לתרומות לחץ כאן

סיר בשרי שבישלו בו מאכל פרווה – תחב כף בשרית בתוך מאכל פרווה שמתבשל בסיר פרווה – חתך ירקות במעבד מזון שטחנו בו בשר

1. סיר בשרי שבישלו בו מאכל פרווה, מי שאוכל את המאכל הפרווה ורוצה לאכול חלב, האם הוא צריך להמתין שש שעות? והאם מותר לאכול את המאכל הפרווה ביחד עם חלב?

2. מעבד מזון בשרי, שקוצץ בו ירק, האם הירק נחשב בשרי או פרווה? ומה הדין בקוצץ ירק חריף?

3. תחבתי כף בשרית, לתוך מאכל פרווה שהתבשל בסיר פרווה, האם אפשר לאכול את הירק ביחד עם חלב?

תשובה:

1. מי שאוכל מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי, מותר לו לאכול מיד אחר כך חלב.

וביחס לשאלה, אם מותר לאכול את זה ביחד עם מאכל חלבי – התשובה היא: שלמנהג הספרדים מותר לאכול את זה ביחד עם חלב, אבל למנהג האשכנזים זה תלוי, אם בישל את המאכל הפרווה בתוך 24 שעות מהזמן שבישל בו בשר, אסור לאכול את המאכל הפרווה ביחד עם חלב, אבל אם המאכל הפרווה התבשל אחרי 24 שעות מהזמן שבישל בסיר מאכל בשרי, מותר לאכול את המאכל הפרווה ביחד עם חלב, (ואם בישל מאכל חריף, גם אם עברו כבר 24 שעות, אסור לאוכלו ביחד עם חלב).

אמנם צריך לדעת שמי שמתכנן לאכול את המאכל הפרווה ממש ביחד עם החלבי, אסור לו לכתחילה לבשלו בסיר בשרי, כדי לאוכלו ביחד עם חלב, אלא שאם כבר בישל את זה בסיר בשרי מותר לאוכלו ביחד עם חלב, לפי התנאים הנ"ל, [ובחכמת אדם מבואר שאפילו אם כבר עברו 24 שעות מהזמן שבישל בו בשר, גם כן אסור לכתחילה לבשל בו מאכל פרווה כדי לאוכלו ביחד עם חלב, אמנם מי שאין לו סיר אחר לבשל בו את המאכל הפרווה, בשעת הדחק יש להקל ולבשלו בסיר בשרי שעברו עליו 24 שעות מזמן שבישל בו מאכל בשרי].

2. אם מנקים את החלקים של המעבד [בעיקר את סכיני החיתוך] בצורה יסודית – עם סקוטש וסבון וכו' אפשר לקצוץ בו ירקות, והירק נשאר פרוה, אמנם אם בא לקצוץ ירק חריף [בצל…] הירק נחשב בשרי, (אפילו אם עברו כמה ימים מהזמן שהשתמש בו במאכל בשרי).

3. אם אתה רוצה לערבב את המאכל הפרווה בתוך הסיר, דינו כפי שנתבאר בתשובה מספר 1 לענין מאכל שהתבשל בסיר בשרי, שכתבנו שלכתחילה אסור לבשל בסיר בשרי כשהוא מתכנן לאוכלו ביחד עם חלב, וכמו כן לכתחילה אסור לערבב בכף בשרית, כשהוא מכתנן לאכול את המאכל הפרווה ביחד עם חלב. אבל אם כבר עירבב את המאכל בכף הבשרית, למנהג הספרדים אפשר לאוכלו עם חלב, ולמנהג האשכנזים אם לא תחבו את הכף לתוך מאכל בשרי בתוך 24 שעות לפני שתחב את הכף למאכל הפרווה, מותר לאכול את המאכל עם חלבי, אבל אם תחבו את הכף למאכל בשרי בתוך 24 שעות, או שתחבו את הכף למאכל בשרי חריף רותח, אסור לאכול את המאכל הפרווה ביחד עם חלב, וכל זה כשאין במאכל כמות של פי שישים מהכף, אבל אם יש  במאכל כמות של פי שישים מהכף אפשר לאכול את המאכל הפרוה ביחד עם חלבי.

מקורות:

1. עיין בשולחן ערוך יו"ד סימן צ"ה סעיף א' – ב' וברמ"א שם שנחלקו איך הדין אם כבר בישלו מאכל פרווה בסיר בשרי אם מותר לאוכלו עם חלב, ומבואר ברמ"א שאם אינו בן יומו מותר אבל אם הוא בן יומו אסור, ועיין בש"ך ובט"ז ובפמ"ג שמבואר שלכתחילה גם לדעת השו"ע אסור לבשל בסיר בשרי כדי לאוכלו יחד עם חלב, ועיין בחכ"א משכ"ב.

2. סכין של איסור שבא לחתוך בו היתר צונן צריך קודם לנעוץ אותו בקרקע ומבואר בפתחי תשובה יו"ד סימן י' שנקיון שלנו עם סקוטש וסבון נחשב כנעיצה, ולכן אם ניקה את זה בצורה יסודית כנ"ל יכול לחתוך בו מאכל פרווה והמאכל נשאר בחזקת פרווה, אבל אם חתך בו ירק חריף מכיון שיש גם דוחקא וגם הוא דבר חריף הסכין מפליט את טעם הבשר לתוך הירק, ולכן הוא נחשב בשרי, ובדבר חריף אין הבדל אם הסכין בן יומו או לא, מכיון שהדבר החריף משביח את מה שבלוע בתוך הסכין גם אם עברו עליו 24 שעות, [וכפי שמבואר בשו"ע סימן צ"ו ס"א ובנו"כ שם].

3. עיין במקורות לתשובה 1

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. רציתי להודות לכם על שאתם עונים לשאלות של רבים מאיתנו שרוצים לשמור הלכות והרבה דברים לא ידועים תודה ושבת שלום

  2. האם אי אפשר לומר שעל פי הש"ך ספ"ט סקי"ט אין צריך להמתין ושם יש מתירים גם אם אין פי 60 נגד השמנונית וא"כ משמע שזה לאו דוקא בבישול

  3. לדעתי כאן יש להחמיר יותר, שכן מי שאוכל מהכף הזו ממש, עשוי לאכול ממש שיירי בשר, כאשר מדובר בבישול זה משהו שמתערב בכל ואינו ניכר, וכיון שלא היתה כוונתו לכך סבר הש"ך שלא גזרו, אבל מי שמכניס לפה ממש שיירי בעין, על זה אין ש"ך שמיקל. כמו כן בפתחי תשובה שם הביא מדעת המחמירים כשאין שישים כנגד.

  4. לכבוד הרב
    במחילה אבל אצל ספרדים לא כולם מחמירים שזה אסור לכתחילה לבשל פרווה בסיר בשרי על מנת לאוכלו עם חלב
    הנה בילקוט יוסף : לה ואמנם ביצה שטיגנו אותה במחבת בשרי [שבלוע במחבת טעם בשר, אך אין בו שיירי שמן של בשר] מותר לאכול הביצה אפילו עם גבינה, וכל שכן שאין צריך להמתין שש שעות אחר אכילת הביצה, ולדידן יש להקל בזה אף לכתחלה, דהיינו לטגן ביצה במחבת בשרי כדי לאכול את הביצה עם גבינה. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד תטו]

    וכן בעוד מקום מביא לעניין אורז בחלב

    2) בכל אופן אשמח להסבר (כי קראתי רק את הקיצור ולא לעומק את ההלכה) מדוע אכן הילקוט יוסף מקל אפילו בבן יומו? ומדוע אשכנזים מחמירים אם זה בן יומו?

    תודה רבה

  5. למעשה המנהג היה להחמיר, אכן דעת הגר"ע יוסף שנ"ט בר נ"ט מותר לעשות לכתחילה, ועל פי לשון הבדק הבית בתחילת סי' צה, אולם מלשון השו"ע שם מותר שההיתר הוא רק בדיעבד, וכ"כ שם בדעתו הש"ך והכרתי ופלתי, ובכף החיים בתחילת סי' צה שם נקט לחומרא, כך שמי שחושש להכרעת הכף החיים יחמיר בזה וכך המנהג.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל