לתרומות לחץ כאן

האם אפשר לחתוך בשבת עוגה שיש עליה כיתוב – ועוד כמה דיני כתיבה בשבת

שלום רב!! יש לי שלוש שאלות (מצטער על האריכות):
1. האם מותר להניח למשל שרוך של נעל בצורת אות וכך לבנות מילה, והאם זה קשור למחלוקת של הט"ז והלבוש בקשר לסגירת הספר?
2. האם מותר לחתוך עוגה שעליה אותיות שמורכבות מקרם וכדומה (אולי זה משנה אם האות רציפה או לא)?
3. הט"ז התיר לסגור ספר שיש עליו אותיות, ונראה שההיתר המרכזי שלו נובע מהסוגיא שקשורה למעשה ההקרב של האותיות. אך יש דיון נוסף בקשר לתליית אותיות על הבגד (מג"א ועוד), והשאלה שלי היא מה היחס בניהם? כלומר, האם לט"ז יהיה מותר גם לתחוב את האותיות על הבגד, שהרי אם הסברא שלו היא שמותר לקרב את האותיות אז מה זה משנה אם תחבתי אותן אם לאו?

תודה רבה!!!!

תשובה

שלום רב!

1.אסור לעשות באמצעות שרוך של נעל אפילו צורה של אות, גם אם אינו בונה ממנה מילה.

2. עוגה שכתוב עליה יום הולדת שמח וכדומה אסור לחתוך את האותיות בעצמן, אבל יש מקילים לחתוך בין האותיות, ולכתחילה עדיף להמנע ולא לחתוך גם בין האותיות.

ואם כבר חתך את העוגה מערב שבת גם אם חתך האותיות יש מקילים ומתירים להפריד את החתיכות זה מזה.

3. גם לדעת הט"ז אסור וכפי שביארנו במקורות.

מקורות

1. הט"ז והלבוש נחלקו במקרה שכתוב אותיות על חודי הדפים של הספר, וכשפותח את הספר הרי הוא מוחק את האותיות, וכשסוגר את הספר הרי הוא כותב את האותיות, נחלקו הפוסקים אם מותר לפתוח ולסגור את הספר בשבת, לדעת הלבוש אסור לפתוח ולסגור את הספר, משום שנחשב כאילו הוא כותב ומוחק, וכן הכרעת המג"א, אבל דעת הרמ"א והט"ז שאין איסור לפתוח ולסגור את הספר, ונאמרו בזה כמה סברות: במג"א מבואר שהטעם שמותר הוא משום שהספר עומד להפתח ולהסגר וכמו שמי שפותח דלת וסוגר דלת אינו נחשב שהוא סותר ובונה כמו כן כשהוא פותח ספר וסוגרו אינו נחשב ככותב ומוחק אמנם בט"ז מבואר שההיתר לפי שכל האיסור הוא לכתוב אותיות בשבת אבל כאן שהאותיות כבר כתובות והוא רק מקרב או מרחיק אותם אחד מהשני אין בזה איסור של כותב ומוחק. ולענין הלכה דעת המשנה ברורה בסימן ש"מ ס"ק י"ז שהמנהג כדעת הרמ"א להקל בזה, אבל מסיים המשנה ברורה שנכון להחמיר כשיש לו ספר אחר.

ועכשיו נבא לדון ביחס לשאלתך האם מותר להניח שרוך של נעל בצורת אות ובצורה כזאת לכתוב. משום שאסור לכתוב בשבת אות חדש, ואינו דומה למחלוקת של הט"ז והלבוש שהרי הם מדברים שכל חלקי האותיות כבר קיבלו משמעות של אות שהרי כשספר סגור היו נחשבים לחלק מאות וכשהוא פותח את הספר ורוצה לחזור ולסגור אותו בשבת אינו בא ויוצר כאן אות, שהאות כבר קיימת בעולם, אלא שהחלקים שלה מרוחקים זה מזה, וכשסוגר את הספר הרי הוא מקרב את חלקי האותיות, שמורכבת מהצמדה של דפי הספר, אבל אי אפשר ללמוד מכאן היתר לייצור אות חדשה, ולכן אם הוא לוקח כמה חתיכות של עץ בשבת ומקרבן זה לזה ויוצר מהם צורת אות הרי זה אסור משום שהוא יצר אות חדשה וכמו כן כשבא לכתוב אות על ידי שרוך של נעל הרי הוא יוצר אות חדשה ואסור.

2. עיין בספר שמירת שבת כהלכתה פרק ט' הערה מ"ח שדעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל שמותר לחתוך עוגה בין האותיות אבל אסור לחתוך את האותיות בעצמן, טעם הדבר הוא על דעת הט"ז והרמ"א הנ"ל שאין איסור לקרב ולהרחיק אותיות זה מזה, אמנם מכיון שדעת המשנה ברורה שלכתחילה טוב להמנע, לכן כתבנו שלכתחילה ימנע מכך, ובפרט שבמקרה הזה לדעת האגרות משה אסור לחתוך גם בין האותיות, שלדעתו עיקר הטעם של הרמ"א להתיר לפתוח ספר שכתוב בחודי הדפים הוא משום שהדרך הוא לפתוח ולסגור את הספר [וכפי שמבואר ביו"ד סימן ע"ה], ולפי זה בעוגה אין ההיתר של הרמ"א ולדעתו לכאורה אסור לחתוך עוגה גם בין האותיות.

3. מבואר במג"א שאסור לחבר אותיות לפרוכת בשבת משום איסור כותב, וגם לדעת הט"ז שמתיר לקרב אותיות זה לזה, יש מקום לאסור תליית אותיות על הבגד וכדעת המג"א, ויש בזה שני טעמים יש אומרים שאין הטעם משום שהוא מקרב אותיות ועל ידי זה יש כאן מילה שלמה אלא האיסור הוא משום שעל ידי החיבור זה נחשב שהוא כותב על הבגד (שמקודם לא היה רקע לאותיות ועכשיו הם כתובים על הבגד), כך פירש הגרש"ז אוירבך זצ"ל בספר שמירת שבת כהלכתו פרק ט' הערה מ"ח, אמנם דעת האגרות משה באו"ח ח"א סימן קל"ה שהטעם של המג"א הוא משום שכמו שיש איסור לכתוב אותיות כמו כן יש איסור לחבר אותיות זה לזה ועל ידי זה ליצור מילה חדשה אבל כשאינו מחברן ביחד אינם נחשבים מצורפים ביחד אלא מקרבן זה לזה אינו נחשב לכתיבה שכל זמן שאין האותיות מחוברות ביחד זה לא משנה מה המרחק ביניהם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל