הזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילת שחרית של שמחת תורה, למי שמאחר ומתפלל אחרי שהציבור כבר התפללו מוסף

רבני בית ההוראה
כ"ז תשרי ה'תשע"ב

אשה המתפללת שחרית לבד ביום שמיני עצרת, אבל מתפללת מאוחר, אחרי שבעלה כבר התפלל מוסף (הוא מתפלל מוקדם): האם יש לה לומר משיח הרוח ומוריד הגשם בתפילה שחרית? האם זה תלוי במנין ה’מרכזי’ בעיר (אם יש כזה). תודה רבה.

תשובה

גם אם היא מתפלל שחרית מאוחר אחרי שהציבור גמר תפלת מוסף והזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, תזכיר מוריד הטל ולא תאמר משיב הרוח… [ומי שגר בחו”ל ואינו נוהג להזכיר במשך ימות הקיץ מוריד הטל, במקרה כזה יש מקום להחמיר שתזכיר מוריד הטל כשהיא מתפללת שחרית בשמחת תורה].

נימוק

דנו הפוסקים האם האדם נגרר אחרי הבית כנסת של העיר והואיל והם התחילו לומר משיב הרוח, גם הוא צריך להזכיר משיב הרוח, אפילו אם בא להתפלל עכשיו תפילת שחרית, או לא.

ועיין בביאור הלכה סימן קי”ד ד”ה לא יקדים שמבואר בדבריו שאם יש שתי מנינים בבית הכנסת והמנין הראשון גמר את תפלת מוסף לפני שהמנין השני התחיל תפילת שחרית, המנין השני מזכיר בתפילת שחרית מוריד הטל, ומבואר לכאורה שדעתו שבתפלת שחרית לעולם צריך להזכיר מוריד הטל, ואין לומר שזהו דוקא כשיש ציבור של מנין שלם שעדיין לא התפלל וציבור שלם אינו נטפל למנין הראשון, אבל אדם פרטי שרק הוא עוד לא התפלל, אפשר אולי לדון שהוא נגרר אחרי הציבור, אמנם אין לדחות כן מכיון שהביאור הלכה שם מסתפק לפי השיטה שסוברת שכל הציבור אינו מזכיר בתפילת מוסף משיב הרוח… ורק החזן בחזרת הש”ץ מזכיר משיב הרוח… והציבור אינו מזכיר עד תפילת מנחה, ומסתפק שם הביה”ל האם במקרה שכבר היה מנין אחד של מוסף נאמר שהמנין השני נגררים אחריהם וצריכים להזכיר משיב הרוח… בתפילת מוסף… ומבואר שם שאפילו לפי הצד שהציבור השני נגרר אחרי הציבור הראשון ג”כ סובר הביה”ל שבתפלת שחרית וודאי שאינם מזכירים משיב הרוח.. וכמו כן יחיד שמתפלל תפילת שחרית אף אם נאמר שהוא נגרר אחרי הציבור אינו צריך להזכיר משיב הרוח.

אמנם עיין בתהלה לדוד בסימן קי”ד סעיף ב’ – ג’ שכתב שנוטה יותר לומר שצריך להזכיר משיב הרוח… ולבסוף כתב שמכיון שמי שאומר מוריד הטל בימות הגשמים יצא ידי חובה לכן מספק עדיף להזכיר בשחרית מוריד הטל, שבדרך זו וודאי יצא ידי חובתו.

ועיין בספר אורחות חיים [ספינקא] שדעתו שמי שמתפלל שחרית אחרי שהציבור התפלל מוסף צריך להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, ועיין בשו”ת תורת יקותיאל או”ח סימן ל”ז, ובספר שערים המצוינים כהלכה סימן י”ט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *