לתרומות לחץ כאן

ראשו ורובו בסוכה

האם אדם שהמקום בסוכה מאפשר לו לישון בצורה שרק רוב גופו בסוכה ואילו מיעוט גופו בתוך הבית יוצא ידי חובה?

תשובה

מי שישן כשראשו ורוב גופו בסוכה כשרה, הרי הוא יוצא ידי חובתו לכתחילה.

מקורות

מצינו שהשיעור המינימלי של סוכה הוא שבעה טפחים על שבעה טפחים, והוא מפני שראשו ורובו של אדם הוא ששה טפחים, ועוד טפח בשביל השולחן, [שו"ע סי' תרלד ס"א, ומשנ"ב סק"א] ואם כן כל השיעור של גודלו של הסוכה מושתת על זה שאדם יושב כשרוב גופו בתוך הסוכה, ופשוט שלכתחילה יוצאים ידי חובה כשרוב גופו בסוכה.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. אכן לדעת המג"א יוצא י"ח אך כיצד מתקיים באופן כזה מצות סוכה תשבו כעין תדורו וכי אדם ישן כך בביתו? ומה אם יש חיות כגון כלבים וחתולים ועכברים מחוץ לסוכה והוא מפחד לישון כך? או שאין בשינה תשבו כעין תדורו ובכל אופן לא מדאוריתא שכך משמע ברמב"ם ( פ"ו ה"ה מהל' סוכה) זה לשונו: כיצד מצות הישיבה בסוכה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת ימים…שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים וכו', הרי שלא כלל בזה שינה בסוכה ורק בהלכה הבאה ה"ו כתב: אוכלין ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה וכו', ובהלכה זו לא כתב כמו שכתב בהלכה הקודמת שנאמר בסכות תשבו שבעת ימים .ונראה מזה שסובר שאין מצוה תשבו כעין תדורו בשינה וכך ראיתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ולכאורה כך נראה ממה שדי בסוכה שיש בריבועה שבעה טפחים על שבעה טפחים והיא כשרה אע"פ שאין אדם יכול לישון בה כדרכו בביתו על מיטה שלעיתים אדם ישן מחוץ לביתו או מתנמנם לזמן קצר על שמניח זרועות ידיו על שלחנו או על ברכיו וחוטף תנומה קלה ודיו בכךוראה בשערי תשובה סימן תר"מ סק"ג מה שהקשה בשם חכם צבי,ע"ש. אך איני כותב כל זאת כי באמת הלכה זו לגבי שינה בסוכה צריכה בירור ועדיין לא עמדתי על בוריה ואשמח שתתיחסו לכך.

  2. נכון,העלתי כמה שאלות ןצ"ע לגבי שינה בסוכה,אבל כבקשתך אצמצם זאת לנקודה אחת,האם גם בשינה צריך להיות תשבו כעין תדורו- כמו באכילה -מדאוריתא או מדרבנן? אודה לכם אם תוכלו לציין מקורות ובכל זאת אני ממליץ לעיין במקורות שציינתי.

  3. בודאי שכן, הרי לכן הולכי דרכים פטורים, מצטער פטור, רק יש לנו כלל בענין תשבו כעין תדורו, שלא פטרו אלא במה שמתרחש באופן אקראי כמו גשם חום וכדומה, אבל מה שנובע מעצם מבנה הסוכה שהתורה גילתה לנו, כמו שינה בסוכה קטנה של שבעה טפחים, בזה ודאי יש חיוב גמור, שהרי בהכי חייביה רחמנא.

  4. דין מצטער מובא בכל הפוסקים גם לגבי שינה [כ נדון המרדכי הידוע בסוכה שאינה ראויה לשינה] ודין זה נובע מן הכתוב תשבו כעין תדורו.

  5. לא נכון. הוא רק מביא שם את ההלכה הידועה ששינת עראי אסורה, ודן שם בדיון הידוע לגבי נימנום בבית המדרש, אם יש לחלקו בענין זה משאר שינת עראי. עכ"פ ההלכה בזה פשוטה וכאמור, שאל"כ למה מצטער רשאי לישון בבית. זו הלכה פשוטה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל