עוזרת בית ששכחה לנעול הדלת בסיום עבודתה ובאו גנבים וגנבו תכשיטים. האם חייבת?
תשובה:
שלום רב,
מחלוקת הפוסקים אם היא חייבת לשלם.
למעשה לא ניתן לחייב אותה לשלם, אבל אם המעסיק חייב לה כסף עבור עבודתה, הרי הוא רשאי לעכב את התשלום עד כנגד שווי התכשיטים שנגנבו.
מקורות:
שתי דעות בשו"ע חו"מ סי' רצא סעיף ה אם צריך משיכה בשומרים או סגי אם נסתלקו הבעלים משמירה. הש"ך בס"ק יג מכריע שצריך משיכה.
הנתיבות בס"ק יב כותב שבשומר שכר אם הקדימו לו את השכר הרי הוא מתחייב ללא משיכה ובספר ערך ש"י שם חולק עליו. אולם בנידון דידן אף אם הקדימו לה את השכר, אינה משתעבדת לשמור ללא קנין משיכה, כיון שהשכר אינו משולם עבור השמירה. ואף לפי מאי דקיי"ל ששוכר כשומר שכר ולכן אומן שומר שכר אף שהשכר משולם עבור העבודה ולא עבור השמירה (עיין גמ' ב"מ דף פ ע"ב), מכל מקום דברי הנתיבות אמורים רק אם השכר משולם עבור השמירה שהשכר משמש כקנין כסף להשתעבד לשמור, אבל בנידון דידן שהשכר אינו עבור השמירה, שהרי גם אחד מבני הבית היה נמצא בבית ולא היתה צריכה לנעול היתה מקבלת את מלוא שכרה, אינה משתעבדת בקנין כסף. עיין בתגובות שחזרתי בי ולפי הנתיבות אכן יש עליה חיובי שמירה.
א. מדוע נעילת ופתיחת הבית לא יהיה מעשה קנין לגבי חפצי הבית.
ב. לפי לשון השאלה לא היה מדובר שאחד מהבני הבית היו בבית ובמקרה זה לכו"ע כשנסתלקו הבעלים ונתנו להם לשמור נחשב כהנח לפני.
ג. עי' פתח"ח פקדון פ"א הערה יז, שהוכיח מדברי הפוסקים, שכיון שיש כאן התחלת מלאכה על ידי המשרתת נחשב כמעשה קנין וכהתחייבות שמירה על חפצי הבית, שהרי על דעת כן ניתן השכר ג"כ, והגם שעיקר השכר ודאי הוא על העבודה, שהרי בין אם יש שם את בעה"ב ובין אין שם את בעה"ב נותנים אותו שכר, מ"מ ודאי שחלק מענין העבודה בפרט כשהבעה"ב לא נמצא הוא שמירת החפצים שלא יאבדו, ולא יגנבו, וע"כ נחשב כפועל לשמירה, ולא גרוע משמירת התינוק המבואר בב"מ מח.
יישר כח על ההערות המחכימות וכדרכה של תורה הנני להעיר.
א. כדי שיהיה קנין חזקה יש צורך לנעילה במפתח או בסגירה ופתיחה כדי להוכיח לשם כוונת קנין, עיין שו"ע חו"מ סי' קצב סעיף ג וסמ"ע שם. בשאלה לא צויין שהתקיימו תנאים אלו. אבל גם אם היה קנין חזקה בדירה לכאורה אינו מועיל (ועל כל פנים תלוי במחלוקת) וכן נראה מדברי הפתחי חושן שציינת, שהרי קנין חצר אין שהדירה לא הושאלה לה, קנין אגב אין שהרי לא אמרו אגב ולדעת הרמ"א בסי' רב סעיף ב צריך לומר אגב אפילו בצבורים. גם לדעת המחבר שבצבורים לא בעינן אגב, ואם כן יש מקום לומר שיואיל קנין אגב גם בשומרים וכן נראה ממה שכתב רש"י בב"ק דף קיח ע"א ד"ה פרה רבוצה שקנין אגב בצבורים מועיל אך בגניבה למ"ד קרקע נגזלת ובספר משמרות כהונה שם כתב שאין צריך לומר אגב אפילו אם במכר צריך, מכל מקום בנידון דידן הרי לא קנתה את הדירה לשום דבר שהרי אין שמירה בקרקע, ואפילו לסוברים שיש חיוב פשיעה או לסוברים שתלוש ולבסוף חיברו דינו כמטלטלין, מכל מקום הרי לא קיבלה שמירה על גוף הדירה שהרי לא התבקשה רק לנעול כדי לשמור על תכולת הדירה ולא על גוף הדירה. ועיין עוד בקובץ עומקא דדינא ח"א עמוד קה והלאה.
ב. אמירת 'הנח לפני' היא הוכחה על הסכמה לקבל שמירה אבל אינה משמשת במקום קנין.
ג. בספר פתחי חושן כותב צד נוסף שפוסקים אלו סוברים כהרא"ש. אמנם מצאתי מקורות מפורשים שהתחלת מלאכה נחשבת כקבלת שכר ומחייבת בשמירה אף אם השכר אינו על כך. הנתיבות בסי' שו סק"א בא ליישב שאומן אינו צריך משיכה להתחייב בשמירה כיון שיש התחלת מלאכה, וכן כתב בשו"ת בית שלמה חו"מ סי' סג במפורש. ולכן אני חוזר בי ממה שכתבתי שאף לדעת הנתיבות העוזרת פטורה משמירה, אבל מכל מקום מידי ספיקא דדינא לא יצא שהרי בספר ערך ש"י סי' רצא ובספר אמרי בינה סי' פב חולקים על הנתיבות וסוברים שאפילו בהקדים השכר אינו מתחייב בשמירה.
השאר תגובה