ב) במצוות לוית המת ל”ע- מהו עיקר המצוה בפועל? שמיעת ההספדים? ההליכה אחרי המיטה דווקא? ענית הקדיש? שעת הקבורה? תודה!

תשובה

שלום רב!

1. כידוע אסור לעבור בין שני נשים וכפי שמבואר בגמרא בפסחים [קיא] ויש לציין שדעת החזון איש שזה לא עוזר להחזיק משהו ביד [כך מובא בספר מעשה איש] אמנם רבים נוהגים שכשאין ברירה והוא חייב לעבור בין שתי נשים, ואינו יכול לעבור עם עוד איש, שיחזיק משהו בידו [כן כתב בספר טעמי המנהגים וכן כתב הגר”ח קנייבסקי שליט”א בספר שיח השדה בשם ספר זכרון טוב], ובפשטות הכוונה שמספיק שהאיש שעובר באמצע יחזיק משהו בידו ולא צריך שגם הנשים שבשני הצדדים יחזיקו משהו בידן.

2. יסוד מצוות לווית המת והספד למת וקבורת המת מבואר ברמב”ם בהלכות אבל פרק י”ד הלכה א’ שמצות עשה מדברי סופרים להוציא המת וכו’ ולהתעסק בכל צרכי הקבורה לשאת על הכסף ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור וכו’ ומסיים הרמב”ם שאף על פי שמצוות אילו מדברי סופרים, הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך. ומבואר ברמב”ם שיש מצוות עשה גם מהתורה וגם מדרבנן להתעסק בכל צרכי המת ולכבדו, והמצווה כוללת את כל הפרטים שאתה ששאלת עליהם, כלומר יש מצווה גם לספוד למת [להספיד בעצמו או לשמוע הספדים מאחר], וגם ללוות אותו וגם לחפור לו קבר וגם לקברו, ומי שנמצא בזמן ההספדים מקיים את החלק של המצווה של הספד שיש בזה חסד עם המת, ויש בזה משום כבוד המת, וכפי שמבואר בגמרא בסנהדרין [ומבואר בפוסקים שבהספדים יש גם מעלה של ניחום אבלים לחיים], אמנם כמובן שמי שנמצא בהספד ולא ליווה, אינו זה לא נחשב שהוא ליווה את המת, ולווית פירושו ללוות אותו – ולעניין שיעור הילוך שצריך כדי לקיים מצוות לווית המת דעת הנצי”ב בספר העמק שאלה שמספיק ללוות שיעור של מיל ולפחות ארבע אמות ומסיים שהמנהג הוא שמלווים ארבע אמות ויותר. ועיין בספר אהבת חסד ח”ג פ”ה שמלמד זכות על זה שהרבה נוהגים ללוות רק מעט ואחר כך הולכים לדרכם, משום שאפשר שכל העניין שיהיו הרבה משתתפים בלוויה הוא משום כבוד התורה של הנפטר, וכל העניין הוא רק בשעת הלוויה, אבל בשעת הקבורה מספיק שיש מנין, ולכן כותב שגם מי שרוצה ללוות רק קצת, צריך לדאוג שיש מנין שישתתפו בשעת הקבורה, ומבואר שוודאי שמי שמלווה קצת גם כן קיים מצוות לווית המת, אבל כמובן שיש מצווה יותר גדולה ללוות את המת עד לאחר הקבורה.

ועיין במשנה ברורה סימן ע”ב ס”ק ג’ שכתב בשם הגר”ז שלווית המת מצות עשה מדאורייתא הוא ונכלל בגמילות חסדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *