העתקת מראי מקומות מספר אחר

האם עורך ספרים [שכיר] יכול להעתיק מראי מקומות מספר דומה שיצא לאור לאחרונה, יש לציין שלא אחזור על העבודה של הקודם כלל, אלא ארחיב ואבאר הרבה יותר, אך יש מראי מקומות שיכולים לחסוך לי זמן אם אסתכל שם. מבחינת המעסיק שלי אין לו בעיה אם אסתכל שם ואף המליץ לי על כך אך השאלה האם מותר להסתייע ולחסוך זמן ע"י ההסתכלות בספר הנ"ל, או שיש בזה פגיעה בזכויותיו של בעל הספר (זכור לי שראיתי כאן באתר שהזכויות נקבעות לפי החוק שהוא מנהג המדינה, לא נראה שהחוק אוסר על ההעתקה כזו שהיא לא העתקת יצירה שלימה כצורתה).

תשובה:

שלום רב,

למיטב ידיעתי, החוק אכן מתיר. עם זאת, הגרמ"מ שפרן אמר בשיעור שנמסר ביום העיון לעניין זכויות יוצרים שהתקיים בבית מדרשינו ביום כ"ח ניסן תשע"א שבתי דינים נוהגים לאסור.

יש להדגיש שיש הבדל בין העתקה לצורך מסחרי המתחרה ביוצר, שבזה יש איסור 'יורד לאומנות חבירו', לבין העתקה לשימוש פרטי שבזה האיסור מבוסס על דינא דמלכותא או תקנת הציבור.

מקורות:

עיין עלון המשפט גליון 39 עמוד 1.

Join the Conversation

2 Comments

  1. מה שנכתב שם בשם הרב שפרן הוא כך: "טרחה, כגון מראי מקומות לספר או מפתחות, אינו נקרא יצירה ולא פטנט, אבל גם בזה נהגו בתי הדין למנוע אחרים להשתמש בטרחתו." לכאורה אין התייחסות לנידון האם להתעלם מדעת החוק ביצירת מראי מקומות או לא. משום שאנו עוסקים כאן בשני נידונים: נידון א. האם מראי מקומות זהו ענין של יצירה כלל או לא. ב. לאחר שנקבע שזה יצירה איך ועד כמה יהיה זכויות לבעל היצירה שלא יפגעו ביצירתו. ובמאמרו מצאנו התייחסות רק לנידון א', אך לנידון ב' לא הייתה התייחסות כלל במאמר, ויש מקום לדון שפגיעה ביצירה היא העתקה מושלמת אבל שימוש לשם עשיית יצירה שונה אולי לא נאסר. ויורד לאומנותו ג"כ אין כאן, שהרי אין שום הבדל למוציא הספר הראשון אם הספר החדש ייעשה בX שעות עבודה או במעט שעות, ואם הכריעו שאין איסור להוציא ספר חדש במתכונת שונה, א"כ מה הפסד יש לבעל הספר ראשון אם יעשו שימוש ביצירה שלו במקום במאגר חיפוש אחר.

  2. אינני מבין כיצד ניתן להעתיק מראי מקומות ולהעתיק את כל היצירה, אני חושב שתמיד כשמשתמשים במראי מקומות לא מעתיקים את כל היצירה, חוץ מאם מעתיקים את ספר המפתח על הרמב"ם, ואף על פי כן בתי הדין אוסרים. בכל מקרה ברור שהכוונה היא להעתקת מראי מקומות שאיננה יצירה שלימה ונהוג בבתי דינים לאסור. והטעם לכך הוא שבספרי קודש מצוי שעיקר העבודה היא מראי מקומות בלבד, ובדרך כלל קל יותר לחבר מאמרים חדשים מאשר לעבד ספרים ישנים ואין הגיון לחלק בין העתקת מאמרים לבין העתקת מראי מקומות.
    בעניין יורד לאומנות, ברור שאם יהיה מותר להעתיק מראי מקומות יוכל המתחרה למכור במחיר זול בהרבה מאשר הראשון, שהראשון השקיע זמן וכסף בעיבוד החומר והשני ישתמש בהם חינם ושייך הטעם המבואר בשו"ת הרמ"א סי' י ביסוד הראשון.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל